שתף קטע נבחר

 

מכבי תל אביב הפסידה בקרב חפירות / טור

בניגוד לעבר, הצהובים וריאל מדריד סיפקו משחק איטי ומשעמם עם תוצאה נמוכה, שלא ממש מעידה על הגנות ברזל. וגם: הבעיה החדשה של השופטים. אריה מליניאק מנתח

לפני מפגש מספר 60 בין מכבי ת"א לריאל מדריד נערך על הפרקט ביד אליהו טקס הוקרה לוותיקים. בשנות ה-70 מכבי ת"א וריאל מדריד שיחקו כדורסל סילוני. המשחק היה כל כך מהיר, שלפעמים קבוצה הייתה מחזירה במתפרצת סל אחרי שספגה סל. הרשם במזכירות לא היה מספיק לרשום סל למכבי וברקע היה שומע את הקהל שואג לסל ספרדי.

 

מכבי תל אביב הפסידה לריאל מדריד

 

הכדור הראשון אחרי ריבאונד היה הולך לחואן אנטוניו קורבלאן. תמיד אליו, כי למרות שהיה השחקן המהיר ביבשת, הוא גם הבין שהכדור טס הרבה יותר מהר משחקן מכדרר, והיה מעיף את הכדור ל-וולטר שצ'רביאק ו-וויין ברבנדר בפינות. שחקנים רגילים לרדת להגנה בדרך הקצרה - באמצע המגרש מסל לסל, לכן המגינים היו רצים לרחבה וחוטפים מבול סלים מהפינות. במכבי הכדור היה טס למוטי ארואסטי ומשם למיקי ברקוביץ' בפינה הימנית. ומה נשאר משתי קבוצות, שהפאסט-ברייק היה הסמל המסחרי שלהן? קרב חפירות. מי שלא הבין למה ריאל הגיעה ליד אליהו אחרי שלושה הפסדים בהם קלעה רק 55 ו-75 נקודות, הבין אתמול.

 

ארון ג'קסון מול סרחיו יול (צילום: ראובן שוורץ)
ארון ג'קסון מול סרחיו יול. קרב חפירות(צילום: ראובן שוורץ)

 

קיצור שעון הזריקות ל-24 שניות נועד לגרום למשחק להיות מהיר יותר ולתוצאות גבוהות יותר. אבל מסתבר שגם בשעון של 24 שניות יש קבוצות שמאריכות את ההתקפה, בעיקר באשמת גארדים שמחזיקים בכדור עשר שניות לרוחב המגרש ללא תכלית.

יש קבוצות שמתחילות לאיים על הסל רק בעשר השניות האחרונות, וכשבאה המסירה פנימה, ובדרך כלל היא שקופה מאוד, יאניס ספרופולוס, בחוכמה, מביא שמירה כפולה על הגבוה עם הכדור. ברוב המקרים לשחקן במלכודת קשה למצוא את השחקן החופשי, במקרים מעטים הוא מבחין בשחקן הפנוי אבל לא מסוגל למסור לו, ולפעמים זה נגמר באיבוד כדור.

 

ריאל מדריד בתקופה לא טובה וגם מכבי אחרי הפסד במינכן, אבל זה היה מפגש בין שתי קבוצות פיינל פור. לא יתכן שבעשרים הדקות הראשונות יירשם רק סל אחד במתפרצת (אמרה סטודמאייר רק 6.6 שניות לפני ההפסקה) ועם כל כך הרבה שחקנים מצוינים התוצאה תהיה 36:38 במחצית. תוצאה נמוכה לא תמיד מעידה על הגנות ברזל.

 

אחת הסיבות לתקופה הרעה שעוברת על ריאל מדריד היא ההיעדרות של אנתוני רנדולף, שחזר אתמול מהשבתה ובגדול. אנחנו מרוכזים בפציעות של מכבי ת"א, ולספרדים יש את הצרות שלהם. רנדולף פתח את המשחק ב-13 מתוך 15 הנקודות הראשונות של

ריאל, כמעט ללא החטאה. שחקן בגובה 2.11 מ' שלא מחטיא מחוץ לקשת הוא נכס ענק, במיוחד לקבוצה ששחקני הבית שהם הבסיס עליו נשענה הקבוצה מצויים הרחק מעבר לשיא: סרחיו יול, רודי פרננדס  ופיליפה רייס.

 

סקוטי ווילבקין (צילום: עוז מועלם)
רנדולף מביט בווילבקין נאבק על הכדור(צילום: עוז מועלם)

 

בסופו של דבר כל מאמן הולך עם השחקנים שהוא מאמין בהם, ומי אני שאעביר ביקורת על פבלו לאסו, שמאמן את ריאל זו עונה תשיעית. אבל קשה להבין איך אנתוני רנדולף, שהחזיק את ריאל ברבע הראשון כמעט לבד, לא ראה פרקט במחצית השנייה. גבריאל דק, שלא תרם כלום, לא ירד לספסל. מה לעשות, לא כל שחקן נבחרת ארגנטינה הוא מאנו ג'ינובילי.

 

לפעמים בעיות הופכות להזדמנויות. יאניס ספרופולוס צריך לג'נגל בין ארבעה גארדים בהיעדרם של ג'ון דיברתולומיאו, יובל זוסמן ונייט וולטרס. כשסקוטי וילבקין וטיילר דורסי באותה חמישייה, מכבי היא סוללת מפציצים, אבל הרכב כזה יוצר בעיות בהגנה. ליד שני הגאנרים חובה להחזיק מוביל כדור: אלייז'ה בריאנט או ארון ג'קסון שמקבל בהדרגה את הביטחון שלו.

 

יאניס ספרופולוס (צילום: יאיר שגיא)
יאניס ספרופולוס. צריף לג'נגל בהרכבים(צילום: יאיר שגיא)

 

ווילבקין הוא כיום אחד משלושת הגארדים הטובים ביורוליג, והוא מקבל יחס בהתאם למעמדו גם מההגנות וגם מהשופטים. אבל שני שחקנים, טובים ככל שיהיו, חייבים עזרה. את האקסטרה מספקים ג'ייק כהן ודני אבדיה, שכבר לא מקבל דקות חסד בגרבאג' טיים, אלא הפך לשחקן לגיטימי שמורידים אותו לשחק עם הגב לסל כששומר עליו שחקן נמוך.

 

ומילה על השיפוט: בכל פעם שנכנס שינוי או חידוש בחוקה, השופטים מאמצים אותו בהגזמה. העונה נכנסו לאופנה שריקות מגוחכות לעבירות בלתי ספורטיביות. פעם היו שורקים בלי סוף לעבירות תוקף, לפני זה הדבקת כדורים ללוח או שימוש לא חוקי בידיים. הניסיון מוכיח שבמשך הזמן הכל מתאזן, חוץ מהאגו של למוניקה. שופט מצוין שלא עושה חשבון לקהל הביתי, עדיף לקבל אותו במשחקי חוץ.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
אותלו האנטר
צילום: עוז מועלם
מומלצים