מיזוג HOT ופרטנר יעשה כאב ראש לרגולטורים

האם בשלו תנאי שוק התקשורת למיזוג ענק בין שתי מתחרות? זו השאלה שיידרשו לשאול את עצמם הרגולטורים נוכח הצעת HOT, בניהולה של טל גרנות גולדשטיין, לרכוש את החברה המתחרה פרטנר בתמורה לכשלושה מיליארד שקלים השבוע.

HOT הגישה בקשה לרכישת פרטנר תמורת יותר מ-3 מיליארד שקל

עוד טלטלה בשוק התקשורת: חיים סבן מוותר על ההשקעה בפרטנר

חברות התקשורת יחויבו לפרוס יחד את הסיבים האופטיים

רק לפני שנים מעטות נכשל ניסיון של סלקום לרכוש את גולן טלקום, המתחרה הקטנה, בטענה לפגיעה בתחרות. המיזוג של HOT עם פרטנר מציב רף גבוה יותר, שכן לא מדובר בחברה גדולה שמנסה להוציא מהשוק מתחרה קטנה, אלא בשתי חברות גדולות, שמיזוג ביניהן יקטין את מספר קבוצות התקשורת הגדולות בישראל מארבע לשלוש בלבד.

טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית HOT(צילום: HOT)

התשובה המיידית היא שאין סיבה לאשר את המיזוג, אם אכן ייענה על ידי פרטנר, בשל אותה פגיעה, לכאורה, בתחרות. אלא שייתכן שדווקא בטווח הארוך, הנזק לצרכנים שייגרם מהסטטוס-קוו הקיים בשוק התקשורת יהיה גדול בהרבה.

למה HOT צריכה בכלל את פרטנר? מקובל לחשוב ש-HOT רוצה לחזק את זרוע הסלולר שלה, ותנאי השוק, שבהן השליטה בפרטנר חזרה לקרן האצ'יסון מאיש העסקים חיים סבן, מאפשרים היום בקלות יתרה לבצע את העסקה.

אבל הנכס האמיתי שאליו לוטשת HOT עיניים הוא, ככל הנראה, רשת הסיבים האופטיים שהקימה פרטנר, בהובלת המנכ"ל איציק בנבנישתי, המחוברת ליותר מ-450 אלף בתי אב בישראל. ל-HOT, אחת משתי חברות תשתיות התקשורת הגדולות בישראל, אין רשת כזו, ואם לא תשיג כזו, היא עלולה למצוא עצמה בפיגור טכנולוגי משמעותי מהר מאוד.

הפגיעה במקרה כזה תהיה כמובן ב-HOT, אך גם בצרכנים עצמם. ככל שגובר הצורך במהירויות גלישה גבוהות, כך נדרשת תשתית אינטרנט איכותית יותר, כמו הסיבים האופטיים. אם HOT תישאר מחוץ למשחק, המשמעות היא שבתוך שנים מעטות היא עלולה להיות לא רלוונטית עבור הצרכנים בשוק תשתיות האינטרנט, והתוצאה של זה היא אחת - פגיעה בתחרות.

האלטרנטיבות הפחות טובות

האלטרנטיבה השנייה של HOT מלבד רכישת פרטנר היא הקמת תשתית עצמאית של סיבים אופטיים. הקמה כזו תדרוש השקעה של מאות מיליוני שקלים (סכום קטן לעומת רכישת פרטנר), אך זו עשויה לארוך זמן ארוך הרבה יותר, ובעיקר מעלה את התהייה המתבקשת - האם בישראל נדרשות ארבע תשתיות שונות של סיבים אופטיים?

פרטנר מצויה, כאמור, בעיצומה של הקמת רשת סיבים עצמאית, סלקום נכנסה כשותפה במיזם IBC של חברת החשמל, ולבזק תשתית רחבה יחסית, שלא הופעלה עדיין כתוצאה מהרגולציה שמחייבת אותה לפריסה מלאה ברחבי המדינה. תשתית רביעית במדינת ישראל לא באמת נחוצה בשלב הזה.

ישנה, כמובן, אפשרות שלישית, שבה HOT תחכור תשתית של סיבים אופטיים מאחת המתחרות, אך זה יהיה בתנאים פחות עדיפים מבחינתה. וכששוק התקשורת כולו נאבק עם ירידה בהכנסות ועם שחיקה ברווחיות החברות, ברור למה זו האופציה הפחות עדיפה מבחינתה.

סיבים אופטיים(צילום: בזק)

הקיפאון הממשלתי

הבעיות של HOT, פרטנר, סלקום או בזק לא צריכות לעניין, לכאורה, את הציבור. אחרי שנים שבהן חלבו את הצרכנים דרך חשבוניות מנופחות על טלפון, אינטרנט, סלולר וטלוויזיה, הציבור מאס בחברות. ובצדק.

אבל אסור להתעלם מהמצוקה של שוק התקשורת. זה בסדר גמור שהחברות ירוויחו פחות (עם סייג אחד: חסכונות הפנסיה שלנו, שמושקעים במניות חברות התקשורת, ייפגעו), אבל היעדר רווחיות פוגע גם בהשקעות עתידיות, ובלעדי השקעות כאלה מדינת ישראל תמצא עצמה מהר מאוד בפיגור טכנולוגי מול העולם המערבי. זה מצב שצריך למנוע.

מי שאמור להיות אמון על כך הוא משרד התקשורת, שבראשו עומד היום השר דודי אמסלם. אחרי תיק 4000 ובצל הפלונטר הפוליטי, משרד התקשורת מתנהל כמי שהולך על קליפות ביצים, והתוצאה היא קיפאון רגולטורי עמוק. וככל שהוא יימשך, כך תגבר הפגיעה בחברות התקשורת. את המחיר של זה בסופו של דבר ישלמו הצרכנים.

שר התקשורת דודי אמסלם(צילום: יואב דודקביץ)

התקדים

מי שתבחן תחת זכוכית מגדלת את עסקת HOT-פרטנר, אם וכאשר תגיע לשלב זה, היא רשות התחרות תחת הממונה מיכל הלפרין. היא, כאמור, זו שתידרש להחליט אם לאפשר את המיזוג חרף הפגיעה, לכאורה, בתחרות.

במבחן קודם, מיזוג מזרחי טפחות ואגוד, התנגדה הרשות למהלך ואף טירפדה אותו. זאת, עד שהגיע בית הדין לתחרות והפך את ההחלטה. הרשות הודיעה כי לא תערער עליה פעם נוספת והמיזוג יצא לדרך.

אין ספק שהמקרה הזה יישב טוב-טוב בראש של אנשי רשות התחרות, בבואם לבחון את עסקת HOT-פרטנר, ולא מן הנמנע שעל התקדים הזה בונים ב-HOT כדי להוציא לדרך את המהלך.

הממונה על התחרות, מיכל הלפרין(צילום: תומריקו)