הניצחון של הפועל כפר סבא רע לכדורגל הישראלי / "נשאר שבת"
המסר לפיו קבוצה קטנה יכולה לנצח קבוצה גדולה רק באמצעות בונקר דוחה הוא הרסני למשחק. אין רצון ואין טעם ב"סנסציות" שכאלה
רבים ידברו היום על מכבי חיפה שלא עמדה בלחץ ופישלה בגדול מול הפועל כפר סבא (1:0). מה שלא כל כך נכון, היא בסך הכל הפסידה משחק ליגה אחד וזה לא ממש מעיד עליה משהו. הרי קורה שהכדורים לא נכנסים. זה מעיד יותר על המנצחת, הפועל כפר סבא.
זה היה ניצחון מגעיל, ששולח מסר גרוע לכדורגל הישראל. המסר הוא תבואו לשחק על 0:0 משריקת הפתיחה, תיפלו מכל נגיעה, תבזבזו זמן, ואם יהיה לכם מזל אז תנצחו במשחק. כל הניצחונות של הקטנות על הגדולות נראים אותו דבר: בונקר דוחה, שער מקרי, הסתגרות ובזבוזי זמן מול החמצות גדולות של הצד השני. זה לא כדורגל.
הפתעות יכולות להיות נעימות, ולא חסרות דוגמאות על קבוצות קטנות ששיחקו יפה בדרך אל הסנסציה (סנסציה? כולה ניצחו את מכבי חיפה, לא את ליברפול), אבל בישראל מקובעים על הבונקר. בישראל המאמנים בונים תקרת זכוכית עבור השחקנים שלהם: רוצים לנצח קבוצה גדולה? אז רק בדרך המגעילה שלנו. תבזבזו זמן, תביימו פציעות, ותחשבו רק על הגנה. ככה רוב המאמנים פה רואים את הכדורגל, ואנחנו רואים את זה גם במפגשים בין הקטנות: אף אחת מהקבוצות לא רוצה לשלוט במשחק, שתיהן מחפשות את המתפרצת שתיתן להן 0:1 ומעבר לבונקר המיוחל עליו הן עבדו כל השבוע באימונים.
לכפר סבא לא מגיעה שום מילה טובה על הניצחון אתמול, כי הכדורגל הישראלי לא צריך כאלה "ניצחונות". הוא זקוק להשראה, הוא זקוק ליופי, הוא זקוק לכיף, לא לעוד ניצחון 0:1 מגעיל בו כולם רק מסתכלים על השעון ומחשבים כמה זמן נשאר למכבי חיפה לכבוש. נמאס כבר ממשחקים במעמד צד אחד, לצערנו צפויים לנו שניים כאלה מדי שבוע. כנראה שהכדורגל הישראלי הוא היחיד בעולם שתיקו היא תוצאה כל כך נחשקת, היא נחשבת לניצחון אם זו קבוצה קטנה. המאמן מקבל מחמאות ובדרך כלל מושווה לז'וזה מוריניו, אלא שמוריניו שיחק התקפי כדי לזכות בתארים.
הייתי נהנה יותר אם כפר סבא הייתה מובסת 5:0 כמו שהגיע לה, או כמו ששחקניה דמיינו בראשם. מגיע לקהל ליהנות מהרבה שערים, שעדיפים על דרמה מזויפת ומקרית. מגיע לקבוצה שבאה לנצח באמת לנצח במשחק. הגיע הזמן שאוהדי הכדורגל הישראלי יתעוררו ויגידו למאמנים ולקבוצות הללו: די. אנחנו לא רוצים שתשחקו ככה. אם זה מחיר ההפתעה, אני מעדיף את הצפוי וה"משעמם". כי בניצחונות כאלה אין לי עניין, וכל הכבוד למי שהצליח לשרוד 96 דקות של קבוצת כדורגל נגד קבוצת אנטי כדורגל.
מילה טובה
מגיעה מילה טובה לאשדוד על כך שהפסיקה את פעילותו של יצחק אספה בקבוצה, זה אמנם קרה באיחור אבל העיקר שהיא סוף סוף עשתה את המעשה הראוי. לא אתלונן על כך שהיא נתנה לו לשחק גם אחרי ההרשעה, מוטב מאוחר וכו'.