אף שהילד בן 5 – בת זוג תוכר כאמו מהלידה

ביהמ"ש נענה לבקשת בנות זוג והוציא צו הורות רטרואקטיבי אף שזה הוגש יותר מחמש שנים לאחר הלידה: "מועד הגשת הבקשה אינו חזות הכל"

עו"ד מורן בריק מילר | פסקדיןפורסם: 04.02.20 , 14:20

השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבלה לאחרונה בקשה של בנות זוג, אימהות לשני ילדים, להכיר באימהות של האם הלא-ביולוגית ביחס לילד הצעיר מיום הלידה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד בטענה שיש להכיר באימהות רק ממועד מתן הצו. השופטת כתבה בין היתר כי הקשר בין האם הלא ביולוגית לילד החל עוד בזמן ההיריון והצו צריך לשקף מציאות זו.

האימהות סיפרו שהן מנהלות קשר זוגי שנים רבות. הן צירפו הסכמי שכירות שמעידים כי עוד ב-2005 התגוררו יחד ובהמשך אף רכשו יחד דירה. ב-2008 ילדה אחת מהן בת באמצעות תרומת זרע אנונימית. בת הזוג ניהלה הליך אימוץ ונרשמה כאמה של הקטינה. השתיים גרו עם הילדה בניו זילנד ונישאו ב-2011. בטקס הנישואין הן חתמו על מסמך הכולל הצהרה והתחייבות משותפת לאהבה וכבוד.

דיני משפחה

סמים, אלכוהול, הזנחה: 2 ילדים נשלחו לאימוץ

עו"ד אורלי מדינה | פסקדין

לפני כעשור אומצו שני ילדיה הגדולים של עבריינית המכורה לסמים. בשנים שחלפו נולדו לה שני ילדים נוספים. כעת אושר גם האימוץ שלהם

סמים, אלכוהול, הזנחה: 2 ילדים נשלחו לאימוץ

האם הביולוגית שבה והרתה מאותה תרומת זרע אנונימית וב-2013 נולד בנם של השתיים. מרגע הלידה שתיהן התייחסו אליו כאימהות לכל דבר ועניין, ללא קשר לשאלת ההורות הגנטית. הן צירפו בין היתר ברכות שקיבלו מהאורחים שליוו אותן באירוע שערכו לכבוד לידתו שמהן עולה כי כולם ראו בהן שתי אימהות מאושרות שזכו להרחיב את התא המשפחתי. בנסיבות אלה הן ביקשו שצו ההורות יחול ממועד הלידה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לא הכחיש שזכותה של בת הזוג להירשם כאימו של הקטין אך טען שצו ההורות צריך לחול מכאן ולהבא, ולא רטרואקטיבית מיום הלידה. לטענתו, הבקשה הוגשה בשיהוי של חמש שנים ויש להמתין לגיבוש המלצות צוות בין-משרדי והנחיות היועץ המשפטי לממשלה במקרים מעין אלה.

אבל השופטת נאוה גדיש קיבלה את הבקשה והוציאה צו הורות רטרואקטיבי מיום הלידה. היא כתבה שמחומר הראיות עולה שלבנות הזוג הייתה כוונה להיות אימהות משותפות של הקטין מעת שנולד. "לא אגזים אם אומר כי במקרה זה, החל הקשר האמור עוד קודם ללידה, לכל המאוחר ברגע ההתעברות, שהייתה פרי תכנית משותפת להרחבת המשפחה", כתבה.

היא ציינה כי מקובלת עליה התפיסה שצו הורות פסיקתי הוא צו מכונן, והוא זה שיוצר את הקשר ההורי בין הקטין לבין ההורה. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה שאין מניעה לקבוע שמועד תחילת הצו יהיה רטרואקטיבי.

בהקשר זה כתבה כי ככלל, כשמדובר בבני זוג שזוגיותם מוכחת ומבוססת וההחלטה על קיום הורות משותפת ביחס לקטין התקבלה, יחד יש מקום לקבוע כי מדובר בהורות שהחלה מיום הלידה.

דרישת היועץ המשפטי לממשלה כי הבקשה תוגש בפרק זמן סביר לאחר הלידה היא סבירה אולם יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ולבדוק מה הסיבה לעיכוב בהקשת הבקשה. במקרה זה המבקשות הבהירו כי זמן קצר לאחר הלידה הן נדרשו לטפל באביה של אחת מהן שחלה ולא היה להן זמן וכסף לטפל בהגשת הבקשה.

השופטת החליטה שקביעה שהקטין הוא בנה של בת הזוג רק מיום מתן הצו, כלומר מרגע שהיה כבר בן 5 וחצי, תחטא למציאות ותפגע בטובתו. היועץ המשפטי לממשלה חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.