כך תסייע מומחיות במערכות מידע לייצוגיות
בניהול תביעות ייצוגיות מתעורר צורך מורכב לאתר במדויק את אוכלוסיית הניזוקים. שימוש נכון במערכות מידע ובבינה עסקית מפשט את ההליך
(צילום: shutterstock)
תביעה ייצוגית מוגשת על ידי אדם שנגרם לו נזק ומייצג קבוצה רחבה יותר של אנשים שנפגעו באותו אופן. בדרך כלל לכל אחד מחברי הקבוצה נגרם נזק קל ולא כדאי לו להגיש תביעה אישית. המפתח לתביעה ייצוגית מוצלחת טמון ביכולת לכמת את הנזקים ולאתר בצורה המיטבית את האוכלוסייה שנפגעה.
בישראל מוגשות מדי שנה כ-1,500 תביעות ייצוגיות והסכום הכולל שנפסק בגינן מגיע למאות מיליוני שקלים. בעולם מוגשות אין ספור תובענות ייצוגיות במדינות רבות כמעט מדי יום. כך למשל, בפברואר 2017 הוגשה תביעה ייצוגית כנגד חברת אפל בבית משפט בקליפורניה לאחר שהפסיקה את שירות FaceTime הפופולארי בחלק ממכשירי האייפון הישנים. בית המשפט אישר את הגשת התביעה, למרות ניסיון התנגדות מצד החברה, והתביעה מתבררת בימים אלה.
דוגמה נוספת מהעת האחרונה היא תביעה ייצוגית שהוגשה ביולי 2019 נגד יצרנית המטוסים בואינג וחברת התעופה Southwest Airlines. התביעה הוגשה בעקבות התרסקויות של שני מטוסי Boeing 737 Max 8 מטעם אנשים שרכשו כרטיסי טיסה. התובעים טוענים שהחברות המשיכו למכור כרטיסים אף שהיו מודעות לבעיות במחשב המטוס תוך סיכון חיי אדם.
כשמדובר בתביעה ייצוגית, כתב התביעה אינו מפרט את כלל אוכלוסיית הניזוקים, או אפילו את מספרם המדויק, אלא נותן הערכה כללית. לאחר שבית המשפט מאשר את הגשת התביעה, ולאחר שמתגבשת ההכרעה באשר לנזק (גם אם בדרך של הסדר פשרה באישור בית המשפט), נדרשים בית המשפט והצדדים לאתר את היקף האוכלוסייה הנפגעת במדויק, על מנת לאמוד את סכום הפיצוי.
חלק זה בתהליך מורכב ודורש תשומת לב רבה גם אם הוא נראה פשוט במבט ראשון. במסגרת זו, יש צורך לבדוק מול הגוף הנתבע את הנתונים המדויקים לגבי אוכלוסיית הניזוקים. הדבר מצריך ניתוח של נפחי נתונים גדולים, במגוון רחב של פעילויות עסקיות.
הנתונים הקשורים לתביעות ייצוגיות יכולים לבוא ממקורות רבים ומגוונים והדבר תלוי בסוג המקרה. בדרך כלל מדובר במידע האגור במערכות של הארגונים הנתבעים. ואולם, מערכות המחשבים של אותם ארגונים מותאמות לבצע מטלות שוטפות ולא לנתח נתונים בחתכים הנדרשים על פי התביעה הייצוגית.
האינסטינקט הראשוני הוא לאתר איש מחשבים מתוך הארגון שיוכל להוציא את הנתונים הרלוונטיים. אך דרך זו לאיתור המידע חשופה למספר חולשות. ראשית, עובד פנימי נתון להשפעות גורמים בתוך הארגון. שנית, בדרך כלל הוא אינו בקיא במתודולוגיה ובקריטריונים לזיהוי האוכלוסייה שנוגעת לתביעה הייצוגית, מה שמצריך היכרות עם התביעה והשפה המשפטית.
בעיה נוספת נעוצה בכך שתביעות ייצוגיות מתנהלות בדרך כלל נגד ארגונים גדולים. מטבע הדברים, בארגון יכולים להיות אנשי מקצוע רבים שכל אחד מהם אחראי על תחום מסוים, במערך המחשוב הארגוני, או מתמחה בהיבט מאד ספציפי של המידע. אנשי המקצוע בדרך כלל אחראים על הפעילות השוטפת התקינה של המערכות, אך לא על הפעולות הנדרשות לאתר את הנתונים הרלבנטיים.
אפשרות נוספת, טובה יותר, היא לבצע ניתוח של הנתונים הגולמיים בארגון באמצעות מערכת הבינה העסקית (Business Intelligence – BI) הארגונית. אולם, יש צורך בהתמצאות מעמיקה במערכת הספציפית (אם אכן היא קיימת) כדי לנווט אותה על מנת שתיתן את הדו"חות המתאימים והמדויקים בהתאם לתובענה.
כדי לצאת מהסבך, יש צורך במומחה חיצוני שמתמחה במערכות מידע ובינה עסקית מצד אחד, ובהיבטים המשפטיים מצד שני. מומחה כזה יכול לגבש (על בסיס הסכם הפשרה או במסגרת ההבנות בין התובעים לנתבעים) את המתודולוגיה לזיהוי ושליפת הנתונים הרלוונטיים לתביעה הייצוגית. בהמשך הוא יזהה את המקורות הפוטנציאליים של הנתונים, יבדוק את המשאבים הטכנולוגיים בארגון, יאתר את האנשים הנכונים במערך המחשוב הארגוני ולבסוף יבצע את הניתוח כדי להפיק את המידע הנדרש.
אתגרים טכניים מורכבים
במהלך איתור והפקת המידע יש לא אחת צורך להתגבר על אתגרים טכניים מורכבים, הנובעים מהשימוש החריג שיש לבצע במערכות המידע לצורך שליפת הנתונים.
לשם כך, יש צורך במומחיות טכנולוגית במערכות מידע ארגוניות, כגון מומחיות בארכיטקטורות שונות, בכריית נתונים, בסוגים שונים של מערכות בינה עסקית וכדומה. כמו כן נדרשת מהמומחה, במקרים רבים, הבנה כלכלית ו/או חשבונאית ו/או סטטיסטית על מנת לתרגם את המידע הגולמי שנשלף ממערכות הארגון השונות לנתונים כמותיים וכספיים ולהערכת הנזק והפיצוי.
בנוסף, עליו להכין ולנסח את הבקשות והדרישות לאיש הטכני המתאים במערך המחשוב הארגוני כדי להבטיח שאכן יופק המידע הנכון ומהנתונים הנכונים. לעתים יש אפילו צורך לפתח מתודולוגיה ייחודית להפקת המידע הספציפי, או אף לכתוב תוכנה ייעודית לצורך זה. המומחה גם עשוי להידרש לבדיקות אימות מהימנות ושלמות המידע שנשלף ממערכות הארגון וכן לתעד את כל המהלך באופן שמתאים להליך משפטי.
לסיכום, איתור מדויק של אוכלוסייה הנפגעים מתוך ים אדיר של נתונים ומערכות שונות, הוא במידה רבה כמו למצוא מחט בערימת שחת. זוהי משימה מורכבת ביותר ולביצועה יש צורך במומחיות משולבת במערכות מידע, בינה עסקית ומשפט.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ורו"ח נעם צדוק הוא בעל מומחיות בביקורת מערכות מידע, שירותי CFO וייעוץ עסקי. פיתח מודול בינה עסקית BI אינטואיטיבי וידידותי, המתממשק למערכת התפעולית במשרד עו"ד
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
