שתף קטע נבחר

 
אורי קופר

המדריך לשורד: הכללים לבעלים בליגת העל

תעסיקו מומחים, אל תאמינו לראשי עירייה (גם לא לסוכנים), תקשיבו לאוהדים (אבל לא יותר מדי). אפרופו הודעת העזיבה של אייל סגל - קבלו שישה כללים לבעלים המתלבט

לכל אוהד כדורגל ברור שחומר השחקנים הוא זה שקובע איך תיראה הקבוצה, כולם גם יודעים שלמאמן יכולה להיות השפעה גדולה על התוצאות, אבל במקומות רבים בעולם, כולל ישראל, הגורם המכריע למידת ההצלחה או הכישלון של מועדון כדורגל הוא בעל הבית, זה שהקבוצה שייכת לו. כמות הכסף שיש לבעלים, ושהוא מוכן להשקיע. הדרך שבה מנהלים ומתנהלים. ללא בעל הבית הנכון אין את המאמן הנכון ואין דרך להביא את השחקנים הנכונים.

 

מכבי נתניה נמצאת בימים האחרונים בכותרות בכל הקשור לבעל הבית שלה. אייל סגל הוא דוגמה מצוינת לקשר ברור בין בעל בית שיודע מה הוא עושה לבין הצלחה על המגרש, אבל גם הסיפור שלו הולך להסתיים באופן צורם. אתמול הודיע סגל שהוא עוזב את המועדון. בין הסיבות שגרמו לכך, לדבריו, הן אי־האמון במוסדות השיפוט של הכדורגל הישראלי, שהביאו להרשעתו פעמיים העונה, וכן התנהלות חלק מהאוהדים.

 

משה חוגג, אלונה ברקת, ג'קי בן זקן (צילום: עוז מועלם, ראובן שוורץ)
משה חוגג, אלונה ברקת וג'קי בן זקן(צילום: עוז מועלם, ראובן שוורץ)

 

הבעלים של מכבי נתניה אייל סגל (צילום: ראובן שוורץ)
מבעלי הבית האיכותיים. אייל סגל(צילום: ראובן שוורץ)

 

חשוב לומר - בעלי הבית הם לא מסכנים. הם גם, ברוב המקרים, לא נדבנים, אלא מרוויחים לא מעט מעצם היותם ראשי קבוצה. בין היתר מדובר בפרסום או הנאה. יותר משהאוהדים צריכים לרצות את הבעלים, האחרונים הם אלה שצריכים לרצות את האוהדים כיוון שהאוהדים הם הקבוצה.

 

סגל, כאמור, הוא מבעלי הבית האיכותיים יותר בכדורגל הישראלי, ויש עוד כמה כמוהו. לפני שמגיע לנתניה, או לכל מועדון אחר, רוכש חדש, הנה "המדריך לבעל הבית", שמאגד בתוכו את התכונות הנדרשות לבעלים טוב בכדורגל הישראלי:

 

1 ניהול שוטף. קשה להרוויח מכדורגל כפי שמרוויחים מעסק גדול אחר, אבל זה לא אומר שהבעלים לא צריך לקחת ברצינות את ניהול העסק, כפי שקורה ביותר מדי מקרים. כמו שבעסקים אחרים ממנה הבעלים מנהלים בעלי מומחיות כך צריך להיות גם פה - מנכ"ל שיטפל בכל מה שלא קשור לכדורגל, מחוזים ועד שיווק, ומנהל מקצועי שידאג לכל מה שכן קשור לכדורגל.

 

אלי אוחנה, יוסי בניון ומשה חוגג ביציע (צילום: עוז מועלם)
צריך עזרה בניהול השוטף. חוגג עם בניון ואוחנה(צילום: עוז מועלם)

 

זה לא אומר שהבעלים לא צריך להיות נוכח כמו מיץ' גולדהאר במכבי ת"א. להפך, לנוכחות הבעלים יש לרוב אפקט חיובי, כל עוד המנהלים עובדים כל אחד בתחומו. זה יכול להיות, למשל, המינוי של יוסי בניון בבית"ר ירושלים. משה חוגג אוהב להיות מעורב, אבל יש דמות בעלת קשרים, ובניון חווה כשחקן מה זה מנהל מקצועי, שבונה את הסגל. לא מדובר רק במינוי אנשים אלא במנהלים מומחים.

 

2 התמדה. בלי "תחזיקו אותי" כל שני וחמישי, בלי לעשות סיבוב על המועדון לפרק זמן קצר. בעל בית צריך להיות עם תוכנית לטווח ארוך עבור המועדון, אז כל אחד שלא יכול לעמוד תקציבית בעומס למשך מספר שנים עדיף שלא יבוא. יעקב שחר מוערך כל כך כי הוא נמצא במכבי חיפה המון שנים ועבר גם דברים קשים. הבעלים לא ירוויח פה כסף, בטח לא כסף גדול, וצריך לקחת זאת בחשבון. עזיבה פתאומית יחסית של אדם עשיר, שחילק חוזים כבדים, עלולה לפגוע במועדון שנים קדימה. מישהו אמר ארקדי גאידמק?

 

יעקב שחר במשחק בין סקציה נס ציונה למכבי יבנה (צילום: אורן אהרוני)
המתמיד. יעקב שחר (צילום: אורן אהרוני)

 

3 הזרמת כסף. זה לא אומר שחייבים להיות עם היד בתוך הכיס. בעלים של קבוצת כדורגל ישראלית צריך להיות מודע לכך שהוא "יביא כסף מהבית" ולהיות מוכן לכך בכל עונה. משפטים המספרים כמה הבעלים הוציא מכיסו על הקבוצה לא אמורים לעשות רושם מיוחד. להפך, סיפורים הנוגעים לתנאים רעים לשחקנים, כמו שיוצאים מדי פעם מהפועל חיפה של יואב כץ, הם אלה שצריכים להתייחס אליהם.

 

4 מעורבות בקהילה. יש מקומות שבהם מועדון הוא יותר מקבוצת כדורגל, ואפילו יש מקומות שבהם הבעלים יכול להפוך את המועדון ליותר מקבוצת כדורגל. זה מה שניסה לעשות איזי שרצקי במשך שנים, עם תרומה כללית לעיר קריית־שמונה, במקביל לפעילות בקבוצה. אפשר לומר דבר דומה על הרמת הראש של העיר באר־שבע בעקבות הצלחת הקבוצה עם אלונה ברקת.

 

אלונה ברקת על הדשא (צילום: עוז מועלם)
העיר באר שבע ניצלה את ההצלחה של הקבוצה. ברקת(צילום: עוז מועלם)

 

בנוסף לקהילתיות יש גם את הקשר עם האוהדים עצמם. לא צריך להקשיב לכל מילה, אבל הרחש הכללי חשוב. מדובר בחבל דק שצריך ללמוד איך ללכת עליו. "אפשר לשתף את הקהל בניהול, בעשייה ואפילו בחלק מתהליך קבלת ההחלטות", כתב אתמול סגל, "אך אי־אפשר לתת לקהל לנהל את המועדון".

 

5 לא להיות פתי. העירייה מבטיחה תקציב? זה לא יקרה, מספיק לחלום. עם זאת, חשוב להכיר את החוליים שיש לכדורגל הישראלי ולא להיות מופתע כשמשהו דרמטי קורה, כמו הסיפור שהוביל להודעת העזיבה של סגל. בוועדות ההתאחדות השונות יושבים אנשים שלא תמיד מקבלים את ההחלטות שאנחנו מצפים להן והבעלים לא יכול לשנות את העולם לבדו. חשוב שהוא יהיה מודע לכך.

 

במקום זאת הבעלים צריך לנסות דווקא לנצל את העניין. להיות בקשר טוב עם האנשים הנכונים, ופה נכנס גם נושא הסוכנים. אף אחד לא אומר שצריך לעבוד צמוד כמו ג'קי בן־זקן ודודו דהאן, אבל בסופו של דבר כמעט כל השחקנים הזרים שמגיעים לכדורגל הישראלי הם הצעה של סוכנים (קבוצות לא מבצעות סקאוטינג אקטיבי בעצמן) ולכן אפשר להרוויח אם השמות הטובים יותר מוצעים לך ראשון.

 

ג'קי בן זקן ביציע (צילום: אפי שריר)
לנצל קשרים עם סוכנים, אבל במידה. בן זקן(צילום: אפי שריר)

 

6 סבלנות. שינויים לא מתרחשים ביום אחד. ברוב קבוצות הכדורגל הישראלי יש בעיות בסיסיות וקשיי תשתית. ניקוי סגל הוא לא דבר שעושים, או שכדאי לעשות, ברגע אחד. שינוי הרגלי הקהל הוא לא עניין שמשיגים בשבוע או חודש. גם למאמנים כדאי לתת לעבוד. בעל בית מרגיש הרבה פעמים כאילו הוא שולט במשחק מחשב, דבר שלא קיים כמעט באף תחום אחר, אבל הוא חייב לדעת שלא עליו האחריות ללחוץ על כל הכפתורים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
משה חוגג
צילום: ראובן שוורץ
אריה מליניאק
מומלצים