קבלן ששיקר בביהמ"ש יפצה פועל פלסטיני
תושב עזה נפגע בגבו כשהרים פלטות כבדות. המעסיק שלו הכחיש בתחילה את האירוע, אבל אז חזר בו. הוא חויב לשלם לו 308 אלף שקל
בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה
לקבלן בנייה לפצות פועל פלסטיני שנפצע בגבו בתאונת עבודה: השופטת נעם חת-מקוב מתחה ביקורת על הקבלן ששינה את גרסתו "180 מעלות" בכל הקשור להתרחשות התאונה, וקבעה כי בכל מקרה הוא התרשל כלפי הפועל. לפיכך הוא ישלם לו כ-308 אלף שקל.
הקבלן הכחיש תחילה את התרחשות התאונה וטען שהתובע לא נדרש להרים משאות כבדים, וכי כלל אין לו פלטות מהסוג הזה. הוא הוסיף שהפועל סבל מבעיות גב עוד לפני המקרה, ולכן הוא לא היה מעז לבקש ממנו להרים משאות כבדים. גרסה זו נטענה בתחילת המשפט וגם לאורך שלב חקירות העדים, אולם למרבה ההפתעה, בשלב הסיכומים של המשפט, שינה הקבלן את גרסתו ואישר את גרסת הפועל.
התאונה התרחשה בשנת 2000. התובע, תושב עזה, טען שביחד עם אחיו הרים פלטות בטון במשקל של 70-60 ק"ג במטרה להרכיבן על קיר, ובמהלך ההרמה נפגע בגבו. בדיעבד התברר ששבר שתי חוליות. לדבריו הקבלן הנהיג שיטת עבודה לא בטיחותית, ללא השגחה של מנהל עבודה וללא הדרכה לעובדים.
דיני עבודה
חצי מיליון שקל למורה שנפלה בדרך לתלמידה
עו"ד יצחק תורגמן | פסקדין
מורה משפרעם שיצאה עם תלמידיה לביתה של חברתם מעדה על פסולת בשולי הכביש ונפצעה. את הפיצוי היא תקבל מהעירייה ומביטוח לאומי
הנתבע טען גם שהרמת פלטות באותו משקל הייתה פעולה שהפועל ביצע פעמים רבות במהלך עבודתו, ובאופן כללי היה בעל ניסיון רב ואף הפנה לכך שלא ידע להשיב לשאלה "מה עשה הנתבע לא טוב".
השופטת חת-מקוב הבהירה שהשינוי בגרסתו משליך באופן כללי על אמינותו של הקבלן: "הסכמת הנתבע לגרסה העובדתית של התובע בסיכומים מובילה למסקנה הלא נעימה, כי הנתבע העיד עדות שקר בבית המשפט. כיצד ניתן אם כן לקבל טענה כלשהי של הנתבע, כשהוא טוען פעם אחר פעם שהוא משקר?".
בהמשך עבר הדיון לטענת הקבלן שלפיה התביעה התיישנה. אלא שהשופטת דחתה גם אותה. נקבע כי על המקרה חל סעיף מסוים בחוק ההתיישנות, שלפיו בחישוב תקופת ההתיישנות לא ייספר הזמן שבו אחד מבעלי הדין נמצא בשטח מדינה אשר התנאים או היחסים בין המדינות לא מאפשרים לו לקיים את הבירור המשפטי. היות שככל הנראה רק במהלך שנת 2013 התגבש הנוהל לאפשר את כניסתם של תושבי רצועת עזה לישראל במסגרת הליכים אזרחיים, הרי שהתביעה לא התיישנה.
בנוגע לשאלת האחריות המשפטית הבהירה השופטת כי משהקבלן חזר בו מטענתו שלפיה לא הייתה תאונה, והסכים שהיא נגרמה כשהתובע הרים פלטות כבדות, הרי שהוא עצמו מסכים שנהג באופן רשלני.
"משהתברר כי הנתבע אפשר לתובע ולאחיו לבד להרים פלטות במשקל זה ודרש מן התובע להרים פלטות למרות בעיות הגב הנטענות, אין מנוס מן המסקנה כי הנתבע צפה את אפשרות הפגיעה בתובע והפר את סטנדרט הזהירות שהוא עצמו סבור שדרוש", כתבה.
בנוסף הובהר בפסק הדין שלנוכח "חוסר המהימנות המוחלט" של הקבלן, אין לקבל את טענתו בעיות הגב הקודמות של התובע. לאחר שניתחה את מצבו הרפואי והנזקים שנגרמו לפועל, שכללו בעיקר הפסדי שכר וכאב וסבל, השופטת חייבה את הקבלן ב-308,500 שקל, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 75 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד עבדאללה חראזין
- ב"כ הנתבע: עו"ד יעקב רביבו
- עו"ד שחר גולן עוסק בנזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים