ועדת הכנסת בעד חסינות לחיים כץ, ההכרעה עוברת למליאה
בתום דיון שנמשך יותר מעשר שעות החליטה ועדת הכנסת להעניק לשר לשעבר חסינות ולמנוע את הגשת כתב האישום נגדו בעבירות מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. המהלך טעון את אישור המליאה. כץ: "למדתי את הלקח". הנושא יגיע כנראה להכרעת בג"ץ
ועדת הכנסת הצביעה הערב (יום ב') בעד מתן חסינות לחבר הכנסת חיים כץ מהליכוד, מפני כתב אישום בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. כעת תעבור ההכרעה להצבעה במליאת הכנסת, ובהנחה שהחסינות תאושר גם שם - צפויה עתירה לבג"ץ.
הדיון נמשך היום יותר מ-10 שעות ובסיומו התקיימה הצבעה בוועדת הכנסת, שבה 30 חברים בהרכב המייצג את סיעות הכנסת ה-22. היא הוקמה במיוחד לצורך דיוני החסינות של כץ ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, עד שהאחרון משך את בקשת החסינות שלו.
בבקשת החסינות לפי העילה הראשונה, על כך שהעבירה שבגינה נאשם כץ נעברה במהלך מילוי תפקידו כח"כ, תמכו 16 ח"כים: יואב קיש, ניר ברקת, מיקי זוהר, שלמה קרעי, קרן ברק, מיכל שיר, אופיר כץ, קטי שטרית (הליכוד), מיכאל מלכיאלי, משה ארבל (ש"ס), אילת שקד, אופיר סופר (הימין החדש), יוליה מלינובסקי, עודד פורר (ישראל ביתנו), יעקב טסלר, אורי מקלב (יהדות התורה).
10 ח"כים התנגדו: יו"ר הוועדה ח"כ אבי ניסנקורן והח"כים יואב סגלוביץ', ח"כ יעל גרמן, אורית פרקש הכהן, איתן גינזבורג, קארין אלהרר (כחול לבן), מרב מיכאלי, רויטל סויד (העבודה גשר), עופר כסיף (הרשימה המשותפת), תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי). ארבעה ח"כים נמנעו: צביקה האוזר, מיכאל ביטון (כחול לבן), אחמד טיבי, מנסור עבאס (הרשימה המשותפת).
החסינות שניתנת בכנסת היא "חסינות דיונית", שפגה בתום הכהונה הנוכחית. ואולם העילה הראשונה - על עבירה לכאורה שנעשתה בעת מילוי התפקיד - יכולה להפוך באישור בית משפט ל"חסינות מהותית", כלומר כזו שלא פוקעת גם לאחר שהכנסת התחלפה.
לפי העילה השנייה לבקשת החסינות, כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה - בעד בסעיף זה הצביעו ארבעה חברי כנסת, 16 התנגדו ו-10 נמנעו. לפי העילה השלישית - הליכים פנימיים כבר התקיימו בכנסת בגין העבירה לפי האישום, העבירה בוצעה במסגרת פעילות הכנסת, וכן ביטול הליך פלילי לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי. על סעיף זה הצביעו 17 בעד, 12 נגד ואחד נמנע.
לפי כתב האישום נגדו, שבעקבותיו התפטר מתפקידו כשר הרווחה, כץ עזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בהתחלה נמחקה בעקבות השימוע שנערך לו, ותיק החקירה נגדו בפרשת התעשייה האווירית נגנז. הסוגייה צפויה להתגלגל לפתחה של מליאת הכנסת ובהמשך אף לבג"ץ.
כץ אמר בתום ההצבעה: "אני מתנצל בפניכם שהייתם צריכים לבלות פה כל כך הרבה שעות בגללי. עמכם הסליחה. למדתי את הלקח. תודה רבה לכם".ח"כ איילת שקד (הימין החדש) אמרה כי מדובר ב"בעבירה אתית ולא פלילית. אם היה נאמר שחיים כץ קיבל תשורה כספית – לא הייתה דילמה. משהתברר שלא קיבל תמורה כזו – לטובת הכנסת צריך להצביע בעד חסינות". ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה: "אנחנו נמצאים במעמד לא נעים. אני מצטרפת לדבריו של חיים כץ – שנאמרו מדם לבו. אני מכירה אותו ואינני נגדו".
גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר: "אני מכיר את כץ שנים רבות. תהום פוליטית ומדינית בינינו, אבל מדובר באחד הח"כים החרוצים שהיו ועדיין. הוא רגיש מאוד לנושאים חברתיים. כשכיהן כשר – הייתה לו אוזן קשבת כלפינו בכל פעם שניגשנו אליו. לכן, כשאנחנו באים לגזור את גורלו של איש ציבור שניצב בפני אישום – המשימה קשה מנשוא. עם זאת, אני נותן אמון בשיקולי היועמ"ש".
מוקדם יותר פרצו עימותים בוועדה. כץ תקף בחריפות את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "בנית סיפור דמיוני. אלף לילה ולילה קטן על מה שקורה פה. לא עשית שיעורים כי לא חקרת". הוא פנה לח"כ אבי ניסנקורן ואמר כי מנדלבליט "לקח לי את הבריאות, פגע בי פגיעה, אתה לא מבין, על סתם". השר לשעבר הוצא מהדיון פעמיים. מנדלבליט הגיב: "עד כמה שהדברים הקשים הללו נוגעים ללב - יש לומר אותם בבית המשפט".
כץ התפרץ בשנית על היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שזה השיב לשאלתו של ח"כ יואב קיש: "אתה מוכן להישבע על זה? כי זה לא היה. אתה יוצר מצב שלא היה. אפילו לא פתחתם את הפרוטוקול. כל כך הייתם להוטים להגיש כתב אישום שזה מטורף ממש". לאחר מכן שב והתפרץ לדיון: "אם אני מרמה והפרת אמונים על דיווח כוזב, נאמרים פה דברים שלא היו ולא נבראו. חוסר בקיאות". הוא התבקש לצאת להירגע, ותהה: "אפשר להגיד עליי הכול?".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי ניסנקורן, אמר כי בתום סבב השאלות של הח"כים ליועמ"ש, תקיים הוועדה דיון וייתכן שבסופו תקיים הצבעה על הענקת החסינות לשר לשעבר כץ.
כץ תקף לראשונה בדיון את מנדלבליט לאחר שזה הקריא בפני הוועדה את תמצית כתב האישום נגד השר לשעבר. "מצד אחד ניצב בן ארי, שהוא איש שוק הון מיומן, יועץ חברות ענק, שסוחר במאות מיליוני שקלים ונותן ייעוץ ברמה גבוהה ביותר, ויש אדם אחד פרטי יחיד שבן ארי נותן לו עצות – חיים כץ. הוא היה לומד מזה ומעתיק את הדברים ובעקבות אותה הכוונה סייע לו להרוויח לו סכומים גדולים של כסף", אמר מנדלבליט.
לדבריו, "הקרבה מתחילה כשאיש העסקים מימון מכיר לכץ את מוטי בן ארי ואומר לו שהוא יסייע לו בהשקעותיו ועל רקע זה מתפתחת חברות מאוד קרובה. היא הייתה מאוד משמעותית בהחלטה שקיבלתי מאוחר יותר. מזכיר שבן ארי כל כך קרוב לכץ והוא מוכן לעבור עבירה של מסירת מידע פנים".
כץ אמר: "באתי לבקש חסינות כי התהליך זה העונש. חוסר שינה. שלוש שנים וחצי אני משלם על משהו שלא עשיתי. אני לא ראוי לקבל אותו". הוא הוסיף: "טעיתי כשלא אמרתי שבן ארי חבר שלי. אולי היה טעם לפגם, אולי לא הייתי בסדר; אני מצטער על כך. אני לא חושב שעברתי עבירה שקשורה לתקנון הכנסת".
"אני בן 73 ואני רוצה להמשיך לתרום למערכת. משפט זה שלוש שנים ואין שום סיבה בעולם שימשיכו לתת לי את העונש הזה כי זה לא יחזיק מים. לא מעניין מה כתוב בעיתון. אני עבדתי ביושר, אני מבקש מכם לעצור את הסבל שלי ולתת לי חסינות מהותית".
היועמ"ש: "חסינות לא נועדה לאפשר לח"כים לבצע עבירות"
מנדלבליט הדגיש כי לפי ההלכה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, חסינות מהותית ניתנת "כשמדובר בפעולה חוקית של ח"כ שגלשה באופן ספונטני אל מקום מינורי של עבירה פלילית. וזה מתאים לחסינות מהותית, לא במקרה הזה". הוא ציין: "אני לא רואה איך המקרה הזה מתאים לעילה הזאת", והוסיף כי "חסינות לא נועדה לאפשר לח"כים לבצע עבירות, אלא לאפשר להם לבצע תפקידם".
מנדלבליט הסביר לחברי הוועדה כי "עצם ההימצאות בניגוד עניינים אינה עבירה. כל אחד מאיתנו בניגוד עניינים כזה או אחר. חברי, כלכלי. הבעיה מתחילה כשיש מצב של מערכת יחסים הדוקה, ברמה הגבוהה ביותר. כמו במשפחה ממש, ומצד שני מערכת יחסים עם אינטרסים כלכליים".
"זה מראה את עוצמת ניגוד העניינים", טען היועמ"ש. "העבירה הפלילית קרתה קודם, בשלב שבו הייתה אותה העלמת מערכת יחסים על כל החלקים שלה, כשהוא למעשה בא לקדם חוק שנועד להיטיב עם בן ארי, שהיה האדם הקרוב ביותר אליו – חברתית וכלכלית. זה בעצם האישום".
הדיון הראשון בבקשת החסינות של כץ התקיים ביום חמישי האחרון. הדיונים בוועדה התאפשרו לאחר שזו הוקמה בהחלטה של מליאת הכנסת, שבמקור התכוונה להקימה כדי לדון בעיקר בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו משך את בקשתו זמן קצר לפני אישור הקמת הוועדה ביום שלישי שעבר, אך היא הוקמה בכל זאת.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהודיע על האישום נגד כץ, אמר בדיון הראשון כי "המעשים המפורטים בכתב האישום הם חריגים בנסיבות ואינם תואמים למה שמצופה מחברי כנסת ולכללי העבודה בכנסת. מדובר בפעולה ממושכת ומתוכננת שכוללת לפי כתב האישום הסתרה ומצג כוזב וזאת תוך ניגוד עניינים חריף, באופן שיש בו גם רווח כספי שהח"כ מצוי בו בניגוד עניינים". מנדלבליט הסביר לחברי הכנסת את התנגדותו לבקשה, וטען ש"אי-אפשר להפוך את הכנסת לעיר מקלט".
לפנייה לכתב/ת 
