פתרונות זה לשמאלנים. יותר כיף להשפיל
איך זה שהימין תומך בתוכנית טראמפ, הדומה בעיקרה להסכמי אוסלו? כי מה שחשוב זו ההשפלה של הצד השני. מתווה מבקשי המקלט כמשל
"לא הבנתי. שלום עכשיו הייתה בעד אוסלו, אז למה להפגין נגד 'התוכנית של רבין?'", כך צייץ הפרשן הפוליטי עמית סגל בתגובה להפגנת שלום עכשיו במוצאי שבת. כמוהו, רבים מוצאים עצמם מבולבלים: כיצד ייתכן שתוכנית "השלום" של דונלד טראמפ - הכוללת חלוקה לשתי מדינות, הכרה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ושלטון עצמי, הכרה בחלקי ירושלים המזרחית כבירת פלסטין, ומזכירה בעקרונותיה את הסכמי אוסלו - זוכה להתנגדות משמאל ולתמיכה דווקא בימין? מאחר ואדם רגיש למצוקות אני, הנה הסבר להיפוך התפקידים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הסיפור האמיתי בסוגיה המבלבלת נמצא עמוק בהבדלים בין השאיפות ובכמיהות של שני המחנות. בעוד שהשאיפה של מחנה השמאל היא למצוא פתרון פרקטי לסכסוך, שקט וביטחון לכל בני האדם שחיים פה, הצד השני שואף עמוק בפנים למשהו אחר.
דוגמה מופלאה לכמיהה הזאת ניתן למצוא באפריל 2018: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי הציגו תוכנית ממשלתית מוסכמת עם האו"ם לפתרון בעיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב. במסגרתה אמורים היו לעבור מחצית מהם למדינות מערביות אחרות, והשאר, פחות מ-20 אלף איש, יפוזרו במקומות ברחבי הארץ וייקלטו בשוק העבודה שזקוק לידיים עובדות בתחומים רבים. כל זאת בנוסף ל-300 מיליון שקל שיושקעו בשיקום שכונות דרום העיר.
ניתן היה לחשוב שהתוכנית תתקבל בברכה על ידי אנשי ימין שהלינו כל השנים על המצב הנורא בדרום תל אביב. אבל בתוך שעות עלתה זעקת "הבייס" ואיימה על נתניהו שלא יעז ליישם את המתווה. הוא הפנים את הדרישה והתקפל בזריזות כמו אורגמי.
וכך, הכול נשאר כמו שהיה: אזור דרום תל אביב עדיין תקוע באותו מקום עם עשרות אלפי מבקשי מקלט. אין כסף לשיקום, אין פיזור. תקועים. המקרה הזה לימד שמבחינת "הבייס" של נתניהו, לא מציאת פתרון פרקטי היא השאיפה, אלא אלמנט הנקמה. גילינו שהכנסת מבקשי מקלט למתקני כליאה חשובה יותר מאשר פתרון למצוקת השכונות.
וכשמבינים את זה, פתאום עמדת הימין ביחס לתוכנית טראמפ ברורה הרבה יותר.
השמאל מחפש פתרונות ומתנגד למהלכים שמעמיקים את הבעיה. כאשר יצחק רבין, שמעון פרס ויוסי ביילין דיברו על עקרון חלוקת הארץ לשתי מדינות, הם עשו את זה במטרה למצוא פתרון לסכסוך מדמם. והם חשבו שבשביל פתרון כזה חשוב שתהיה הסכמה מהצד השני, לא השפלה שלו.
אבל מאחר שתוכנית שלום בהסכמה היא ההיפך המוחלט מתמונת הפסד לצד השני, מיד זעק הימין געוואלד, הסביר שאסור לוותר על מילימטר וששלטון פלסטיני חמש דקות מכפר סבא הוא התאבדות.
והנה עכשיו, כשטראמפ מציע את אותו רעיון כללי, עם אותו שלטון פלסטיני חמש דקות מכפר סבא, אבל הוא כולל בתוכו השפלה פלסטינית, בבחינת "לעשות דווקא", הימין מריע.
תוכנית טראמפ אינה פתרון. סיפוח וצעדים חד-צדדים הם לא הדרך לצמצם את הסכסוך, אלא מתכון להעצמת החיכוך והאיבה, גם אם הוא טומן בחובו תמונת ניצחון משפילה על הפלסטינים.
לאנשי ימין מהסוג הזה אין פתרון אחר לסכסוך. בכלל, לייצר פתרונות פרקטיים לבעיות זה נורא שמאלני ומשעמם. מנגד, להתבוסס בבעיות ובשנאה לאחר, בתוספת ההרגשה הנעלה של "הכנסנו להם" – זה דווקא נחמד.
- סני ארזי הוא מנהל פרויקט שישים ואחת במכון מולד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
