המורה שלי גאון

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים

הם יכלו לבחור בכל מסלול לימודים אקדמי יוקרתי שמוביל לשכר גבוה, אבל החליטו - לעיתים להפתעת חברים ובני משפחה - ללמוד הוראה. בכירו את הצעירים שקיבלו מעל 700 במבחן הפסיכומטרי והחליטו להפוך למורים מתוך תחושת שליחות.

אחד מהם הוא עיטם שפר מרמת-גן, סטודנט שנה שלישית להוראת מתמטיקה בחינוך העל-יסודי במכללת לוינסקי. שפר התקבל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון, למד שם מספר חודשים, אך החליט לפרוש וללכת עם הלב. "בחרתי בהוראה משום שתחום

החינוך תמיד עניין אותי", הוא מסביר, "כבר בתקופת התיכון הדרכתי בתנועת נוער, אחרי הצבא עשיתי פסיכומטרי, התקבלתי ללימודים בטכניון, התחלתי שם, אך בסופו של דבר החלטתי שאני צריך לבחור במקצוע שיצליח לשלב בין שני תחומים שאני מאוד אוהב: מתמטיקה והדרכה, או הוראה. לכן החלטתי על לימודי חינוך עם התמחות במתמטיקה".

עיטם שפר. ויתר על הטכניון(צילום: באדיבות מכללת לוינסקי לחינוך)

לדבריו, החברים והמשפחה היו הראשונים שהמליצו לו ללכת לחינוך בשל ההיכרות שלהם איתו ועם ערכיו. "יותר חשוב לי לעסוק בתחום שאני אוהב מאשר לעבוד במשהו שאני מרוויח בו כסף אך אינני מתחבר לתפקיד. אני בטוח שאדע למצוא את הדרך להתקיים כלכלית", אומר שפר, "חלק מתוכנית הלימודים זו התנסות מעשית, שבה אני מלמד כיתות או קבוצות בליווי של מדריך פדגוגי ומורה מאמן. העבודה בשטח רק הוכיחה לי שעשיתי את הבחירה הנכונה. השאיפה שלי היא להיות מורה יצירתי, שמעורר בקרב התלמידים חשיבה מחוץ לקופסה".

מנתוני משרד החינוך עולה כי הציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנטים להוראה הוא 513. במגזר הממלכתי הציון הממוצע הוא 512, בממלכתי-דתי 536 ובמגזר הערבי 446. יסמין חדד, מורה לאנגלית בבית הספר היסודי דרויאנוב בתל-אביב ובוגרת תוכנית המצוינות במכללת לוינסקי, קיבלה בבחינה ציון של 706. ובכל זאת, היא בחרה בלימודי הוראה משום שלדבריה "חינוך משלב יצירתיות, עבודה עם אנשים, השפעה חיובית על החברה ומנהיגות".

לדבריה, במשפחה הביעו דאגה לגבי ההשלכות הכלכליות של החלטתה, "אך לשמחתי יש לי גב כלכלי אז אני יכולה להרשות לעצמי להמשיך לעבוד במקצוע ולגור בתל-אביב", היא אומרת.

יסמין חדד. הגב הכלכלי עוזר(צילום: רחל טשנר)

רוני דאובר מקיבוץ יקום הוא מורה לחקלאות עם התמחות באילוף כלבים בתיכון בית אקשטיין באור יהודה. בפסיכומטרי הוא קיבל 718. "בחרתי בהוראה משום שעניין אותי להשפיע על אנשים, על החברה בישראל ועל העולם בכלל", הוא אומר, "תמיד הייתי אדם שאוהב ללמד ולהדריך, והוראה זו דרך לעשות את מה שאני אוהב, לגעת באנשים ולתרום להם על בסיס יומיומי".

לדבריו, "במשפחה היו כאלה שלא הבינו למה אני לא פונה לעשייה רווחית יותר, למשל בתחומים המדעיים שבהם עסקתי קודם. מנגד, אנשים שמכירים אותי טוב יותר הבינו מאיפה זה בא".

דאובר שואף להתאים את דרכי ההוראה שלו לעולם המשתנה שבו התלמידים חיים. "לטעמי, מורי העתיד – וזה תהליך שאותו אנו מתחילים לראות, יפסיקו להעביר מידע. תפקידו של המורה יהיה לפתח ולתרגל אצל התלמידים צורות חשיבה חוקרות ולהקנות להם כלים להגיע למידע בעצמם".

רוני דאובר(צילום: עדי טרנטו)

ויש לו גם מסר למערכת: "הוראה היא מקצוע הדורש חקירה ולמידה מתמדת, תוך עמידה באוסף ציפיות ולחצים מכל הכיוונים. באין גיבוי מתאים לא נוכל לבצע את משימתנו נאמנה".

יעלה גבאי לומדת כיום הוראה בתוכנית המצוינות במכללת "אורות ישראל". זאת לאחר שקיבלה בפסיכומטרי 708. ולמה הוראה? "כל אדם מצליח עבר תחת אנשי הוראה והושפע ממורה מסוים", מסבירה גבאי, "למורה יכולה השפעה עצומה. מורה יכול לקחת תלמיד שהחיים לא האירו לו פנים ולגרום לו לפרוח למקומות שהוא לא חשב שיגיע אליהם. לחלופין, לצערי, יש מורים שמקבלים תלמידים גאונים, בעלי חשיבה ייחודית, ואיכשהו מפספסים מוחות אדירים וילדים בעלי מוטיבציה גבוהה רק משום שהמערכת לא ידעה לשלב אותם בתוכה. אני מאמינה שהיוקרה שיש אולי במקצועות אחרים אינה משתווה לתמורה שמקבלים ממקצוע ההוראה. בעיניי זו דרך חיים, זו יכולת להשפיע על העתיד של הילדים שלנו, על האנשים שאיתם הם יחכו בתור לסופר, על הרופא שיטפל בהם, הנהגים סביבם על הכביש, כולם".

יעלה גבאי. יש מורים שמפספסים ילדים גאונים

שירה בן נון מקיבוץ מירב בגלבוע לומדת חינוך מיוחד בתוכנית מצוינות במכללת אפרתה בירושלים. ציון בפסיכומטרי: 700. בהתחלה היא רצתה ללמוד ריפוי בעיסוק, אבל לאחר התלבטויות החליטה ללמוד הוראה. הטריגר היה החוויה החיובית שסיפק לה השירות הלאומי, אותו עשתה בגן לחינוך מיוחד.

"החלטתי שאני מתחברת יותר לעבודה עם הילדים בפן החינוכי מאשר בפן הרפואי", היא מסבירה, "בעיניי חשוב ומשמעותי יותר התהליך החינוכי, העבודה עם הילדים על בניית האופי שלהם, קידומם בנושאים חינוכיים או אישיים. חינוך יותר מתאים לי, מעניין אותי וחשוב".

שירה בן נון. חוויה חיובית בשירות הלאומי(צילום: עדינה קליפר)

ד"ר דולי לוי, ראש תוכנית המצוינים רג"ב במכללת לוינסקי לחינוך, מסבירה כי סטודנטים בעלי הישגים גבוהים בבחינות הבגרות ובחינה הפסיכומטרית בוחרים ללמוד חינוך מתוך תחושת שליחות ורצון לעצב את דור העתיד. לרוב, הם יתאפיינו בתחושת אחריות חברתית, מנהיגות ורצון לחולל שינויים. "סטודנטים מצוינים מציינים לרוב לטובה מורה משמעותי שפגשו כתלמידים, והיו רוצים להידמות לו. לפעמים זה דווקא הפוך: הם מותחים ביקורת על מורים שגרמו להם תחושת אי נוחות, ובעקבותיה רוצים לשנות את פני המערכת".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אומר: "אנו משקיעים משאבים רבים, מתוקף אחריותנו הלאומית, כדי להשביח באופן קבוע ורציף את איכות ההוראה בישראל. אנו קולטים מורים בעלי תואר שני מהתעשייה ומההייטק, מתמרצים סטודנטים מצטיינים להצטרף לסגל ההוראה, מהדקים את מסלולי ההכשרה ומיישמים תקופות התנסות ממשית כדי לוודא שבמערכת החינוך נקלטים הטובים והמתאימים ביותר. הוראה במאה ה-21 היא תחום התמחות שמחייב תחושת שליחות לצד מקצוענות והכרה בכך שהבוגר של המחר נדרש לסל כלים רחב של ידע, ערכים ומיומנויות".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים