ארנונה ותעשייה - חולשת היישובים הערביים

מלכוד 22 של המגזר: הבעיות בחברה הערבית דורשות טיפול שעולה כסף, אבל העוני של התושבים לא מאפשר גביית מסים מספקת לממן את הצעדים

אחמד איאדפורסם: 10.02.20 , 06:45

(צילום: shutterstock)

מי שמבקש הסבר לתופעות השליליות בחברה הערבית, כמו למשל בעיית האלימות הגואה, יכול למצוא חלק ממנו בחולשתן הכלכלית של הרשויות המקומיות הערביות. דו"ח המוסד לביטוח לאומי שפורסם בסוף 2019 ועסק בממדי העוני והפערים החברתיים בישראל, קבע ש-45.3% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני, וכפועל יוצא נמצאים היישובים הערביים בשלושת האשכולות הכלכליים-חברתיים הנמוכים ביותר (1 עד 3). תשעה מתוך 11 היישובים והמועצות באשכול 1 הם ערביים: נווה מדבר, תל-שבע, אל-קסום, כסיפה, ערערה-בנגב, שגב שלום, רהט, חורה ולקייה. אין אף יישוב ערבי באשכולות 10-8.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

יש להבחין בין רשות מקומית גרעונית שמספקת סל שירותים לתושביה אך נמצאת בגירעון תקציבי, לבין רשות מקומית שנמצאת בקריסה כלכלית ולא מצליחה לספק סל שירותים סביר. אבל כך או אחרת, חולשתן הכלכלית של הרשויות הערביות משפיעה באופן ישיר על כל תחומי היום-יום – חינוך, תרבות, תשתיות, איכות סביבה ואיכות החיים של התושבים. לפיכך, היעדר תקציבים מקשה על הרשויות להפעיל תוכניות רחבות היקף – חינוכיות ואחרות - למיגור תופעת האלימות ולצרכים אחרים.

חלק מרכזי בחולשתן הכלכלית של הרשויות הערביות הוא היעדר בסיס מספק של מסי ארנונה. רבות מאותן רשויות אמנם מצליחות לגבות מהתושבים 80% ויותר מחיובי הארנונה, אולם לא מדובר בסכום מספק, כי רובם נגבים עבור מגורים ולא עבור עסקים, ובשל ממדי העוני זכאיות משפחות רבות להנחות. זה מאלץ את הרשויות להסתמך על מענקי איזון ותמיכה ממשלתיים, ואין להן יכולת לממן פרויקטים מיוחדים.

החלטת הממשלה 922 לפיתוח כלכלי ביישובים הערביים היא צעד נכון וחשוב אך אין בה די. לצדה יש לפתח אזורי תעשייה בקרבת היישובים ולמשוך מפעלים שיהוו מקור חשוב הן למקומות תעסוקה לתושבים והן לארנונה עסקית.

על הרשויות המקומיות הערביות לנצל את תקופת הבחירות לגיבוש תוכנית כלכלית לשיפור מצבן. תוכנית זו תשמש בסיס לסדר היום של המפלגות הערביות, ותוצג לממשלה העתידה לקום. בהסתמך על מסמך ארגון מוסאוא לשוויון זכויות למגזר הערבי, הסכום הדרוש לפיתוח המגזר הוא 6.4 מיליארד שקל לשנה למשך עשור.

שיפור המצב הכלכלי באמצעות תוכנית ממשלתית לשילוב האוכלוסייה הערבית בתעשייה, ובמיוחד בענף ההייטק, הגידול הקבוע במספר הסטודנטים באקדמיה (יותר מ-50 אלף כבר היום), והגברת התעסוקה לנשים במגזר, יביאו תועלת וישמשו מנוע צמיחה חשוב לחברה הערבית ולמשק הישראלי בכללותו.