העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות: ח"כ היבא יזבק תוכל להתמודד
לאחר שוועדת הבחירות פסלה את הח"כית מהרשימה המשותפת שהביעה תמיכה במחבלים, הכריעו שופטי העליון על חודו של קול כי היא תוכל להתמודד - אך ציינו: "אין מקום 'לחגוג' את ההחלטה". הנשיאה חיות הייתה בין ארבעת השופטים שתמכו בפסילתה
בית המשפט העליון קבע הערב (ראשון) כי חברת הכנסת היבא יזבק (בל"ד) תוכל להתמודד בבחירות לכנסת ה-23. ההחלטה התקבלה ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה, כאשר השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון, היוו רוב כנגד דעתם החולקת של הנשיאה אסתר חיות והשופטים נועם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון. בעניינה מועמדותה של רשימת "משפט צדק", בראשותה של לריסה טרימבובלר - אשתו של יגאל עמיר שרצח את ראש הממשלה יצחק רבין - קבע העליון פה אחד כי אין לפסול את הרשימה.
תקציר פסק דין העליון לגבי החלטות ועדת הבחירות
שופטי הרוב קבעו כי "בנסיבות העניין, בהינתן הכמות המעטה של הראיות המהותיות, חלוף הזמן, היעדר ביסוס בדבר פעולה חוזרת ונשנית ובעיקר נוכח הבהרותיה והצהרותיה של יזבק המגובות בתצהירים אישיים וכן בהבעת חרטה מצידה ביחס לחלק מהפרסומים – לא הצטברה בעניינה 'מסה קריטית' של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה לפי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה. כמו כן נקבע כי לא הובאה כל הוכחה שהפרסומים האמורים הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה של יזבק ושל שאיפותיה או כי יזבק פעלה או פועלת למימוש המטרה הפסולה שבגינה התבקשה פסילתה".
נשיאת העליון חיות שכאמור חלקה על ההחלטה אמרה: "שתי הראיות החמורות ביותר בעניינה של יזבק הן הפרסומים בעמוד הפייסבוק שלה הנוגעים לקונטאר ולמוגרבי. פרסומים אלה – גם לאחר שבחנתי אותם על רקע ההסברים וההבהרות שמסרה יזבק לגביהם בדיעבד – אינם משתמעים לשתי פנים ואין לראותם אלא כתמיכה בפעולות טרור, מהקשות והמחרידות שבוצעו נגד ישראל. בעיניי מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו שני פרסומים אלה די בהם כדי לגבש 'מסה קריטית' של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על קיומה של עילת הפסילה".
השופטת ענת ברון שהתנגדה לפסילה אמרה: "חברת הכנסת יזבק לא נתנה בידינו הסבר מניח את הדעת לאותן ארבע התבטאויות אומללות שבמוקד הדיון,ואף לא גינתה באופן מפורש את מעשי הרצח והטרור הנפשעים מאין כמותם שביצעו מוגרבי וקונטאר. עם זאת, על פי תצהירה – האלימות אינה דרכה של יזבק, היא אינה מאמינה באלימות, ואינה קוראת לשימוש באלימות שמנוגד לדבריה לעצם תפיסת עולמה המוסרית ולדרכה הפוליטית. בבואנו לבחון אם לפסול את מועמדותה של חברת הכנסת יזבק לכנסת, נדרש לתת משקל גם לאמירות מפורשות אלה – ולא רק לדברים שלמרבה הצער לא נאמרו בתצהירים מטעמה ובעדותה לפני ועדת הבחירות המרכזית. מכלול זה לכל הפחות מותיר ספק בדבר תמיכתה של יזבק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. וכבר מיצינו כי "ספק זה צריך לפעול – במדינה דמוקרטית שוחרת חופש וחירות – לטובת החירות לבחור ולהיבחר".
בפסק הדין כתבו השופטים: "התוצאה הדחוקה אליה הגענו ממחישה עד כמה קרובה הייתה ח"כ יזבק למצוא עצמה מחוץ למפתן הכנסת. אין מקום 'לחגוג' את התוצאה הסופית. יש מקום לחשבון נפש אם זו הדרך לקדם את עניינם של ערביי ישראל".
יזבק התייחסה להחלטה ואמרה: "החלטת בית המשפט העליון מראה שוב כי בקשות הפסילה הן חלק מקרקס ההסתה נגדי ונגד החברה הערבית ונציגיה - לא מדובר היה בבקשת פסילה אישית, אלא מהלך שהוא חלק בלתי נפרד מהרדיפה המתמשכת והדה-לגיטימציה. החלטת וועדת הבחירות לפסול אותי היתה החלטה פוליטית של וועדה פוליטית, בה התחרו המפלגות ביניהן בהשתלחות נגדי ונגד חברי לרשימה המשותפת. אנו נמשיך לפעול לסיום הכיבוש והסרת המצור ולמען שלום צודק, ולמען אזרחות שווה וצודקת. אני ממשיכה לפעול במלוא כוחי בקמפיין הרשימה המשותפת על מנת להעלות את אחוזי ההצבעה והייצוג של החברה הערבית בכנסת".
תמיכה בסמיר קונטאר ודלאל מוגרבי
הדיון התמקד בעילת הפסילה בסעיף 7א(א)(3) לחוק יסוד: הכנסת, הקובע כי ניתן למנוע ממועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת אם יש במעשיו או בהתבטאויותיו משום "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". מבקשי הפסילה, בינהן מפלגות הליכוד, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית, התייחסו בהקשר זה למספר ראיות ובראשן שתי הראיות הבאות:
פוסט ששיתפה יזבק בשנת 2015 עם תמונתו של המחבל סמיר קונטאר, אשר השתתף בפיגוע בנהריה ב-1979 רצח את דני הרן ורוצץ את גולגלתה של בתו בת הארבע, עינת הרן. התמונה שותפה לאחר מותו של המחבל בסוריה, ועל גביה נכתב "השהיד המוג'אהד סמיר קונטאר" וכן "לא שבתי מפלסטין אלא כדי לחזור אל פלסטין".
בנוסף פוסט ששיתפה יזבק בשנת 2013 עם תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, אשר הנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע בכביש החוף בשנת 1978, שבו נרצחו 35 ישראלים ובהם 12 ילדים. יזבק הוסיפה לתמונתה של המחבלת מוגרבי את המילים "דלאל מוגרבי חיה 20 שנים ועשתה את כל זה. יבורכו נשות ההתנגדות".
היועץ המשפטי לממשלה סבר כי יזבק התקרבה עד מאוד "לקו האסור שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת" שכן הראיות שהוצגו, ובעיקר השיתופים בעניין קונטאר ומוגרבי, חמורות ועשויה להשתמע מהן הזדהות ותמיכה במחבלים אשר ביצעו מעשי רצח נתעבים. היועץ הדגיש כי אלמלא ההסברים וההבהרות שפורטו בתצהיריה של יזבק ואלמלא הספק שהתעורר אצלו בעקבות הסברים אלה הנזקף לזכותה, היה בראיות שהוצגו כדי לבסס מסה קריטית המצדיקה את מניעת התמודדותה של יזבק לכנסת ה-23.
שופטי הרוב הדגישו כי אם מתעורר ספק בבחינת חומר הראיות עליו לפעול לטובת הרשימה או המועמד וזאת נוכח מעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר ובהינתן אמות המידה המחמירות שנקבעו לאורך השנים בפסיקתו של בית המשפט העליון שלפיהן מניעת השתתפות של מועמד בבחירות לבית המחוקקים תישמר למקרים חריגים שבחריגים. עוד נקבע כי יש ליתן משקל משמעותי להצהרותיה של יזבק, כפי שנעשה בעבר בעניינם של מועמדים אחרים מכל קצות הקשת הפוליטית ולכך שיזבק הצהירה ושבה והצהירה באמצעים שונים כי היא מתנגדת לכל אלימות "מכל סוג נגד אף אדם בין אם הוא במדים או לא במדים".
דעת המיעוט, שכללה כאמור גם את נשיאת העליון אסתר חיות סברה מנגד כי הראיות שפורטו בעניינה של יזבק אינן משתמעות לשתי פנים והן מלמדות על תמיכה בפעולות טרור, מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל. על כן, כך סברה דעת המיעוט, מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו די בראיות שהוצגו כדי לגבש "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על תמיכתה של יזבק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
אשר להסברים ולהבהרות שנתנה יזבק, סברו שופטי המיעוט כי ההבהרות שניתנו בכל הנוגע לראיות המרכזיות שהוצגו הן חמורות ומטרידות לא פחות מהפרסומים עצמם. כך, בעניין הפרסום הנוגע לקונטאר נקבע כי ההבהרות שניתנו הן בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי ובלתי משכנע בעליל ובעניין הפרסום הנוגע למוגרבי, נקבע כי בהינתן חומרתו הרבה של הפרסום ומשמעויותיו, תמוהה מאוד העובדה שיזבק בחרה למקד את האמירה בדבר השגיאה והבעייתיות שבאותו פרסום ב"התנסחות בלבד".
שופטי המיעוט הדגישו כי משיזבק לא התנערה ולא חזרה בה גם בשלב זה מעצם הצגתה של מוגרבי כ"דמות מופת" ותיארה אותה בתצהירה כמי ש"נהפכה לחלק מהנרטיב ההיסטורי של העם הפלסטיני, העם שלי", אין בהסברים וההבהרות שניתנו על ידה כדי להקים ולו ספק שהיא מזדהה עם מוגרבי ותומכת במעשיה שאינם אלא מאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
הערעור בכל הנוגע למועמדותה של רשימת "משפט צדק" התקבל כאמור פה אחד תוך אימוץ חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כי לא קמה עילה המצדיקה לפסול את הרשימה מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-23 על פי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. נפסק כי אף שהתבטאויותיה של טרימבובלר העומדת בראש הרשימה כמו גם מטרותיה המוצהרות, מקוממות ומעוררות שאט נפש, הרי ששאט נפש לחוד ועילת פסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת – לחוד.
לפנייה לכתב/ת 
