חבילת שי

בשיתוף עמותת רוח טובה

שי פלד לא אוהב לראות דברים נזרקים לפח. במשך שנים הוא עבד בתחום המחשבים, "ונחשפתי לכמויות אדירות של ציוד שפשוט נזרק", הוא מספר.

פלד (‭,(42‬ תושב בת-ים, נשוי ואב לשבעה, החליט לבקש מאותן חברות את הציוד, לתקן אותו ולחלקו לכל מי שצריך: עמותות, בתי ספר, גנים, אנשים פרטיים, בתי חולים ואפילו מוסדות ממשלתיים. "עם הזמן התחלתי להתעסק גם עם עולם הגיימינג ונחשפתי לפלייסטיישנים ואקס-בוקסים ישנים, שאותם הייתי רוכש בזול, מתקן ותורם. לאט-לאט גדל ההיקף, ואני גאה להגיד שכיום אני כבר מקבל כמויות עצומות של ציוד מאנשים פרטיים ומחברות, משדרג ומעביר הלאה".

שי וילדיו עם תא המטען המלא

מכיוון שמדובר בכמויות מסיביות, פלד נאלץ לוותר על שינה. "כבר שנים אני ישן בממוצע ארבע שעות בלילה", הוא מספר. "כשיש כמויות גדולות באמת אני עושה לילה לבן כדי להכין הכל לשילוח".

מחשבים היו רק ההתחלה. פלד מספר שבשנתיים האחרונות הוא החל לקבל גם הודעות על מזון שעומד להיזרק, החליט להרים את הכפפה ופתח קבוצת ווטסאפ שנקראת "מבשלים לחיילים בודדים". בכל פעם שאני מקבל פנייה על מוצרי מזון זמינים אני מפנה אותה לקבוצה ושואל מי פנוי ללכת לקחת אותם ולהכין מהם אוכל. זה התחיל עם חיילים, אבל מהר מאוד הקבוצה התחילה לבשל גם למשפחות נזקקות", הוא מספר.

אגב, אם תיתקלו ברכב פרטי נוסע בכבישים בימי חמישי בלילה וממנו עולה ריח נפלא של לחם, סביר להניח שמדובר בפלד: בכל יום חמישי הוא ממלא את תא המטען של מכוניתו בלחמים ולחמניות ומחלק לנצרכים באזור השפלה – כשילדיו מלווים אותו תמיד.

"המטרה שלי היא לחבר בין אלה שמחפשים לזרוק חפצים ישנים לבין אלה שחסר להם", הוא מסכם. "החלום שלי הוא להקים מיזם עירוני: מקום שבו התושבים יכולים להשתמש במחשבים שאותם תיקנו בני הנוער של העיר – ואני אכשיר אותם. יום אחד זה עוד יקרה".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף עמותת רוח טובה