היומן נחשף: פגישת נציגי שב"כ ומנכ"ל משרד החינוך על התלמידים הערבים
יומן הפגישות של מנכ"ל משרד החינוך, שהגיע לידי ynet בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע, מגלה כי לצד נושאים אזרחיים עלו בפגישתו של שמואל אבואב עם נציגי שב"כ גם נושאים כמו השתתפותם של תלמידים ערבים בתנועות ובארגוני נוער, ומניעת כניסת עובדי הוראה קיצונים לבתי ספר
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב נפגש באחרונה עם נציגי שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ודן עמם בנושאים שונים הקשורים למערכת החינוך בחברה הערבית ובמזרח ירושלים. כך עולה מיומן הפגישות של המנכ"ל שהגיע לידי ynet בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע. גורם במערכת הביטחון הדגיש כי מדובר במפגש שאותו יזם משרד החינוך.
במהלך הפגישה, שנערכה בלשכת המנכ"ל בחודש נובמבר האחרון, סקר אבואב בפני שני נציגי שב"כ את הנעשה בקרב התלמידים בבתי הספר הערביים. גורמים במשרד סיפרו כי לפגישה היו בין היתר מטרות ביטחוניות מהותיות כדוגמת מניעת כניסה של עובדי הוראה איסלאמיסטיים קיצוניים לבתי ספר, וזאת בין היתר על כתבי אישום שהוגשו ב-2015 נגד ארבעה מורים מהנגב בגין הפצת תכני דאעש במוסדות חינוך.
ואולם בפגישה, שבה השתתף מנהל אגף החינוך הערבי במשרד החינוך עבדאללה חטיב, דנו הנוכחים גם בנושאים אזרחיים שנוגעים לכלל תלמידי ישראל, אך השיחה התמקדה בתלמידים הערבים בלבד. בין היתר קיבלו נציגי שב"כ סקירה על אודות המגמות בחינוך הבלתי-פורמלי בקרב התלמידים הערבים והשתתפותם בתנועות ובארגוני נוער.
בפגישה גם נידונה תוכנית החומש של משרד החינוך במזרח ירושלים והניסיונות להטמיע בבתי הספר באזור את תוכנית הלימודים הישראלית. בנוסף דנו הצדדים על רשתות החינוך שמזוהות עם הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית וניסיונן להיכנס לבתי הספר במזרח ירושלים.
בפגישה גם הוצגו כל תוכניות המשרד לחברה הערבית בכללותה ונידונו ההשפעות של תוכניות אלה על האוכלוסייה. בין היתר הוצגו גם פרסומים רשמיים ("קול קורא") שיצאו ממשרד החינוך לחברה הערבית, ובכללם אלה שמתמקדים בחזות מוסדות החינוך, מגרשי הספורט בבתי הספר וחוגי מוסיקה ואומנות לתלמידים הערבים.
ב-2017 פורסם תחקיר במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות", שבו עלה כי משרד החינוך ושב"כ משתפים פעולה בכל הנוגע למינוי עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך, למרות ביקורת ציבורית וטענות של שלושה שרי חינוך לשעבר (יוסי שריד, שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין) שלפיהן ארגון הביון אכן מעורב במינוי עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך.
עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, הגיש ב-2004 עתירה לבג"ץ, ודרש לעצור את שיתוף הפעולה בין הגופים, שהתקיים בתיווך סגן מנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך. זאת ועוד, בדו"ח "ועדת דוברת" מ-2005 צוין כי יש לבטל את התפקיד: "אנו ממליצים שבעתיד לא יתקיים באגף לחינוך ערבי, או בשלוחה שלו, תפקיד דומה".
עוד נאמר בדו"ח בהקשר זה כי "מינהל החינוך האזורי ומשרד החינוך יהיו אחראים למנוע מינויים או לפטר מורים, מנהלים ובעלי תפקידים אחרים שאינם מקיימים את מטרות החינוך הממלכתי - יהודים וערבים כאחד". בסופו של דבר בוטל התפקיד, ואולם כפי שעולה מהפגישה שהתקיימה בלשכת המנכ"ל אבואב - משרד החינוך ממשיך לשתף פעולה בנושא עם שב"כ.
יחד עם זאת, יש לציין כי מורים רבים שמלמדים בחברה הערבית בישראל (כולל במוסדות החינוך הבדואיים בנגב) קיבלו את הכשרתם המקצועית בשטחי הרשות הפלסטינית. לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש שעבר, שהוזמנה לבקשת יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, 22.7% מהמורים הערבים שנקלטו במערכת החינוך בשנים 2019-2010 היו בעלי תואר אקדמי מחו"ל, וכמחציתם היו בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית.
אותם מורים, למעשה, רוכשים את השכלתם האקדמית וההכשרה המקצועית שלהם בשטחי הרשות. לדברי אנשי חינוך ערבים, הם נחשפים במוסדות האקדמיים הפלסטיניים לתכנים מסיתים נגד המדינה - ולאחר מכן שבים ללמד תלמידים ערבים ישראלים בבתי ספר של משרד החינוך.
יודגש כי מנכ"ל משרד החינוך נחשב לאהוד ומוערך בקרב גורמי החינוך בחברה הערבית. בשנה האחרונה הוא קיים פגישות רבות בנוגע לשירות הלאומי של צעירים מקרב ערביי ישראל. מיומן הפגישות של שר החינוך רפי פרץ שפורסם בחודש שעבר לראשונה ב-ynet, עלה כי מיום כניסתו לתפקיד הוא לא ביקר באף בית ספר ערבי.
הצצה ליומן של המנכ"ל אבואב מגלה תמונה אחרת לחלוטין. הוא מקפיד לסייר באופן קבוע בבתי ספר ערביים, כך למשל עשה זאת בשנה החולפת בנצרת, ג'ת, ג'לג'וליה, טירה, באקה אל-גרבייה, חורה ויישובים נוספים. בנוסף הוא נפגש עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת ועם חבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג' ממרצ.
בניגוד לפרץ, שהשתתף בפגישה אחת שקשורה לחינוך הערבי, מיומנו של אבואב עולה כי השתתף בעשרות פגישות שמתמקדות בחינוך הערבי, הבדואי והדרוזי. עוד עולה מהיומן כי המנכ"ל השתתף בשש פגישות בנושא מזרח ירושלים.
משרד החינוך: "נועד לבחון את השפעת המשרד על החברה הערבית"
ממשרד החינוך נמסר בנוגע לפגישה עם נציגי שב"כ כי "מדובר בישיבה שנועדה לבחון את השפעת התוכניות של המשרד על החברה הערבית והמגמות המתפתחות בה". בשירות הביטחון הכללי בחרו שלא להתייחס לפגישה.
בארגון עדאלה הגיבו בחריפות לנושא: "התערבות גורמי שב"כ במערכת החינוך היא בלתי חוקית ומנוגדת להתחייבויות של משרד החינוך בפני בג"ץ בעתירה שהגיש מרכז עדאלה בעבר נגד מעורבות השב"כ במינוי עובדי הוראה".
"התייעצויות עם גורמי ביטחון בהקשר התלמידים הערבים מסמנות אותם כאויבים, ומהוות חזרה לימי הממשל הצבאי. מדובר בתיוג אתני פסול שמנוגד לערכי החינוך המוגדרים בחוק חינוך ממלכתי המתבססים על פלורליזם ודמוקרטיה. אנו נמשיך לעקוב אחר הנושא ונפעל משפטית בהתאם".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "מזעזע לגלות ש-55 שנה לאחר ביטול הממשל הצבאי שהושת על הפלסטינים תושבי ישראל, שב"כ ממשיך לעקוב אחר תלמידי בית ספר, אזרחים ישראלים, דבר המשקף את עמדת הממשל לגבי המיעוט הערבי במדינה כאויב פוטנציאלי.
"בלתי מתקבל על הדעת שמשרד החינוך משתף פעולה עם שב"כ ומועל באמון שהתלמידים וההורים שמים בו. כמו כן, מזעזע לגלות שמשרד החינוך מונע תעסוקה ומתערב במינוי מורים, מנהלי בתי ספר ומפקחים בשל דעותיהם הפוליטיות. אנו דורשים מהמשרד להפסיק את שיתוף הפעולה עם שב"כ, שמהווה הפרה בוטה של זכויות אדם".
לפנייה לכתב/ת 
