איתי שגב: "אני רוצה לחזור ליורוליג"
בגיל 20 הוא סומן כדבר הבא בכדורסל הישראלי ולפני שנתיים וחצי מונה לקפטן מכבי ת"א, אבל אז משהו השתבש. עכשיו איתי שגב בנהריה והוא רוצה לחזור לפסגה: "קדמת הבמה זה זכייה בתארים, ואפשר להשיג את זה בכל קבוצה"
עירוני נהריה תעשה הערב (21.00, היכל מנורה מבטחים) היסטוריה כשתשחק לראשונה בתולדותיה בגמר גביע המדינה, שם תפגוש את הפועל ירושלים. עבור הפורוורד שלה איתי שגב (24, 2.04), לעומת זאת, מדובר בשגרה. זה הגמר החמישי שלו ברציפות, כשהאחרון שביניהם היה בשנה שעברה עם מכבי ראשל"צ, שהפסידה בארנה לירושלים. הערב יש לו הזדמנות לנקום.
בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם שגב מגיע כישראלי בכיר שאמור להוביל את נהריה, למרות שהוא עצמו לא רואה זאת כך: "אני בא כאחד מתוך קבוצה, שחשוב שיופיע במיטבו וייתן מעצמו את המקסימום. זה תמיד כיף להרגיש חלק מהצלחה, אבל זה לא מתחיל רק בהתמודדות על הגביע, אלא להיות חלק מקבוצה עם רוח טובה ואנשים טובים, והתוצאות מגיעות בהתאם. לקבל דקות, עם חוק רוסי או בלי, זה לא מובן מאליו. קובי בראיינט דיבר הרבה על זה שהכדורסל לא יהיה פה לתמיד, וצריך לנצל כל רגע במקצוע הזה ולחוות אותו. אני משתדל לעשות התקדמות כל שנה ושמח שרואים את זה העונה".
מה המיוחד בלהגיע לגמר עם נהריה?
"זה רגע היסטורי ומרגש. הגמר הזה מגיע אחרי תקופה קשה שעברה על נהריה, עם אסון השיטפון שבו נהרג מוטי בן־שבת והרצח של אבי ציצואשוילי, ואנחנו רוצים לשמח את העיר. אני מקווה שהרבה אוהדים יגיעו לתמוך בנו וכולי תקווה שנחזיר אותם לצפון עם הרבה גאווה. הגעתי לעיר עם אווירה מיוחדת, שהכי דומה לזו שחוויתי בגלבוע/גליל עם המעטפת של הקהילה. כיף לחזור למשפחתיות הזאת. בכל מקום מזהים אותנו, אם זה ברחוב או בסופר, אנשים ניגשים ואומרים מילה טובה ומחבקים. אני אפילו מקבל הזמנות לארוחות ערב ומצאתי חברים טובים לכל החיים".
בית הדין של איגוד הכדורסל קנס אתמול את ג'רל מקניל על התקרית עם טל דן מנס־ציונה בחצי הגמר, אבל איפשר לו לשחק הערב בגמר. "זאת הקלה, אנחנו צריכים אותו במיטבו", אומר שגב. "אני מגנה כל צורה של אלימות במגרש ומחוצה לו, זה מקרה מצער, אבל היה לי חשוב שהחברים שלי לקבוצה ייצאו בלי נזק".
טוענים שעשיתם את שלכם בעצם ההגעה לגמר.
"אנחנו שחקני כדורסל עם אופי ורוצים להניף גביע. לא באנו כדי להגיע לגמר, באנו לזכות בגביע ונעשה מה שנדרש כדי שההנפה הזאת תצא לפועל. זה שהלחץ על ירושלים? אנחנו לא באים לשחק טקטיקה, נבוא חדים ונשחק כדורסל כדי לנצח. אנחנו צריכים לעבוד לפי תוכנית המשחק שלנו, להיצמד לדברים שאנחנו טובים בהם, כמו הגנה קשוחה. לי חשוב שבסיום נסתכל במראה ונגיד שעשינו הכי טוב שאנחנו יכולים, ואם נגיד את זה אני מאמין שהגביע יהיה לידנו במראה".
"מכבי ת"א? תמיד אופציה"
שגב, שסומן בגיל צעיר כהבטחה גדולה, חתם ב־2012 במכבי ת"א על חוזה ארוך טווח ואפילו שימש כקפטן הקבוצה, אבל הדברים לא הסתדרו כמו שצריך והוא נדד בין מספר קבוצות עד שנחת בקיץ בנהריה.
בגיל 20 סומנת כאחד משחקני העתיד בישראל, ואז התחילו התקלות. מרגיש שאתה משקם עכשיו את הקריירה?
"טוב לי בנהריה, הקריירה שלי רק התחילה, אני בסך הכל בן 24, יש לי טפו־טפו עוד הרבה שנים לשחק".
מה למדת מהשנה הקשה במכבי ת"א, זה ביגר אותך?
"כל שנה, גם מוצלחת וגם לא מוצלחת, מבגרת אותך ומשפרת אותך".
מה החלום הכי גדול שלך?
"אליפות אירופה בנבחרות ובקבוצות".
בשביל זה אתה צריך לשחק ביורוליג.
"אז נגיע ליורוליג. אם אשחק מספיק טוב, אגיע לשם. זה תהליך שבו בכל משחק או אימון אני מנסה להביא את הכי טוב שלי. זה לא יקרה במשחק גמר אחד או במהלך אחד, זו עבודה סיזיפית וקשה עם הרבה דבקות במטרה".
הבמה המרכזית בארץ היא עדיין במכבי ת"א, או שאפשר גם להצליח בקבוצות קטנות?
"קדמת הבמה זה זכייה בתארים, ואפשר להשיג זאת בכל קבוצה. הערב תזכה בגביע המדינה קבוצה שהיא לא מכבי ת"א".
לחזור למכבי זאת אופציה?
"תמיד אופציה. אני רוצה לשחק ביורוליג, לא משנה איפה".
ומה אתה עושה כדי להגיע לשם?
"אני עובד בכל קיץ עם מאמן אישי קרואטי, פינו גרדוביץ', שאימן בעבר את דיאן בודירוגה, גרגור פוצ'קה וניקולה וויצ'יץ'.
אנחנו בקשר גם במהלך העונה, ואני שולח לו משחקים. הוא מנתח אותם ונותן לי את הנקודות שלו איפה ומה לשפר. אני מנסה כל עונה לעשות עוד קפיצת מדרגה".
אתה לא אוהב להתראיין. למה?
"זה נכון. אני מבין שזה חלק בלתי נפרד מהענף, אבל מעדיף לדבר על הפרקט, עד כמה שזאת קלישאה. אני לא אוהב שאור הזרקורים עליי, לא מחפש כותרות ושהתמונה שלי תככב באתרי הספורט. חשוב לי להצליח בפן האישי והקבוצתי, ואני מאמין במשפט שאחי לימד והוא מלווה אותי: "הצלחה היא העונג הכי גדול". אני מחפש להיות בתמונה של הנפת גביע או צלחת אליפות ופחות בכתבות".
לפנייה לכתב/ת 
