אם טענה שהגרוש אלים, בבימ"ש הוכח אחרת

אישה גרושה סירבה לחזור להתגורר בקרבת בעלה לשעבר בטענה שהוא מסוכן לבתם בת ה-5. אלא שבמהלך המשפט התגלתה מציאות שונה

עו"ד חגית זיו | פסקדיןפורסם: 13.02.20 , 21:34

בית משפט למשפחה בירושלים הורה לאחרונה לאם לבת 5.5 לקיים את התחייבויותיה בהסכם הגירושין ולחזור מהצפון לאזור ירושלים – כדי שהילדה תהיה בקרבת אביה. השופט שלמה אלבז דחה את תביעתה לביטול ההתחייבויות לאחר שקבע כי גרסתה לגבי היותו של האב אלים ואובססיבי אינה נכונה.

האם, בת למשפחה חרדית, הכירה לפני כעשור בחור מוסלמי, התאסלמה ונישאה לו. הם התגוררו יחד בירושלים וב-2014 הביאו לעולם בת. כשנה לאחר מכן עזבה האם את הבית ועברה להתגורר בצפון, במרחק של כ-150 קילומטר. בתחילת 2016 היא חתמה על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט למשפחה, ובו נקבע שהמשמורת על הילדה תהיה אצלה, אך היא מתחייבת לעבור בתוך 10 חודשים לגור במרחק מרבי של 35 קילומטר מירושלים, ולהרחיב את המפגשים עם האב.

דיני משפחה

ניכור הורי – מכת מדינה

מערכת פסקדין

התסמונת שמוכרת כבר משנות ה-50 זכתה רק ב-2019 להתייחסות ראויה מצד מערכת המשפט. ראיון עם דובר העמותה למאבק בתופעה

ניכור הורי – מכת מדינה

בפועל סירבה האם לעזוב את הצפון והגישה תביעה לביטול סעיפים אלה בהסכם. היא טענה שהיא חוששת לשלום בתה כיוון שהאב אלים, מתעלל, ומשתייך למשפחה של טרוריסטים. היא הוסיפה שבצפון הצליחה להשתקם וכיום היא מועסקת בעבודה מעצימה ויציבה, המעניקה לה כוחות נפשיים ומאפשרת לה לגדל את בתה בביטחון, שלווה ואהבה.

האב, שהגיש תביעה לאכיפת ההסכם, הציג גרסה שונה לחלוטין. לדבריו האם מנסה להשתמש בכל תירוץ אפשרי כדי לחמוק מהתחייבויותיה בהסכם שנחתם אחרי משא ומתן ממושך כשהייתה מיוצגת. הוא הכחיש בתוקף את הטענות לגבי אלימות והבהיר שהקשר בינו לבין בתו חם וקרוב.

השופט שלמה אלבז הסיר מהפרק את טענת האלימות שלא הוכחה בשום צורה. בניגוד לטענות האם בדבר החשש הרב מהאב והסכנה לילדה, הוכח כי כשהיה לה נוח – היא השאירה אותה אצלו ימים רצופים, ובמקרים אחרים התחמקה מקיום המפגשים.

לכך הצטרפו גם חוות דעת של פסיכולוגית שמונתה כמומחית בתיק, ששללה התנהגות אלימה מצד האב. נהפוך הוא: היא חזרה וציינה שהקשר בינו לבין הילדה חזק ומשמעותי, תיארה לחיוב את התנהלותו עמה והבהירה שהקשר עלול להיפגע מאוד אם האם תמשיך לגור בצפון.

השופט ציין כי בעדותה לא היססה האם להצהיר על כוונתה לדלל את המפגשים עם האב ולהילחם בו בנושא. דברים אלה, קבע, מעלים חשש ממשי שהקשר יתמסמס אם הילדה תתגורר במרחק רב. כמו כן, התברר שהעבודה המעצימה של האם התבצעה פעם בחודש מהבית והסתיימה במהלך הדיונים. בנסיבות אלה, השופט לא שוכנע שהישארותה בצפון הכרחית לשיקום חייה.

בפסק הדין צוין כי ההסכם שעליו חתמה גובש לאחר משא ומתן, עבר שינויים, הבהרות ותיקונים – חלקם לבקשתה – ואושר רק לאחר שבית המשפט וידא שהצדדים מבינים את משמעותו והשלכותיו.

לפיכך תביעת האם נדחתה ואילו תביעת האב התקבלה. השופט אלבז הורה לאם לעבור דירה בתוך 60 ימים וחייב אותה בהוצאות משפט של 15 אלף שקל בתוספת מע"מ.