"הייטק, חינוך ו-1.5 מיליון מתיישבים"

הגליל והנגב נחשבים כבר שנים לאזורים אסטרטגיים של מדינת ישראל. עשרות תוכניות נכתבו ורבות מהן הוצאו לפועל בניסיון להפריח את האזורים הללו, אך הן לא הצליחו לגרום לפריחה ממשית של הצפון והדרום. זה קרה, בין היתר, כי התוכניות התמקדו בעיקר בסגירת פערים במקום ללכת צעד נוסף: לחשוב איך גורמים לאוכלוסייה חזקה להאמין שהיא תזכה לחיים טובים יותר דווקא שם.

עכשיו מציגה הקרן הקימת לישראל את החזון שלה, "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי". הרעיונות המרכזיים: להפוך את הגליל והנגב למנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל תוך שני עשורים, מקומות שיספקו תעסוקה איכותית, פתרונות דיור הולמים, שיעברו תהליך של חיזוק החינוך והאקדמיה, שיפור תשתיות – וימשכו עד 2040 לא פחות מ־1.5 מיליון מתיישבים חדשים, דבר שיהפוך את ישראל למדינה יציבה ומאוזנת יותר מבחינה דמוגרפית, כלכלית וחברתית.

חזון "ישראל 2040" גובש במשך תקופה ארוכה, תוך התייעצות עם שורה של מומחים. התהליך הצביע על כך שיש צורך בגוף מרכזי שיניע את כל התחומים ביחד כדי ליצור מהפכה אמיתית, שתחילתה בשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים.

"ההייטק והסייבר הם חלק מהחזון הציוני החדש", אומר יו"ר קק"ל, דניאל עטר. "90 אחוז מהתעשיות עתירות הידע נמצאות כיום בתל־אביב ובסביבתה, וכדי להפוך את ישראל לאומת סטארטאפ אמיתית אנחנו חייבים להרחיב את הגבולות גם לגליל ולנגב, תוך יצירת מציאות הנשענת על התיישבות, תעסוקה מתקדמת וחדשנית וחינוך למצוינות".

יו"ר קק"ל, דניאל עטר (צילום: חיים ורסנו, קק"ל)

על פי הערכות, עד שנת 2040 תמנה אוכלוסיית ישראל 13 מיליון בני אדם. כבר היום ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות בעולם (מקום רביעי ביחס של קמ"ר לנפש), בעיקר באזור המרכז, והמגמה רק צפויה להחמיר.

כדי לשנות את המגמה מציע חזון "ישראל 2040", בין היתר, להקים בגליל ובנגב כמה מוקדי "אקו־סיסטם", שימשכו אליהם כ־180 אלף אנשי הייטק, 120 אלף לנגב והיתר לגליל. מעברם של אלה יביא ליצירת מקומות תעסוקה איכותיים נוספים, שבהם ישולם שכר גבוה, והם ימשכו מיליון תושבים לנגב וחצי מיליון לגליל.

פיתוח טכנולוגי של הגליל והנגב, מאמינים בקק"ל, ימשוך אליהם מתיישבים מישראל – וגם מחו"ל. 400 אלף יחידות דיור יוקמו כדי לאכלס את המתיישבים החדשים, 100 אלף מתוכן להשכרה. תנועות ההתיישבות בנגב והגליל יקבלו תמיכה מקק"ל ויובילו לרילוקיישן מסיבי בתוך שני עשורים.

כדי לעודד מעבר מפעלים של תעשיות עתירות ידע, ומתוך הבנה שמדובר בנושא שייבחן לאורך השנים מבחינת הכדאיות הכלכלית, יוצעו תמריצים בתחומי המיסוי – לחברות ולעובדים. כדי למשוך אוכלוסיה חזקה יושם דגש על החינוך הבלתי פורמלי, יוענקו מלגות לסטודנטים שיבחרו ללמוד בגליל ובנגב ולהישאר לעבוד שם, ותוגדל התמיכה במוסדות האקדמיים הרלוונטיים.

אגב, בשטח ההצלחה כבר באה לידי ביטוי בעלייה של עשרה אחוזים בזכאות לבגרות בנוף הגליל מאז הקמתו של בית קק"ל למצוינות.

בית קק"ל למצוינות (צילום: ישראל פרץ, ארכיון קק"ל)

יוצרי התוכנית מודעים לכך שרוב האוכלוסיה מעדיפה להישאר באזור המרכז, אם בגלל משכורות טובות יותר או בשל הנגישות למקומות בילוי, מסעדות ועוד. לכן, הם הכניסו לתוכה גם פתרונות של תחבורה וצמצום מרחקים, וכן רכיבים שמעלים את האטרקטיביות של היישובים הקיימים.

"אנחנו רוצים להעצים את הגליל והנגב, להפוך אותם לאטרקטיביים ומושכים מבחינת האוכלוסיה וליצור אלטרנטיבה שתרווח את צפיפות המגורים במרכז", אומרים בקק"ל, ומדגישים כי את תוכנית "מחיר למשתכן" צריך ליישם למטרה זאת רק בגליל ובנגב.

בסיס החזון, כאמור, מתבסס על הבאת הטכנולוגיה לגליל ולנגב. במסגרת התוכנית הושם דגש על הקמת מרכזי הייטק, קמפוסים מדעיים ובניית מרכזי פיתוח משוכללים, לצד השקעה בפיתוח ערים שיהוו מקור משיכה לסטודנטים, יזמים, מהנדסים ומתכנתים מהארץ ומהעולם. הגליל, על פי החזון, יהפוך למעצמה עולמית של פודטק, אגרוטק וביוטק. במרכז הגליל יוקם פארק תעשייה בגודל 3,000 דונם, שיאכלס תעשיות הייטק מתקדמות ויכלול מרכז מחקר ופיתוח. בנגב יוקמו מרכזי הייטק וסייבר בשיתוף היחידות הטכנולוגיות של צה"ל (שמעתיקות את בסיסיהן דרומה) והתעשיות הביטחוניות.

בנוסף, מתוכננים לקום גם מתחמי עבודה משותפים, שישמשו כחממה לפיתוח חברות הייטק וסטארטאפים בגליל ובנגב. מרכזי הלימודים, ההכשרה והעבודה יהפכו את קטר ההייטק למנוע הצמיחה של ישראל מחוץ לאזור גוש דן ולמוקד משיכה מרכזי. קק"ל אף תסייע לתושבי האזור להשתלב בעולם ההייטק עם מיזם קק"לטק, שבמסגרתו יוקמו מרכזי לימוד אקדמיים בתחומי מדעי המחשב והתקשורת, כולל מסלולי עבודה לבוגרים. לצד הלימודים יוקמו מרכזי הכשרה, שיאפשרו לתושבי הגליל והנגב להתברג במשרות הייטק בלי שיצטרכו לחפש עבודה במרכז. קהל יעד מרכזי של קק"לטק הם חיילים משוחררים. פיילוט של הפרויקט כבר מתקיים בערד יחד עם מייסד חברת "רד בינת", יהודה זיסאפל.

לפי התוכנית, קק"ל גם תעמיק את תמיכתה במכינות הקדם צבאיות, שמטפחות מצוינות בקרב בני נוער ומעודדות מעורבות חברתית ואזרחית.

להשלמת התמונה תועמק ההשקעה בחינוך, כדי להעניק הזדמנות שווה לכל ילד, באמת, ולא רק כסיסמה. עשרה בתי קק"ל למצוינות יוקמו בגליל ובנגב (הראשון שבהם, כאמור, כבר הוקם בנוף הגליל), ובהם יוכלו בני נוער ליהנות ללא עלות מסביבת לימודים א־פורמלית שתכין אותם לעולם המחר. כל זאת בהנחיית מורים פרטיים, מנטורים בוגרי יחידת 8200 ומנחים מגופים מובילים נוספים, שיעניקו חיזוק בלימודי מקצועות הליבה לצד הקניית מיומנויות שחשובות להצלחה בעולם המחר באמצעות מגוון קורסים טכנולוגיים במדעי המחשב, סייבר, בניית אתרים ועוד.

חיזוק מצד קק"ל יוענק גם לאקדמיה באמצעות מלגות מורחבות וייעודיות לסטודנטים בתחומי ההייטק, שישמשו כמקפצה תעסוקתית. למוסדות האקדמיים תינתן גם תמיכה פיזית עם הקמת מעונות סטודנטים שימשכו לאזור אוכלוסייה צעירה ואיכותית – ועד סיוע לבניית אגפים חדשים והרחבת מוסדות לימוד קיימים.

(צילום: אבי חיון, ארכיון קק"ל)

"קק"ל, כאינטגרטור מרכזי, תוביל את החזון יחד עם גופים נוספים", אומר עטר, "היא נרתמת לאתגרים האסטרטגיים מולם ניצבת ישראל בעשורים הבאים. אנחנו נעצים את הגליל והנגב כדי שישראל של כולנו תהיה עד 2040 מלהיבה יותר, חדשנית יותר וחזקה הרבה יותר".