התגובות, העיתוי והשלב הבא: שאלות ותשובות על הרשימה השחורה
הפלסטינים איימו לדרוש מהאו"ם לסגור את סניפי החברות ביו"ש, ישראל תפעל לצד ארה"ב כדי שחברות שיחרימו - יוחרמו גם שם. 30 אלף פלסטינים עובדים באזורי תעשייה ביו"ש, בעלי המפעלים אומרים שאותם פלסטינים הם הראשונים שייפגעו: "זו החלטה מנותקת מהמציאות"
112 חברות מצאו עצמן אתמול (יום רביעי) ברשימה השחורה של האו"ם רק מכיוון שהן פועלות בהתנחלויות, או איתן, בצורה כזו או אחרת. אבל מה המשמעויות של אותה רשימה שחורה, מהם צעדי התגובה האפשריים של ישראל, מה השלב הבא וכיצד עשויים לפעול הפלסטינים? הנה שאלות ותשובות.
לעיון בדו"ח המלא של נציבות זכויות האדם
מי ומי ברשימה?
מבזק ועד מוטורולה, מדור אלון ועד מקורות, מהוט ועד יס: 112 חברות הוכנסו לרשימה. 94 מהן ממוקמות בישראל, ו-18 בחמש מדינות אחרות (ארה"ב, הולנד, צרפת, לוקסמבורג ותאילנד). זו רשימת החברות המלאה.
איך מגיבה ישראל?
משרד החוץ הינחה את הקונסולית בארצות הברית לפעול מול 28 המדינות בארצות הברית שקיבלו חוקים נגד ה-BDS. המטרה בכך: אם יהיו חברות שיחליטו להחרים את ישראל הן עצמן יוחרמו בארצות הברית על ידי אותן מדינות, וכך יחשבו פעמיים לפני שיקבלו החלטה להחרים את ישראל. ברשימה 112 החברות גם שבע חברות אמריקניות: airbnb, אקספדיה, Bamford Excavators, אופודו, טריפ-אדוויזר, ג'נרל מילס ומוטורולה.
לצד זאת, החליטה כבר ישראל להקפיא את הקשרים עם הנציבות לזכויות אדם "מאחר והיא משרתת את קמפיין ה-BDS". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר על כך: "מי שיחרים אותנו - יוחרם בעצמו. מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא גוף מוטה וחסר השפעה. לא בכדי כבר הוריתי לנתק כל קשר עם הגוף הזה, ולא בכדי הממשל האמריקני עשה צעד זה יחד איתנו. במקום שהארגון יטפל בזכויות אדם הוא רק מנסה להכפיש את ישראל. אנו דוחים ניסיון זה בכל תוקף ובשאט נפש".
איך יפעלו הפלסטינים?
שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מלכי דרש מהמדינות החברות באו"ם ובמועצת זכויות האדם לבחון את הרשימה ולהורות על סגירת המפעלים של החברות הללו ביהודה ושומרון. ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה איים כי הרשות תנקוט צעדים ברמה הבינלאומית נגד העסקים ברשימה השחורה.
"אנחנו דורשים מהעסקים לסגור את סניפיהם ומטותיהם שבתוך ההתנחלויות הבלתי-חוקיות באופן מיידי", אמר אשתייה. "נוכחותם סותרת את החוק הבינלאומי ואת החלטות האו"ם. אנחנו נרדוף את החברות שברשימה באופן חוקי באמצעות מוסדות החוק הבינלאומי ובבתי הדין בארצן, מאחר שהן לוקחות חלק בהפרת זכויות אדם בפלסטין". לדבריו, הפלסטינים גם ידרשו פיצוי עבור מה שהם מכנים "שימוש בלתי חוקי בשטח כבוש".
מהן המשמעויות הכלכליות והמשפטיות?
לפרסום הרשימה השחורה משמעויות בכמה מישורים: במישור הכלכלי מדובר בהפעלת לחץ כבד על חברות בינלאומיות שפועלות גם ביהודה ושומרון, והדבר עלול לגרום לכך שחלק מהן יחליטו להפסיק לפעול בשטחים. החשש הכבד הוא שחלקן אף יפסיק לפעול בישראל כולה, מאחר שלא יידעו לעשות את ההבחנה בין ישראל לשטחים.
גורמים במשרד החוץ אמרו כי אין משמעות משפטית לכך שהחברות מופיעות ברשימה. רוב החברות, אם לא כולן, כבר מופיעות ברשימות של ארגוני BDS שונים, כך שאין חידוש בהופעתן ברשימה הזו. כעת תלוי מה תחליט לעשות מועצת האו"ם לזכויות אדם.
מה השלב הבא?
המועצה עשויה להפוך את הרשימה להחלטה, ואז תלוי מה יהיה הנוסח שלה, אם יקראו לחברות המועצה לנתק קשרים עם החברות המופיעות ברשימה והאם המועצה תבקש ממזכ"ל האו"ם לקדם דבר מה בנושא זה. המועצה תתכנס למושב השנתי שלה ב-24 בפברואר, ושם יתקבלו החלטות בעניין.
האם יש קשר בין עיתוי הפרסום לעסקת המאה?
הרשימה השחורה פורסמה יום אחרי המכה שחטפו הפלסטינים במועצת הביטחון, אז יום לפני הדיון נאלצו לוותר על העלאה להצבעה של החלטה בנושא "עסקת המאה". מדובר במכה לישראל, מכיוון שפרסום הרשימה מגיע אחרי הצגת תוכנית טראמפ ופחות מחודש לפני הבחירות בישראל.
מדובר באמירה חזקה של האו"ם לגבי מעמד השטחים, לפיה בכל מקרה השטחים אינם חלק מישראל וכל פעילות ישראלית בהתנחלויות אינה חוקית. בישראל התקבל הרושם שבכל מקרה נציבת זכויות האדם של האו"ם מישל בצ'לט התכוננה לפרסום הרשימה, אך קשה לישראל להבין מדוע הוחלט לפרסם דווקא כעת. בכל מקרה, ישראל לא קיבלה התרעה לפני הפרסום.
כיצד מגיבות החברות?
חברות רבות מאלו שברשימה, ובמיוחד הבינלאומיות שבהן, העדיפו בינתיים לא להגיב. "עמיר שיווק והשקעות בע"מ" הודיעה כי "תמשיך במפעל הציוני, תמשיך לספק מקומות עבודה בכל חלקי הארץ, לרבות בבקעה, ותמשיך לשרת כל חקלאי באשר הוא חקלאי. החלטת האו"ם היא החלטה אנטישמית ובינה ובין זכויות אדם אין דבר וחצי דבר".
מאגד נמסר בתגובה: "אנו למדים את הנושא ביסודיות והקפדה, ורק לאחר מכן נגיב ובמידת הצורך גם נטפל. עם זאת, ניתן להעריך שבמועצת זכויות האדם באו"ם מתקשים לערוך את ההבחנה הראויה בין חברת "אגד" הפועלת ברחבי מדינת ישראל
לבין חברת "אגד תעבורה" הפועלת במסגרת המדינה בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים".
מי הנפגעים?
באזורי התעשייה ביהודה ושומרון עובדים כ-30 אלף פלסטינים, בעלי עסקים ביהודה ושומרון אמרו כי אותם פלסטינים צפויים להיות הנפגעים הראשונים. אלון יוניאן, מנכ"ל החברה הכלכלית קרית ארבע-חברון שבה שני אזורי תעשייה ועוד אחד בבנייה - אזורי תעשייה בהם עובדים לצד היהודים גם כ-פלסטינים מהכפרים הסמוכים - אמר כי "ההחלטה האומללה של האו"ם פוגעת בראש ובראשונה באוכלוסייה הפלסטינית מאחר שהעסקים ייפגעו כלכלית ויצטרכו לפטר עובדים. הפלסטינים שעובדים אצלנו מקבלים תנאים זהים לעובדים יהודים, תנאים שלעולם לא יזכו להם ברשות".
אהרוני נויבואר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון שבשטחו שני אזורי תעשייה, זעם: "החלטת האו"ם היא שערורייה והיא פוגעת בראש ובראשונה בחיים המשותפים שלנו עם האוכלוסייה הפלסטינית באזור. החברות שאותן האו"ם מבקש לסמן מעסיקות פועלים פלסטינים רבים שהם ומשפחותיהם אלה שייפגעו. זו החלטה מנותקת מהמציאות. אני קורא לכל התעשיינים להתאחד נגד ההחלטה ולחזק את החברות המסומנות".
פלסטיני שעובד באחד מהמקומות שפורסמו ברשימה אמר: "העבודה פה זה הבית שלנו, המשפחה שלנו והפרנסה שלנו. אנחנו כאן בבוקר, בצהרים ואפילו ישנים כאן בלילה. כל המשפחה שלנו מתפרנסת כאן. אם יסגרו כאן לא יהיה לי איפה לעבוד".
לפנייה לכתב/ת 
