ארה"ב נגד הרשימה השחורה של האו"ם: "מנסים לבודד את ישראל, שערורייה"
יוזמת נציבות זכויות האדם לפרסם חברות הפועלות ביהודה ושומרון נתקלה בתגובה קשה של מזכיר המדינה האמריקני: "הפרסום הזה מאשר את ההטיה האנטי-ישראלית שכל כך נפוצה באו"ם". הוא קרא למדינות באו"ם לדחות את היוזמה: "פוגעת בתנופה לקראת מו"מ ישראלי-פלסטיני"
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו הגיב הערב (יום ה') בחריפות ליוזמת נציבות זכויות האדם של האו"ם שפרסמה רשימה של חברות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, או שיש להן קשר להתנחלויות. "שערורייה שנציבות זכויות האדם של האו"ם מפרסמת רשימת חברות שפועלות בשטחים בשליטת ישראל. הפרסום הזה מאשר את ההטיה האנטי-ישראלית שכל כך נפוצה באו"ם", אמר פומפאו.
הוא הוסיף כי "ארצות הברית לא סיפקה ולעולם לא תספק כל מידע שיתמוך ברשימה הזו. אנו קוראים למדינות החברות באו"ם להצטרף אלינו ולדחות את היוזמה הזו. ניסיונות לבודד את ישראל פוגעים בתנופה לקראת משא ומתן ישראלי-פלסטיני".
שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, הצטרף לדבריו של פומפאו. "זה עוד כתם על הרקורד הפגום והמוטה של האו"ם נגד ישראל", אמר פרידמן. "הנציבה בצ'לט, אם את באמת מתמקדת בקידום זכויות אדם - טעית!".
אמש פרסמה נציבות זכויות האדם של האו"ם את הרשימה, הכוללת 112 חברות ועסקים. לפי האו"ם, "זוהו 112 עסקים שיש יסוד סביר להאמין כי יש להם קשרים להתנחלויות. 94 מהם ממוקמים בישראל, 18 בשש מדינות אחרות". בין היתר מופיעים ברשימה הבנקים השונים, חברות הסלולר, בזק, חברת "מקורות" וחברות בינלאומיות כמו "טריפאדוויזר", "אקספדיה", Booking ,Airbnb ואחרות.
התגובות והשלב הבא: שאלות ותשובות על הרשימה השחורה
המשמעויות של הרשימה השחורה ותגובת ישראל
הדו"ח המלא של נציבות זכויות האדם
נציבת זכויות האדם של האו"ם, מישל בצ'לט, פרסמה את "הרשימה השחורה" אחרי שורת דחיות, ועל אף לחץ כבד שהפעילו האמריקנים על מנת לדחות את פרסומה. "אמנם ההתנחלויות מוגדרות בחוק הבינלאומי כבלתי חוקיות, אבל דו"ח זה לא מספק אפיון חוקי בנוגע לפעילויות או לעסקים המעורבים. כל צעד נוסף שיינקט להמשך לדו"ח זה, כפוף להחלטת המדינות החברות במועצת זכויות האדם, שתדון בדו"ח במהלך המושב הבא של המועצה שיחל ב-24 בפברואר", אמרה הנציבה בצ'לט.
לפי הדו"ח, "פעילות העסקים מעלה חשש כבד לפגיעה בזכויות אדם". 18 מהעסקים ברשימה ממוקמים בארה"ב, צרפת, הולנד, לוקסמבורג, תאילנד ובריטניה.
לפרסום הרשימה השחורה יש כמה משמעויות בכמה מישורים: במישור הכלכלי, מדובר בהפעלת לחץ כבד על חברות בינלאומיות שפועלות גם בשטחים, וחלקן עלולות להפסיק את פעילותן בשטחים. בישראל חוששים שחלק מהחברות ייקחו את זה צעד אחד קדימה ויפסיקו לחלוטין את פעילותן בארץ, משום שאינן יודעות לעשות את ההבחנה בין ישראל לשטחים.
במישור המדיני זו נחשבת מכה לישראל. הדו"ח מגיע אחרי פרסום תוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולפני הבחירות בארץ, מה שמהווה למעשה אמירה חזקה לגבי מעמד השטחים ולפיה מה שלא יקרה, השטחים האלה הם לא חלק מישראל וכל פעילות ישראלית בהתנחלויות היא בלתי חוקית.
הפלסטינים, מצדם, בירכו על החלטת האו"ם. שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מלכי דרש מהמדינות החברות באו"ם ובמועצת זכויות האדם לבחון את הרשימה ולהורות על סגירת המפעלים של החברות הללו ביהודה ושומרון. ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה איים כי הרשות תנקוט צעדים ברמה הבינלאומית נגד העסקים ברשימה השחורה.
שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מלכי דרש מהמדינות החברות באו"ם ובמועצת זכויות האדם לבחון את הרשימה ולהורות על סגירת המפעלים של החברות הללו ביהודה ושומרון. ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה איים כי הרשות תנקוט צעדים ברמה הבינלאומית נגד העסקים ברשימה השחורה. "אנחנו דורשים מהעסקים לסגור את סניפיהם ומטותיהם שבתוך ההתנחלויות הבלתי-חוקיות באופן מיידי", אמר אשתייה. "נוכחותם סותרת את החוק הבינלאומי ואת החלטות האו"ם. אנחנו נרדוף את החברות שברשימה באופן חוקי באמצעות מוסדות החוק הבינלאומי ובבתי הדין בארצן, מאחר שהן לוקחות חלק בהפרת זכויות אדם בפלסטין". לדבריו, הפלסטינים גם ידרשו פיצוי עבור מה שהם מכנים "שימוש בלתי חוקי בשטח כבוש".
לפנייה לכתב/ת 
