שתף קטע נבחר

 

לראשונה בתולדות הרבנות הראשית: קוד אתי מחייב לרבני ישראל

על רקע שורת פרשיות שבהן רבנים בכירים סרחו, מפרסמת הרבנות תקנון היסטורי לרב בשירות הציבורי: לא לחיפוי על עבריינים, לפעילות פוליטית, לניצול התפקיד לרעה, לניגודי עניינים ולחלטורות; כן לדוגמה אישית, לשמירה על פרטיות המאמינים ולהקפדה על מנהל תקין. עשה ואל תעשה

כמעט מאה שנים אחרי הקמת הרבנות הראשית, היא מפרסמת לראשונה קוד אתי המחייב את רבני ישראל. מועצת הרבנות אישרה לאחרונה מסמך ובו פירוט "דרכי הנהגה והליכות" לרבנים בשירות הציבורי, על מנת שימלאו את תפקידם כראוי תוך שמירה על כבוד הרבנות, יהוו "דוגמה ומופת לרבים" ויגרמו ל"קידוש שם שמים". בין היתר, הם מתחייבים שלא לעסוק בפעילות פוליטית, להימנע מניגודי עניינים בעבודתם ולא לחפות על עוברי עבירה מפני רשויות החוק.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לגיבוש כללי אתיקה לרבנים, אך הדבר עורר התנגדות כמעט אוטומטית מצדם, משתי סיבות: האחת, הקושי שלהם כאנשי תורה ורוח, להכיר בסמכותם של מומחים לנושא הפועלים מחוץ לעולם הדתי ואינם מחויבים לו, לקבוע עבורם את המותר והאסור מבחינה מוסרית. הסיבה השנייה היא טענת הרבנים כי תחומי העיסוק שלהם כרועים רוחניים בערים ובקהילות, הם רחבים מאוד, הרבה מעבר למתחייב בהגדרת התפקיד, כאשר הפעילות היא ברובה וולונטרית, וממילא לא ניתן להטיל עליהם פיקוח שכזה.

 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

 

לפני כמה חודשים יזם היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, הצעת החלטה במועצת הרבנות לגיבוש הקוד האתי. הרב הראשי, יצחק יוסף, הצטרף ליוזמה והוסמך על ידי המועצה שבנשיאותו לקדם את העניין. הוא הקים ועדה מיוחדת ברבנות שתנסח את הכללים, מתוך מחשבה כי אם המשימה הרגישה תבוצע על ידי רבנים - הדבר ירכך את ההתנגדות למהלך.

 

  ()
 

 

עו"ד גולדברג ליווה את עבודת הוועדה, ולאחר שזו הגישה את מסקנותיה, אימצה המועצה בישיבתה החודשית האחרונה את הקוד האתי ההיסטורי. המסמך החדש צפוי להוות בסיס לעבודת ועדת המשמעת ברבנות הראשית.

 

לא מובן מאליו

תחת הכותרת "ועשית הישר והטוב" (על פי פסוק מספר דברים, המחייב כל אדם לנהוג במוסר), נכתבו בו כמה "ערכי יסוד" לרבנים, כגון נאמנות לשליחות, אחריות ומסירות, דרכי שלום, נקיות כפיים, דוגמה אישית וענווה – רובם בגדר "המובן מאליו".

 

הרבנות הראשית בירושלים (צילום: רועי זהורי)
הרבנות הראשית בירושלים. מזהירה מניגודי עניינים(צילום: רועי זהורי)

 

בהמשך מגדיר הקוד נורמות מפורטות יותר, וקובע, בין היתר, כי "הרב אינו עושה את התורה קרדום לחפור בו" (כלומר, אינו מנצל לרעה את תפקידו), אלא משתמש בסמכויות שהוקנו לו "באופן ענייני וסביר". כן מונחים הרבנים שלא לפעול בתחומים שאינם בקיאים בהם, אלא לפנות בעצמם ולהפנות את הציבור לגורמים מקצועיים מתאימים במקרים שבהם התערבותם נצרכת. עוד נכתב: "הרב אינו עוסק בעיסוקים נוספים הפוגעים בהיקף המשרה הרבנית שנתמנה לה, בהתאם למאפייניה, אלא אם כן הוא קיבל אישור לכך מן הגורמים הנוגעים בדבר".

 

הרבנים מוזהרים שלא להיחשד בהתנהגות לא ראויה, ומודגש כי עליהם "להיזהר כפליים" מניגודי עניינים, כגון העסקת קרובי משפחה במערך כשרות שבאחריותם, או הענקת תעודות הכשר לבתי עסק שלקרובי הרב יש "מעמד משמעותי" בו. זאת ועוד: הרבנים יימנעו מקבלת טובות הנאה לעצמם או לקרוביהם מגורמים שכלפיהם מופעלת סמכותם - כולל תרומות למוסדות שלרבנים יש זיקה אליהם. "רב פועל תוך כיבוד החוק ולמען קיום כללי מנהל תקין", נקבע.

 

סעיף נוסף מנחה את הרבנים לנהוג "ביעילות ובחיסכון" במשאבים שהועמדו לצרכיהם, ולא לעשות בהם שימוש אלא במסגרת הכללים שעל פיהן ניתנו. עוד נקבע, כי "הרב אינו עושה שימוש בדרך אסורה במידע שהגיע אליו מכוח תפקידו ושאינו נחלת הכלל", וכי "הרב מקפיד על שמירת סודיות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי זהורי
הרבנות הראשית עושה היסטוריה
צילום: רועי זהורי
מומלצים