ישראל מוקפת גדר: "אסור שזה יגביל את הפעילות ההתקפית"
מאמר של קצין צה"ל פתח את הדיון במחיר של מגמת הביצור של ישראל לאורך 500 ק"מ בגבולות. בכירים לשעבר מסבירים באולפן ynet כיצד השפיעו האינטרסים המדיניים ביו"ש, החשש מפליטים והכאוס בסוריה: "בימי יחידת ה-101, שרון חצה את הגבול מדי לילה כדי להבהיר ללוחמים שגבול זה בראש"
500 הקילומטרים של חומות, גדרות ומכשולים המקיפים את ישראל וחוצצים בינה לבין שכנותיה – שעם שתיים מהן קיימים הסכמי שלום – מעוררים את הסוגייה מעוררת המחלוקת לגבי תודעת המצור שבה נמצאת המדינה. בעקבות הכתבה שפורסמה ב-ynet וסקרה את ההשלכות של תהליך ההפרדה המלאכותי שמעמיק והולך בשנים האחרונות, התארח באולפן תת-אלוף (מיל') אמיר אביבי, בעבר סגן מבקר מערכת הביטחון, ואמר: "צה"ל צריך להגיד לעצמו: 'אני שם גדר כי אני צריך אותה, אבל אני לא מגביל את הפעילות ההתקפית שלי'. צריך להשתחרר, אני מאמין שאפשר לשלב גדר עם גישה התקפית".
לצדו התראיין אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס הצפוני וקצין צה"ל שהיה אחראי על ההתנתקות. הוא התייחס להשפעה הפסיכולוגית של הרמת החומות: "אחד הדברים החשובים שעשה אריק שרון בתור מפקד יחידה 101 זה לעבור לילה לילה את הגבול ולתת ללוחמים תודעה שהגבול זה בראש שלנו. צריך לפעול בשטח אויב ולהכיר אותו אינטימית. צריך להבין את המגבלה גם כלפינו. במידה רבה יצרנו חיץ, כמו תעלת סואץ, שמונעת את הדינמיקה של תמרון ותפיסה של מלחמה".
הדיון התעורר בעקבות מאמרו חריג של אלוף-משנה יהודה ואך, שפורסם לאחרונה במגזין הצבאי "בין הקטבים". הוא קרא תיגר על גישת התבצרות היתר של ישראל בעשור האחרון, והזהיר מהסכנות הטמונות בה: "גדר היא מעצם מהותה מקום של עימות. נוכחות מסיבית של גדרות, כמו הנוכחות הקיימת כיום בכל גבולות ישראל, היא למעשה מערך של ביצורים. הביצור יוצר למעשה סוג של מצור (עצמי), ויש לו השפעות נרחבות מעבר להשפעות צבאיות-ביטחוניות. ביצור נחשב עוד מהעת העתיקה חולשה, והשימוש בו נעשה מתוך פחד".
כך זה נראה בשטח: חומה וגדר חדשות באורך של עשרות ק"מ מוקמות לאיטן בגבול לבנון. יותר מ-60 ק"מ של גדר גבוהה כבר הוקמה בגבול עם סוריה. כ-20 ק"מ של מכשול חדש הוקמו גם בערבה, בגבול עם ירדן, מצפון לאילת. אלה מצטרפים לכ-210 ק"מ הגדר החדישה שחוצצת בין ישראל לסיני, ולכמה קילומטרים של גדר חדשה בגבול עם רצועת עזה, בנוסף לחומה התת קרקעית העצומה נגד מנהרות חודרות. לאלה ניתן להוסיף בגזרה העזתית את המכשול הימי: לשון יבשתית שעליה גדר גבוהה ובהמשכה רשת סנסורים לגילוי צוללני הקומנדו של חמאס.
תא"ל כוכבי: "כקצין הנדסה אני חובב ביצורים. יש לי תפיסת עולם מאוד התקפית וצריך לשים גדרות בהקשר. זה חשוב הגנתית, אבל זה לא אמור ליטול מצה"ל את היוזמה ההתקפית".
- בכל מקום יש גדר, זה חונק.
"הייתי מח"ט בגבול מצרים בתקופה של עשרות אלפי מסתננים. באותה עת, בשיא התופעה, התחילה ההתפרקות בסוריה וגם ניסיונות חדירה. נוצרה תחושה שאנחנו הולכים להיות מוצפים פליטים מכל הכיוונים. לכן, צריך להבין את תופעת הגדרות החדשות: המניעה של כניסה של מיליוני מסתננים".
אלוף (מיל') הכהן: "כשהתחילה בעיית המסתננים הקצה ראש הממשלה אהוד אולמרט 250 מיליון שקל בשביל לבנות את הגדר במצרים. היא לא נבנתה עד סוף 2010, כשהאלוף טל רוסו ובנימין נתניהו התחילו לעבוד בזה. למה? מכיוון שרצו להשלים את הגדר ביהודה ושומרון. גדר ההפרדה הייתה חשובה להם יותר מהגדר במצרים. בגדר ההפרדה השקיעו יותר מ-15 מיליארד שקל, והיא התרמית הגדולה. בנו גבול מדיני במסווה ביטחוני. בשורה התחתונה, גדר בלי שיש עליה כוח היא לא שווה כלום. גדר מחייבת השקעה רבה של משאבים וכוחות. הגדר ביו"ש היא תרמית".
- היא לא מנעה פיגועים?
"ממש לא. הדבר העיקרי שהתחיל להוריד את הפיגועים זה מבצע חומת מגן. הגדר התחילה להיבנות בסוף 2002, וגדר - עד שהיא לא מושלמת - היא כמו סכר. עד שהוא לא עומד הרמטית - אין לו משמעות. גם אירועים כמו הפיגוע בחיפה הגיעו מהמעברים בגדר. כל יום עוברים בגדר עשרות אלפים שצה"ל לא יכול לעצור אותם".
- אביבי, יש היגיון במה שאומר אלוף הכהן. בימי ה-101 חיילים היו חוצים את הגבול. הוכיחו להם שהכול בראש.
"לגבי יהודה ושומרון אני מסכים שמה שעשה את ההבדל זו הפעילות ההתקפית של צה"ל. צריך להבין מה הבעיה: לא עצם זה שיש גדר, אלה שהיא מקבעת תודעה. צריך להשתחרר. אני מאמין שאפשר לשלב גדר עם גישה התקפית".