תוכנית בניין הכוח מהקריה
עד לא מזמן זו נשמעה כבדיחה, אבל בנט ממצב את עצמו בעמדת זינוק לא רעה ליום שאחרי נתניהו. בינתיים בליכוד, ברקת קיבל צ'ק ללא כיסוי
על פניו – כל מפלגה נלחמת להגשמת האינטרס המיידי. בכחול לבן רוצים שלטון, אבל מה רוצים בליכוד? היום אולי יותר מתמיד, נושאים שחקני הימין עיניהם ליום שאחרי. הפעם זו לא רק משאלת לב. גם הקרובים ביותר לנתניהו אומרים כי ברור שאם יקבל את הקדנציה הקרובה, היא תהיה האחרונה לכהונה.
כל העדכונים על בחירות 2020 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet
לא משנה איך יסיים הליכוד את מערכת הבחירות, פתיחת המשפט בתיקיו הפליליים של נתניהו מיד לאחר הבחירות, פרסום הרכב השופטים והקריאות מסביב למתן חנינה תמורת פרישה, מכתיבים בשטח מציאות שעוד לא הייתה כמוה. בחוגים מסוימים בליכוד, המזוהים עם נתניהו, כבר מדברים בקול רם על כך שמחנה הימין צריך להצמיח מנהיג חדש.
קרבות היום שאחרי בליכוד הם כנראה הסצנה הכי מוכרת ומדוברת, אבל במערכת הפוליטית יש מי שטוענים שעשויות לצוץ גם הפתעות. מימין לנתניהו ניצב היום שר הביטחון נפתלי בנט, אולי הדמות הפוליטית שהעסיקה את נתניהו הכי הרבה בשנים האחרונות. לפני חצי שנה הוא נפלט הביתה, היום הוא יושב בקומה ה-14 בקריה בתל אביב ומנסה למצב עצמו כמנהיג הימין הבא. עד לא מזמן זו הייתה נשמעת כבדיחה, היום נראה שזו מתחילה להיות אפשרות רצינית.
שנים ארוכות סירב נתניהו לתת תיקים בכירים ונחשקים לדמויות פוליטיות עם שאיפות גדולות. כל מי שנחשב איום, נוטרל מראש ושדרוגו הוקפא. עד שהגיעו בנט ושקד, שעשו מהלימון לימונדה, ולא בפעם הראשונה. בבחירות 2015 נתניהו שאב אותם והקטין את כוחם, אבל הם סיימו עם תיקים בכירים וחברות בקבינט. בבחירות 2019 הוא ביקש להעלים אותם ושילם מחיר כבד של בחירות חוזרות שנמשכות עד היום.
פוליטיקאים ותיקים ובכירים מגדירים את בנט כפוליטיקאי בינוני מינוס. אחד שביחס לנתניהו, עוד לא נמצא אפילו במבוא לפוליטיקה. יחסית להגדרה הזאת, מצבו מצוין מאז נכנס למגרש. בנט הוא שר ביטחון חדש ומאחוריו קדנציה שנויה במחלוקת במשרד החינוך. יכולות המנהיגות שלו לא ידועות והוא עשה לא מעט טעויות והימורים כושלים. אבל יש קו זהה בינו ובין נתניהו; הוא רוצה את התפקיד לפחות כמוהו.
למרות היתרונות של בנט ביום שאחרי, הטמונים בעיקר בהיותו שר ביטחון, במערכת הפוליטית יש מי שמצננים את ההתלהבות. כדי להיבנות כמנהיג דרושים שני דברים: נסיבות פוליטיות ודימוי ציבורי. בשניהם, אומרים בכירים, בנט עדיין מתקשה. בעניין הנסיבות הפוליטיות, בנט הוא עדיין חלק ממפלגת שענטז לא ברורה, מסוכסכת וסקטוריאלית, שאי אפשר לכבוש דרכה את השלטון. גם מבחינת הדימוי הציבורי יש על מה לעבוד.
מערכה בדרום, שהשבוע ראינו שוב איתותים שהיא באוויר, יכולה להיות מה שיכריע גם את עתידו של בנט. להרים אותו או לחסל פוליטית. בינתיים כבר צוטטו מקורבים לנתניהו שמטילים עליו את האחריות למצב הנוכחי.
ועוד מילה על היחסים המורכבים בין בנט ונתניהו. בשבוע האחרון נשא נתניהו כמה נאומים פוליטיים בכנסים, ולפחות פעמיים אישר שבנט קיבל את תיק הביטחון רגע לפני שהוא עורק מגוש הימין לטובת פלרטוט עם גנץ.
הרשתות החברתיות בצד השמאלי של המפה סערו מפליטת הפה הזאת, שהוכיחה שהמינויים של נתניהו הם תוצר של ניסיון לשרוד פוליטית ולא שיקול ענייני. אבל מאחורי האמירה של נתניהו עמד בכלל משהו אחר: המשך ישיר של התדרוך שניתן יומיים קודם, על כך שבנט מנהל שיחות עם גנץ.
המטרה העיקרית של נתניהו היא להחדיר לציבור המשתייך למחנה הימין את המסר שעל בנט אי אפשר לסמוך. עובדה שהיה צריך לקשור אותו לקומה ה-14 בקריה כדי למנוע ממנו ללכת. יש לו נטייה לערוק. זה חלק מקמפיין מסודר ומאורגן למשוך את הסרוגים להצביע לנתניהו.
לא באמת מאיים
אף על פי שהמחסנית ריקה, נתניהו לא ויתר על השליפות. ביום חמישי הוא בילה שעות ארוכות במצטבר בהתייעצויות הנוגעות לניר ברקת. בתחילת השבוע החל ברקת להפיץ שנתניהו כבר גמר אומר למנות אותו לשר אוצר, בהמשך השבוע התברר שכוונות לחוד ומציאות לחוד.
אחד מסימני השאלה הגדולים במהלך כזה היה כיצד ימנה נתניהו את מי שמתכוון לרשת אותו, ועל פי חלק מהעדויות כבר עכשיו חותר תחתיו לתפקיד הבכיר ביותר בממשלה. בכירי הליכוד שאמורים היו להתקומם בעוצמה הסבירו בהומור שאם ימנה אותו יש בכך גם נחמה: נתניהו לא ממנה את מי שמאיים עליו. אם נתניהו חשב על ברקת בכיוון הזה, נראה שהוא לא כל-כך מאיים.
בהנחה שכחלון לא מתכוון לזוז לשום מקום עד השבעת ממשלה חדשה, ברקת יכול לשכוח ממשרד האוצר. בשלושת התרחישים האפשריים הוא יישאר עם צ'ק בלי כיסוי אחרי הבחירות. אם הליכוד מפסיד, ההבטחה של נתניהו לא שווה דבר, אם הליכוד בתיקו היא גם לא שווה דבר, ואם הליכוד מנצח - ברקת ילמד מקרוב את תורת האילוצים הקואליציוניים שהגה נתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
