רמב"ם-גייט - הקו האדום של מערכת הבריאות
לפני שביהמ"ש יכריע, מגיע לציבור לדעת איפה נמצא היום כל אחד מעובדי בית המרקחת והרופאים שהיו מעורבים בשערוריית התרופות
בבית חולים רמב”ם שולחים תה וסימפטיה. מתנצלים ו"משתתפים בצער" המשפחות של חולי הסרטן. בית החולים פנה למשרד הבריאות בבקשה להקמת ועדת חקירה. מנהל בית החולים מנסה לרגש במחויבות אישית. מכבסת מילים שנשמעת כפרי חשיבה יצירתית של מומחים לניהול משברים. נראה שטרם הפנימו שם ברמב"ם, ולמעשה במשרד הבריאות, כי פרשת התרופות לחולי סרטן שנחשפה בתחקיר "7 ימים" צריכה לנער את המערכת מהמסד ועד הטפחות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
איפה הייתם עד עכשיו, שם ברמב"ם? מדוע היה צורך להמתין לפרסום התחקיר כדי להודות שתאריכים זויפו ואמפולות נמהלו בתרופות לטיפולים כימותרפיים בין השנים 2016-2017? איך זה שלא נמצא עובד אחד אכפתי, אמיץ לב ומחויב לייעודו הרפואי שייגש למשפחות בזמן אמת ויאמר, או ירמוז, או יצביע – קחו את יקירכם מכאן למקום שבו יוכל לקבל טיפול עם תרופות אמת?
מה עוד צריך אדם לעשות כשבן משפחתו מתאשפז בבית חולים? להפוך למבקר תרופות? ללמוד איך צריך בית מרקחת לתפקד? לשנן את הסטנדרטים להכנת תרופות כימותרפיות במעבדה ציטוטוקסית (מונח שרובנו המכריע לא הכיר לפני פרסום התחקיר), ואחר כך לרוץ או לשלוח בן משפחה לביצוע הליך בקרה כדי להבטיח שכל התרופות תקפות והוכנו כיאות?
חלק מהחולים ובני משפחותיהם אכן יגישו תביעות משפטיות ויצטרכו לשרוד מסלול ארוך ופתלתל, מתיש וקשה רגשית עד לזכייה, אם בכלל. כי עורכי הדין של רמב"ם יעמדו על רגליהם האחוריות, יש להניח, כדי להוכיח שסיכויי אותם חולים לחיות היו נמוכים ממילא ולא התרופה הרגה אותם. מאותה הסיבה, ברמב"ם לא התנדבו בינתיים לתת פיצויים למשפחות.
לתחושת חוסר האונים והסבל המלווה כל בן משפחה של חולה סרטן ומחלות ממאירות אחרות מתווספות במקרה שלהם התהיות הנוראיות וייסורי המצפון - מה היה קורה אם? הייתי פותח את הפה, היינו הולכים למרכז רפואי אחר.
לפי שוועדת החקירה תסיים את מסלולה הביורוקרטי, לפני שחקירת המשטרה תסתיים ולפני שבית המשפט ייתן את פסק דינו, מגיע לציבור לדעת איפה נמצא היום כל אחד מעובדי בית המרקחת או הרופאים שהיו מעורבים בשערורייה הזו. האם הם מנפיקים תרופות? מועסקים במרכז רפואי אחר? לחולים הנוכחיים שאולי מטופלים תחת ידם מגיע לדעת את האמת.
משהו חולה מאוד במערכת הבריאות. רבים מדי שכחו בה את ייעודם האמיתי: להביא מזור, או לפחות לנסות לעשות זאת. הגיע הזמן לתיקון.
- שושנה חן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
שושנה חן
צילום: יובל חן
מומלצים