הנזק האדיר בהחלטת העליון על מילת נשים

מאות מיליוני בני אדם הופכים לזכאים פוטנציאליים למעמד פליטות, גם אם לא כולם יגיעו בפועל. וזה לפני הענקת עילת פליטות למסתננים שכבר בארץ

עו"ד יונתן יעקובוביץ'פורסם: 16.02.20 , 11:22

ארכיון. מבקשי מקלט בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

בימים האחרונים קמה מחאה, שאני גאה להיות ממוביליה, נגד החלטת בית המשפט העליון להעניק מעמד פליטות לזוג מסתננים ובנותיהם מחוף השנהב, בגלל החשש שהן יהיו חשופות לכאורה למנהג של מילת נשים בארצן. יש המנסים – גם כאן - לצייר מחאה זו כאכזריות לשמה, המתבססת על הפחדות שווא מפני מיליוני נשים מוסלמיות שיסתערו על הגבול, אף שכבר נבנתה גדר שעצרה את זרם ההסתננות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

טענות אלו הן פרי דמיונם בלבד, רידוד של השיח וניסיון זול לעשות דמוניזציה ליריבים פוליטיים. אף אחד לא מעלה בדעתו שמיליוני נשים יסתערו על הגדר, בעיקר כי אין בכך צורך. ניתן להגיע לישראל ממצרים השכנה, שם עומד שיעור הנשים שעוברות מילה לצערנו על כ-91%, בנסיעה פשוטה ברכב דרך מעבר הגבול טאבה. ממדינות רבות נוספות כמו ניגריה, אתיופיה, סנגל ועוד, אפשר לעלות על טיסה באשרת תייר, לנחות בנתב"ג ומשם לקחת אוטובוס למשרדי משרד הפנים ולהגיש בקשת מקלט.

יתרה מכך, התוצאה המיידית והמעשית מאוד של פסק הדין תהיה חיסול כל אפשרות להשבת חלק ניכר מעשרות אלפי המסתננים שכבר נמצאים בישראל, כיוון שגם במדינות שמהן הגיעו המנהג הזה נפוץ. הוא אף מבוצע כאן בישראל בקרב אוכלוסייה זו. אם רק לפני שבוע העלתה פגישת בנימין נתניהו עם נשיא סודן תקוות בעניין הזה, בית המשפט הפך לחלוטין את חוקי המשחק והעניק באבחה לעשרות אלפי מסתננים עילת פליטות.

גם לנו ברור שלא נראה מיליוני מהגרים אפריקנים מגיעים לישראל, אף שמספיקים אלפי או עשרות אלפים בשנה כדי להביא לפגיעה חמורה במדיניות ההגירה. אנו מציינים נתון זה כדי להמחיש את האבסורד הטמון בפסק דין, כיוון שאם נחיל את הקריטריונים שלו כלשונו, מאות מיליוני בני אדם הופכים לזכאים פוטנציאליים למעמד פליטות, גם אם לא כולם יגיעו בפועל. אין צורך להיות מומחה למשפט בינלאומי או הגירה כדי להבין עד כמה הדבר מרחיק לכת ובלתי מתקבל על הדעת.

אפילו הנחיות נציבות האו"ם לפליטים, שעליהן הסתמך בית המשפט, כלל לא כיוונו לתוצאה כזו. ההנחיות מדברות על סיטואציה של ילדות קטנות, או נשים שהסכנה נשקפת להן ממשפחתן הגרעינית, וגם זאת רק כאשר המנהג נפוץ באופן גורף ברחבי המדינה ומעבר לאזור אחר איננו אפשרי.

בפסק הדין המדובר, אף אחד מהתנאים הללו לא התקיים. מדובר בזוג מסתננים שהגיש בקשות מקלט שנדחו. לאחר מכן הגישו עתירה מנהלית נוספת נגד הרחקתם, שנדחתה גם היא. רק לאחר שמיצו את כל הליכי הסרק, נזכרו בני הזוג לשלוף טענה חדשה ומופרכת. לטענתם, אף שהם עצמם מסרבים למול את ילדתם, הם חוששים מהסבתא שלה ואין להם אפשרות לעבור הרחק מבני משפחתם, אף שחוף השנהב זו מדינת ענק שיש בה אזורים שבהם מילת נשים פחות נפוצה.

לצערנו, המנהג הזה מבוצע לרוב על ידי האימהות של הילדות, וברור שלא נראה מיליוני ילדות שבורחות מהוריהן לבד לישראל. בכל אופן, בניגוד לאכזריות שמנסים לייחס לישראל, במקרים נדירים כאלו תהיה הסכמה רחבה שיש להעניק להם הגנה. החשש המבוסס לחלוטין הוא מפני עשרות אלפי מהגרים לא חוקיים שיגישו עתירות סרק. בית המשפט העליון פתח בפניהם את השער לרווחה וקבע כי דה-פקטו, כל מהגרת או משפחה של מהגרים שמגיעים ממדינה שבה נהוג לבצע מילת נשים במידה כזו או אחרת, זכאים למעמד פליטות בישראל.

מדובר במציאות שאינה מתקבלת על הדעת ומדינת ישראל לא תוכל להשלים איתה, ולכן יש לקוות כי בית המשפט יקבל את הבקשה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב והשכל הישר ינצח.