שתף קטע נבחר
 

החוקר הישראלי שמבטיח לזהות קורונה במהירות

ד"ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן: "הרגישות הגבוהה של הטכנולוגיה יחד עם הפשטות של הפעלתה מאפשרים את הפיתוח של מכשיר קטן בגודל של מכונת קפה ביתית המסוגל לזהות במהירות ריכוזים קטנים מאוד של גורמי מחלה שונים"

טכנולוגיה חדשה, המבוססת על שילוב חלקיקים מגנטים ואופטיקה שפותחה על ידי ד"ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן, עשויה לדבריו לקצר את זמן האיבחון של חולה בקורונה לכ-15 דקות בלבד.

 

בית החולים בווהאן, העיר שבה התפרץ הנגיף    (צילום: רויטרס)

בית החולים בווהאן, העיר שבה התפרץ הנגיף    (צילום: רויטרס)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

איך זה עובד? באוניברסיטת בר אילן אמרו כי במעבדה של ד"ר דניאלי פותחה טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA באמצעות צימוד ה-RNA של הווירוס למולקולה פלואורסצנטית, הפולטת אור כשמאירים עליה בקרן לייזר. אבל בריכוזים נמוכים של RNA, האות הנפלט כה נמוך, שהמכשירים הקיימים אינם יכולים לזהותו.

 

"נניח לדוגמה שכל החדר הזה הוא תמיסת הרוק של חולה בקורונה", הסביר ד"ר דניאלי. "גודל קרן הלייזר הוא כגודלו של אגרוף ובריכוזים נמוכים בתוך האגרוף יהיו אולי 3-2 מולקולות פלואורסצנטיות". ד"ר דניאלי הוסיף לתמיסה חלקיקים מגנטיים שנצמדים למולקולות הפלואורוסנטיות. לדבריו, התוצאה היא האפשרות לרכז את המולקולות הפלואורוסנטיות ובכך להקטין את השגיאה במדידה.

 

ד"ר דניאלי אמר עוד: "שתי מטרות עמדו לנגד עיני בשלב זה, לפשט את התהליך ובתוך כך גם לדייק את תוצאותיו. החידוש שלי נשען על השימוש בשני אלקטרו-מגנטים, מגנטים המופעלים באמצעות זרם חשמלי. באמצעות הצבה נכונה שלהם הצלחנו ליצור שדה מגנטי עצמתי ולאסוף את כל אלפי המולקולות הפלואורוסנטיות שבתמיסה אל קרן הלייזר הצרה, עכשיו עצמת האות הוכפלה בכמה סדרי גודל. אבל זה לא הכול. כדי שלא נצטרך לשאוב את התמיסה, אנחנו מפעילים לסירוגין את האלקטרו-מגנטים, פעם ימני ופעם שמאלי. המולקולות אז נעות מצד לצד, בכל פעם שהן עוברות בתוך קרן הלייזר הן מאירות וכשהן יוצאות ממנה אינן מאירות, ההבהוב הזה שונה מהרעש הקבוע של התמיסה ומאפשר לנו, ללא תהליך נוסף, לקבוע במדויק האם החולה נחשף לנגיף הקורונה".

 

ד"ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן (צילום: אוניברסיטת בר-אילן)
ד"ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן(צילום: אוניברסיטת בר-אילן)

 

לדבריו, "הרגישות הגבוהה של הטכנולוגיה יחד עם הפשטות של הפעלתה מאפשרים את הפיתוח של מכשיר קטן בגודל של מכונת קפה ביתית המסוגל לזהות במהירות ריכוזים קטנים מאוד של גורמי מחלה שונים".

 

ד'ר דניאלי מציין כי מלבד זיהוי ה-RNA של הווירוס, הקבוצה עובדת בשיתוף עם אוניברסיטאות באירופה על זיהוי נוגדנים שהמערכת החיסונית של החולים מייצרת כנגד הווירוס, ובכך לתת לרופאים אלטרנטיבה נוספת לזיהוי ודאי. בעוד שד'ר דניאלי מפתח קיטים לזיהוי מחלות שונות כדוגמת וירוס הקורונה, חברת MagBiosense מפתחת את המכשור המבוסס על הטכנולוגיה. בימים אלה מחפש ד"ר דניאלי יזם שיסכים להשקיע בהאצת פיתוח הקיט לזיהוי הקורונה והכנסתו לשימוש בבתי חולים. באוניברסיטת בר אילן הוסיפו כי המעבדה המרכזית לוירולוגיה של משרד הבריאות מודעת למחקר ומשתפת פעולה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים