לוחמי 669 וצוות מסוק איתרו את קסדת הטייס שנהרג לפני 36 שנה
מטיילים מצאו בשטח את הקסדה של טייס הקרב רס"ן דני גורי שנהרג בהתרסקות ב-1984 ועזבו אותה שם. נציגי צה"ל יצרו קשר עם אחד המטיילים לזיהוי המיקום המדויק. הקסדה תימסר למשפחה
חיל האוויר איתר אתמול (יום ב') את הקסדה של טייס הקרב רב-סרן דניאל (דני) גורי ז"ל בנחל פארן, כעשרה ק''מ מערבית ליישוב פארן. רב-סרן גורי ז"ל נפל בשנת 1984 במהלך טיסת אימונים בדרום הארץ.
בעקבות פרסום פוסט של מטייל בפייסבוק שאליו צורף צילום של הקסדה עם הכיתוב "גורי", יצרו נציגי ענף חקירות ואיתור נעדרים בחיל-האוויר קשר עם המטייל לזיהוי המיקום המדויק שבו נמצאה הקסדה. לאחר בדיקת המידע הוקם צוות לאיתור והשבת הקסדה למשפחת הטייס, שעודכנה בכלל הפרטים.
צוות האיתור הורכב מלוחמים מיחידת החילוץ 669, חוקרי מבק"א (מנהל בטיחות וביקורת איכות), וצוות מסוק מטייסת 123 ("ציפורי המדבר"), שהתפצלו וסרקו בשטח עד לאיתור הקסדה. הקסדה אותרה בדרום הארץ בנחל פארן, והודעה על כך נמסרה למשפחת הטייס. הקסדה תימסר למשפחה בהקדם על-ידי צוות חיל-האוויר.
מצה"ל נמסר כי "המאמץ לאיתור נעדרים וחללים שנפלו בעת מילוי תפקידם הוא מאמץ מתמשך וחלק מהחובה המוסרית והערכית של צה"ל, חלק ממחויבותנו למשרתים ולבני משפחותיהם. צה"ל מחויב להשיב לבני המשפחות כל פיסת זיכרון של יקיריהם אשר הקריבו את חייהם ונפלו בעת שירותם הצבאי".
דנה גורי, בתו של הטייס שנולדה לאחר מות אביה, גינתה את האופן שבו פעלו המטיילים. בפוסט שפרסמה כתבה הבת: "צילמת! כתבת פוסט! צירפת לינק לאתר יזכור! אבל אז זרקת אותה חזרה על אדמת המדבר והמשכת בטיול. קיבלת לייק!". למטיילים גרסה שונה: הם טוענים שגילו באיחור למי שייכת הקסדה, יצרו קשר עם חיל האוויר ואף הציעו לחזור לשטח ולאסוף אותה - אך בחיל האוויר ביקשו, כך לדבריהם, שלא ישובו על עקבותיהם.
הבת הוסיפה כי "הישראלי המכוער הזה לא הסתפק בכך. קיבלתי מכמה אנשים צילום מסך מהפייסבוק של אחד המטיילים בחבורה חובש את הקסדה של אבא שלי ומחייך למצלמה. ואז הם זרקו אותה חזרה לאדמה". את הפוסט סיכמה במילים "אבא שלי שלח לנו דרישת שלום מהעולם שלו. חבל שפספס עם השליח". יצוין כי בהודעת דובר צה"ל בשבת, הם ציינו כי "הקסדה תיאסף על-ידי חיל האוויר ותועבר להמשך טיפול. אנו מודים לאזרח על ערנותו".
"לא ידענו שהקסדה של אבא שלה"
מנגד, המטייל שמצא את הקסדה סיפר ל-ynet כי הוא וחבריו הבינו למי שייכת הקסדה רק לאחר שעזבו את המקום, יצרו קשר עם חיל האוויר וביקשו לחזור לשטח לאסוף אותה. לטענתו, חיל האוויר ביקש שלא יחזרו לשם. "אף אחד לא ידע שהקסדה הזאת היא של אבא שלה ולכן השארנו אותה בשטח", אמר.
"אם היינו יודעים בהתחלה למי שייכת הקסדה כנראה היינו עושים את זה אחרת. האסימון אצלנו נפל אצלנו רק באוטו כשכבר היינו בדרך הביתה. אחרי שהבנו במה מדובר רצינו לחזור לשטח ולהביא את הקסדה כדי שנוכל להחזיר אותה למשפחתו של גורי אבל חיל האוויר מנע זאת מאיתנו, ואמרו לנו שהם מטפלים בזה. נלחמתי כדי להצטרף לנסוע איתם אבל אמרו לי שאני לא יכול להגיע איתם".
הבת דנה תיארה את הסערה בעקבות הטלפון שקיבלה במוצאי שבת: "נפשי נסערת מאז שעות אחר הצהריים של שבת, איני מוצאת מנוח. בשש בערב טלפון מאמא. ראש ענף נפגעים בחיל האוויר התקשרה ועדכנה אותה על פוסט שהועלה בפייסבוק, מטייל מצא קסדה שכתוב בה 'גורי ט.140'. הדבר הגיע לגורמים הבכירים ביותר בחיל האוויר והם דואגים לאתר את הקסדה. חיפוש זריז בפייסבוק ומצאתי את הפוסט. פניתי למפרסם. בשעה שחלפה עד שענה לי לא ידעתי את נפשי מהתרגשות. אמא ואני נרגשות והמומות, מחכות שיענה כבר".
"בשיחה עם האיש, הוא נשמע נלהב: 'איזה קטע'… 'מגניב'… ביקשתי בתחילת השיחה להבין היכן הקסדה. ענה לי 'השארתי אותה בשטח'. הייתי המומה! זעמתי! ייצרבו איתי לעד משפטים כמו 'אל תדאגי. היא הייתה שם 35 שנה שנה. היא תהיה שם גם מחר'. ו'לא מבין מה הייתי אמור לעשות עם זה'. מודה, שאגתי על האיש הזה כמו שלא שאגתי בחיי. הזדעדעתי מקלות הדעת ביחסו לקסדת הטייס של אבא שלי. הפריט היחיד ששרד לאחר שהתרסק עם מטוסו, שראשו היה מוגן בתוכה עד לרגע האסון. חפץ יקר שיש להתייחס אליו בחרדת קודש".
"האיש אמר שמצא את הקסדה עם חברים, שראו את השם המוטבע בתוך הקסדה, עשו חיפוש בגוגל, הבינו שזו קסדה של טייס חיל האוויר שנספה בתאונה אווירית בשנת 1984. כעסתי: צילמת! כתבת פוסט! צירפת לינק לאתר יזכור! אבל אז זרקת אותה חזרה על אדמת המדבר והמשכת בטיול. קיבלת לייק!".
כאמור, למטייל שמצא את הקסדה גרסה שונה לאירוע. בעקבות הפוסט של הבת אמר האיש: "צר לי שבתו של גורי ז"ל מרגישה ככה. האירוע עבורי מתחיל רק אחרי שעזבנו את המקום, כשנכנסתי לאינטרנט וראיתי את הפנים של אבא שלה וישבתי עם הילדים שלי, והוא לא יוצא לי מהראש. אני חושב הרבה עליו ועל אילן שהיה איתו במטוס. לא ידענו עליו. הוא חלל שנחשפתי אליו במקרה, הוא מבחינתי קדוש, למדתי עליו שהוא ואילן היו אנשים מדהימים. זה כאילו מישהו שלח לנו מסר. הוא זה העיקר. אני וחבריי כלום בסיפור הזה, זה סיפור על משפחה שאיבדה את היקר לה וילדה שגדלה בלי אבא שלה. לאף אחד לא הייתה כוונה לפגוע בה".
לפנייה לכתב/ת 
