מסן פרנסיסקו למלבורן: ריק בצ'יינה טאון
העולם פוחד מנגיף הקורונה, ובמעוזי הקהילות הסיניות מקנדה עד לונדון מדווחים שהתיירים הפסיקו להגיע. גם עמדות חיטוי וצוותים במסכות לא עוזרים
שקט מוזר ירד בשבועות האחרונים על הרבעים הסיניים בערים גדולות בעולם, הסואנים בדרך כלל מהמון אדם. ממלבורן עד לסן פרנסיסקו, בתי עסק במעוזי הקהילות הסיניות מנסים לשרוד, בימים שבהם הלקוחות הפוטנציאליים מתרחקים מריכוזי האוכלוסין הסיניים בשל החשש מנגיף הקורונה הסיני, או בשמו הרשמי: COVID-19.
נגיף הקורונה – סיקור נרחב ב-ynet:
- העולם פוחד, ומפעלי המסכות בטירוף
- כך נראה בית החולים שסין בנתה ב-10 ימים
- פרץ גזענות עולמי: "פה לא משרתים סינים"
"יש זריעת פחד מטורפת", מתלונן מקס הואנג, הבעלים של מסעדת Juicy Bao ברובע הסיני ההיסטורי של מלבורן, אוסטרליה. "לקוחות לא באים אם יש להם אפשרות לא להגיע".
המסעדה של הואנג שוכנת בין עשרות מסעדות אחרות בצ'יינה טאון הוותיקה ביותר של אוסטרליה. הריכוז הסיני כאן קיים עוד מאמצע המאה ה-19. אף שמוקד ההתפרצות של נגיף הקורונה נמצא במרחק של יותר מעשר שעות טיסה ממלבורן, ואף שבאוסטרליה נרשמו רק מעט מאוד מקרי הידבקות, הסטיגמה הנלווית לנגיף נותנת פה את אותותיה.
ניכר שהרחובות שקטים יותר, המראה של מסכות מגן לפנים נעשה שכיח, ואפילו ריקודי הדרקון לרגל השנה הירחית החדשה אינם מצליחים למשוך לקוחות כבעבר. בתי עסק מדווחים שההכנסות שלהם ירדו ביותר מחצי ושנאלצו להפחית דרמטית את מספר שעות העבודה של אנשי הצוות.
על מצב דומה מדווחים גם בצ'יינה טאון של ערים אחרות בעולם. בריצ'מונד, פרבר של ונקובר שבקנדה, במסעדת Empire Seafood קל מאוד עכשיו להשיג שולחן, שלא כבימים כתיקונם. "בדרך כלל היה לנו תור המתנה ארוך של משהו כמו חמישה-עשרה שולחנות, אבל היום אין תור בכלל", אומר איבאן יאונג, סגן מנהל המסעדה. "יש אנשים שכבר ביטלו את המסיבות והארוחות החגיגיות שלהם. אותו דבר קורה בהרבה מסעדות אחרות. אנחנו מקווים שנחזור לשגרה בקרוב".
האיסור שהטילו מדינות שונות על כניסת תיירים מסין פגע באופן קשה-במיוחד בשכונות רבות שבהן מרוכזים מהגרים סינים. "בדרך כלל בעונה הזו יש תיירים סינים, אבל עכשיו אין כלום", אומר טוני סיו, מנהל המסעדה הקנטונזית R&G Lounge בסן פרנסיסקו.
ליד כיסא ריק ברכבת
באוסטרליה פגע האיסור בכמעט 100 אלף סטודנטים סינים, שלא יכלו להגיע למדינה כדי להתחיל את השנה האקדמית. "הלקוחות העיקריים שלנו הם מסין, אז המצב קשה מאוד", אומרת סו יין, שבית הפנקייקים שלה שוכן בסמוך לקולג' במלבורן שבו מספר הסטודנטים הסינים הוא הגדול ביותר באוסטרליה.
בניסיון להרגיע חלק מהלקוחות הפוטנציאליים יש בתי עסק שתלו מודעות שבהן כתבו כי הם דואגים לחטא כל העת את השטח שלהם כדי למנוע התפשטות מחלות. אחרים הגדילו לעשות והציבו חומרי חיטוי לשימושם של האורחים וציידו את אנשי הצוות במסכות מגן לפנים ובכפפות גומי.
אבל נראה שהצעדים האלה אינם מספיקים כדי להרגיע את הלקוחות. רבקה ליו, סטודנטית סינית שחיה בלונדון, מספרת שהיא מתקשה לשכנע את חבריה לצאת לאכול או לעשות קניות. "חלק מהחברים שלי לא מוכנים לאכול איתי במסעדות בצ'יינה טאון כי הם פוחדים מהנגיף", היא מעידה.
רבים מאמינים ששנאת זרים רק החריפה את המצב. חנות המזכרות של פרד לו בסן פרנסיסקו זוכה בדרך כלל לביקורים של תיירים רבים מאירופה ומדרום אמריקה, אבל לדבריו בשבועיים האחרונים יש הרבה פחות אנשים, "לפחות 50 אחוז פחות, אפילו שאף אחד כאן לא חולה ואף אחד כאן אפילו לא ביקר בסין". הוא סיפר כי שמצב העסק שלו עכשיו גרוע כפי שהיה כשהחל לעבוד שם, ב-1975.
"לא הוגן שהרבה אנשים פוחדים מסינים", אומר אדי לאו, נשיא לשכת המסחר הסינית במלבורן. "אנחנו רוצים להגיד לאנשים – 'אנחנו בסדר, אל תפחדו'".
בלונדון, דייוויד טנג מספר ששם לב – ללא שום ספק – שאנשים מתרחקים ממנו בשבועות האחרונים, אבל הוא מבין מדוע הם פוחדים ומנסה לקחת את זה בקלות. "אני נוסע ברכבת בכל בוקר", הוא מספר. "יום אחד בשבוע שעבר מצאתי את עצמי עם מושב ריק לידי, כשכל האנשים עומדים. צחקתי על זה".
לפנייה לכתב/ת 
