שיר הזיכרון של יובל
הם הכירו כילדים ב"בני עקיבא": יובל היימן ז"ל היה המדריך, אבינועם נויפלד החניך שלו. היימן התגייס לצנחנים, ונפל במבצע צוק איתן לפני שסיים קורס קצינים. נויפלד, שנושא איתו תמיד בפנקס החוגר שיר שכתב יובל על חשיבות הצפירה ביום הזיכרון, יקבל היום דרגות קצונה, גם בשבילו. אלו מילות השיר
היום (חמישי) יעמוד אבינועם נויפלד (21) מאפרת על רחבת המסדרים בבה"ד 1, עם סיום קורס קצינים קרביים. יחד איתו תהיה גם רוחו של סג"מ יובל היימן ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן ולא זכה לסיים את הקורס בעצמו.
סג"מ היימן היה הקשר של סגן-אלוף דולב קידר ז"ל. טיל נגד טנקים נורה לעבר רכבו של סא"ל קידר, מפקד הגדוד, כשהגיע לבחון תנועות חשודות סמוך לאחד מיישובי עוטף עזה. במקום התפתח קרב עם חוליית מחבלים. קידר, היימן ולוחמי חבורת הפיקוד של גדוד "גפן" נהרגו בלחימה.
במהלך כל השירות הצבאי הסתובב הצוער נויפלד עם קטע השיר שכתב היימן, בן היישוב שלו והמדריך שלו בתנועת בני עקיבא, שבחר להתגייס לצנחנים ויצא לקורס קצינים. מספר ימים לפני שישראל יצאה למבצע צוק איתן התחיל יובל את חלקו השני של הקורס במסגרת גדוד "גפן" בבה"ד 1.
ביום הזיכרון, כשנה לפני נפילתו, כתב יובל: "בדקה – 60 שניות – קורים כל כך הרבה דברים שונים... ועוברות הרבה מחשבות / ב-60 שניות חיים שלמים יכולים להשתנות... בדקה חושבים שמאלנים, ימניים, מרכז וש"סניקים / ב-60 שניות מהרהרים דתיים, חילונים, מסורתיים וחרד"לניקים / בדקה, 60 שניות, קורים כל כך הרבה דברים / אך ישנה בארץ דקה בה כולם מאחדים דעות, דקה בה כולם מרגישים, חושבים ומזדהים / עם אותו דבר... דקה בה אין בעולם מחלוקת / 60 שניות בהן אנו נותנים את כל-כולנו לטובת זיכרון הנופלים / שבזכותם אנחנו פה בעת הישמע הצפירה. הלוואי והדקה הזאת הייתה יותר מדקה..."
"יובל כותב על מה שיכול לקרות ב-60 שניות, ובסוף מדבר על דקת הצפירה לזכר החיילים שנפלו", מסביר נויפלד את הבחירה לשאת בפנקס החוגר שלו את השיר. "תמיד כשיש לי משבר - והיה לי - אני קורא את זה וחושב עליו, ומבין שאנחנו פה בשביל המדינה. עבורי סיום קורס קצינים הוא סגירת מעגל. בדקה הזו אנחנו מתאחדים וחושבים על אלה שנתנו את כל-כולם בשביל המדינה".
נויפלד מספר כי הוא חש שהוא ממשיך את דרכו של יובל, שנהרג לפני שהספיק להשלים את הקורס ולשרת כקצין בצבא. "בשנייה שהוקפצו הכוחות לצוק איתן הוא התנדב להיות הקשר של המג"ד", אומר עליו נויפלד. "אחרי שנפצע הודיע בקשר שהוא פצוע ויצא להסתער. זה מה שקצין צריך לעשות".
את היימן הכיר אבינועם כתלמיד בית הספר היסודי באפרת: בהתחלה כמי ששיחק כדורגל תחת הדרכתו בקבוצה, ומאוחר יותר כחניכו בבני עקיבא. "ליובל היה את הכוח לתת לך להרגיש שכל הלב שלו איתך", אומר אבינועם. "כשהוא היה מדבר איתך, כל תשומת הלב שלו הייתה אליך. בתור מפקד אני רוצה להאמין שאצליח לעשות אותו הדבר עם החיילים שלי. הוא היה בחור שלא ויתר על כלום".
לפנייה לכתב/ת 
