חרדת הקורונה רק מדגישה עד כמה הרפואה המודרנית עדיין חסרת אונים מול מחלות חדשות. 670 שנה אחרי המגפה השחורה שקטלה מחצית מאוכלוסיית העולם, בני אדם עדיין מתים בהמוניהם בגלל מחלות. ההסתגרות, הפחד והבהלה שאוחזים בנו רק התעצמו עקב הטכנולוגיה המתקדמת והרשתות החברתיות, שמזכירות שכולנו בני תמותה.
אבל אולי יש סיבה לאופטימיות. דוח מקיף שמפרסם "בנק אוף אמריקה" מעלה שטכנולוגיה היא המפתח להארכת החיים, ושבני אדם בעשורים הבאים יחיו עד גיל 150, אולי יותר. לפי מחקרים המוצגים בדוח סביר שהאדם הראשון שיחיה עד גיל 1,000 כבר חי כיום. תזונה לקויה אחראית לחמישית ממקרי המוות בעולם, ואם רק נאכל מזון משופר טכנולוגית, נקיף את עצמנו בטכנולוגיה שמודדת ומדווחת על מצבנו הבריאותי, נבצע בדיקות גנטיות שיקדימו לזהות פוטנציאל למחלות, ונסכים שבינה מלאכותית תטפל בנו – יש לדברי החוקרים סיכוי טוב שנחיה לנצח.
המונח החדש שממציא הדוח לתחום הזה הוא Techmanity, "טכנושות", המקום בו הטכנולוגיה והאנושות נפגשות. יותר ויותר משאבים מושקעים בפיתוחים טכנולוגיים כדי לשפר את איכות חיינו ולהאריך אותם. מבחינה כלכלית, זה אחד מתחומי ההשקעה הכי כדאיים, שכבר כיום מושקעים בו טריליוני דולרים ברחבי העולם. בסופו של דבר, האם יש ספק מה היינו מעדיפים לו ניתנה לנו הברירה: מכונית טסלה חדישה או עוד עשר שנות חיים?
מאחורי הדוח עומד הישראלי חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של "בנק אוף אמריקה". ישראל עומד בראש תחום ההשקעות ה"תמטיות", ההשקעות במגמות העתיד. הצוות שלו מכסה 28 מגמות־על, מתוכן 5 מוגדרות כמובילות את עולם ההשקעות כיום: המהפכה הדמוגרפית ודור ה־Z, שינויי האקלים והשפעתם על החברה, התחבורה העתידית, הגנת הסייבר ופשיעת הסייבר, ואנושות העתיד.
למה התכוונתם במונח טכנושות?
"אנחנו על סף מהפכת האדם העתידי, שבה נשתמש בטכנולוגיה בצורה הרבה יותר אפקטיבית מאשר היום כדי להרחיב את תוחלת החיים שלנו, ולא פחות חשוב — לשפר את איכות החיים. כבר בדורנו נראה שחיים עד גיל 100 יהפכו נפוצים יותר, וגם נחיה טוב יותר; נהיה פחות חולים ונשלוט על הדברים שמשפיעים על איכות ותוחלת החיים".
לאורך מאות אלפי שנים האנושות צמחה לאיטה ורק ב־1804 הגיעה למיליארד בני אדם. 220 שנה לאחר מכן, ב־2024, היא כבר תגיע ל־8 מיליארד. ב־1900 אנשים חיו בממוצע עד 31. ב־2015 הגיעה תוחלת החיים ל־72 שנה, ועד 2100 היא תגיע ל־83. לפי האו"ם, בכל חמש שנים גדלה תוחלת החיים בשנה. מחקרים מצאו שההסתברות למוות גדלה מהר עד גיל 80, ולאחר מכן ההסתברות קטנה, ומגיל 105 היא 50:50. מספר בני ה־80 פלוס יגדל פי 7 עד 2100. כך שלכולנו יש סיכוי גדול לחיות יותר מאבותינו וגם ליהנות יותר מהחיים.
הפיתוח הטכנולוגי המואץ, שממוקד בחיי בני האדם, מתרחש בחמישה תחומים במקביל: חקר הגנומיקה (גנים ו־DNA), בינה מלאכותית וביג דאטה, פיתוח מזונות חדשים, שיפור איכות החיים והארכת החיים. כמו שיש טכנולוגיות משבשות (Disrupting) בתחבורה או תקשורת, החוקרים מדברים על "טכנולוגיות משבשות מוות". הדוח סוקר עשרות מחקרים ברפואה פורצת דרך. רק בשנים האחרונות מתחילים להתייחס לזיקנה כמחלה הניתנת לטיפול וכיום יש שורת טכנולוגיות בפיתוח, שנועדו להשפיע על תהליך ההזדקנות באמצעות עצירת הזדקנות תאי הגוף והתחדשות שלהם, ייצור תאים בעזרת תאי גזע, הדפסת איברים בדיו ביולוגי, עריכת גנים, הארכת כרומוזומים, הגבלת קלוריות ועוד.
חוקרי ביו־גרונטולוגיה מנסים למצוא דרכים לחציית תקרת אורך החיים, שמוערכת כיום ב־125 שנה. לדברי הביו־גרונטולוג אוברי דה גריי, יש לנו כיום הסתברות של 80% לחמוק ממחלות קשות, והוא משוכנע שהאדם הראשון שיגיע לגיל 1,000 כבר חי כיום. כך צמח המונח "משך חיים בלתי מוגבל". לפי הדוח, אם נמנע 50% מתהליכי ההזדקנות המוכרים כיום, נוכל להאריך את משך החיים ליותר מ־150 שנים. מניעה של 90% מתהליכי ההזדקנות תאפשר חיים מעבר לגיל 500, ומניעה של 99% מהתהליכים פירושה חיים עד גיל 1,000 שנה. אחד המחקרים המבטיחים בתחום זיכה את אליזבת בלקבורן בפרס נובל ברפואה ל־2009 על זיהוי הטלומרס: אנזים מחדש כרומוזומים, שעשוי לאפשר סיבוב לאחור של השעון הביולוגי שלנו.
תחום חקר תאי הגזע מעורר תקוות רבות, שכן הוא עוסק באבני הבניין של הגוף האנושי. חוקרים בתחום הסנותרפיה מפתחים חומרים שיפגעו ויחסלו תאים מזדקנים בגוף. חוקרי ננוטכנולוגיה מפתחים רובוטים זעירים, שיוכלו לדווח ואולי גם לתקן את הגוף מבפנים. חוקרי שיבוט רפואי מפתחים אמצעים ליצירת תאים חדשים, איברי גוף, אולי אפילו גוף שלם חדש.
כשנתקלים בדוח במונח "בני אדם משופרים" (Augmented humans), אי־אפשר שלא לחשוב על סרטים כמו "שליחות קטלנית" או "רובוקופ" עם בני אדם ביוניים. האם אנחנו בדרך להשתלת איברים מכניים בגוף? חיים ישראל: "אנחנו מדברים על טכנולוגיות שנותנות לנו הרבה יותר מידע על עצמנו ועל הסובב אותנו, ויותר שליטה על איכות החיים שלנו. מכשירי שמיעה הם דוגמה לאנושות משופרת. אז אנחנו יכולים להרחיב את זה לחיישנים, ל'אינטרנט של הדברים' ולנתונים על בריאותנו שעולים לענן ומנותחים שם. יש היום שעונים חכמים שהם חלק מזה, וגם משקפי מציאות רבודה".
תחום נוסף עתיר טכנולוגיה והשקעות הוא פיתוח "מזון העתיד", שאת ניצניו אנחנו רואים כבר עם חברות מהירות צמיחה כמו ביונד מיט (Beyond Meat) ואימפוסיבל פודס (Impossible Foods). לפי הדוח, אחד מכל חמישה מקרי מוות בעולם מתרחש בגלל תזונה לקויה. 2.4 מיליון בני אדם מתים בארה"ב מדי שנה בגלל אכילת בשר אדום או מזון מעובד. הפתרון הוא, למשל, מזון דמוי בשר שמבוסס על חלבון מהצומח, או בשר שגודל במעבדה, שמחיר ייצורו צנח ב־99.7% בשש השנים האחרונות.
ואם מדברים על חיים ארוכים יותר, צריך באותה נשימה לדבר גם על חיים עשירים ואיכותיים יותר. החוקרים בתחום זה מפתחים, בין השאר, טכנולוגיות שיאפשרו לחיות ללא מחלות. מתברר שאנחנו מאבדים כמעט 8 שנים מחיינו בגלל בריאות לקויה, דבר שעולה רק בארה"ב 4 טריליון דולר בכל שנה. טכנולוגיות כמו מכשירים לבישים ואמצעי בריאות ניידים יסייעו להימנע ממחלות; רפואה מרחוק (Telemedicine) בשילוב למידת מכונה ותקשורת בווידיאו יאפשרו לקבל ייעוץ ראשוני דרך צ'אט וחיבור לרופא אנושי כשהוא נדרש. טכנולוגיות בריאות (Wellness) יכולות לעזור לנו לחיות חיים יותר פעילים. מדובר בשוק שיגיע ל־504 מיליארד דולר עד 2025.
מחקר הגנומיקה, שמוזכר בהקשר להארכת חיי בני האדם, משמש גם בתחומי בריאות משמעותיים נוספים. ירידת מחירי האבחונים הגנטיים מאפשרת כיום לכל אדם להיבדק בעלות של 100 דולר לבדיקה בלבד. הצפי הוא שאחד מכל ארבעה בני אדם בעולם יעשה אבחון גנטי עד 2025. המידע שיתקבל יאפשר להתאים לכל אחד טיפול אישי וגם להיערך למניעת מחלות תורשתיות. טכנולוגיית העריכה הגנטית (CRISPR) תיצור שיטות טיפול חדשות ומזונות חדשים. כיום מתקיימים ניסויים בטכנולוגיה זו לריפוי מחלות סרטן.
לפי הדוח, כמויות הנתונים הרפואיים הנאספים עלינו עצומות, והן מכפילות את עצמן בכל 73 יום. מדובר בכל המידע שנאסף בבתי חולים ובמרפאות, נתונים מבדיקות כמו CT ו־MRI, ומאגר הולך וגדל של נתוני האבחונים הגנטיים. ניתוח כל הנתונים האלה מצריך מחשבים חזקים במיוחד ומערכות בינה מלאכותית. התוצאות עשויות להיות זיהוי מוקדם של מחלות בכל מטופל עוד לפני שחלה, ופיתוח תרופות חדשות. כל אלה מבטיחים לנו בריאות ולמשקיעים — שוק ענק של 10 טריליון דולר.
אתם מציגים בדוח עולם פנטסטי של בריאות וחיים איכותיים, אבל במציאות משתוללת מחלת הקורונה. אז אולי מדובר בפנטזיה יותר ממציאות?
חיים ישראל: "גם בנושא הקורונה יש היום הרבה יותר כלים מבעבר לנתח את המידע ולאבחן את המחלה בצורה מהירה, ובסופו של דבר אולי גם הפתרונות יהיו יותר מהירים. זה אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו מדברים עליהם — שעד היום כל המידע הרפואי היה קיים אבל הוא לא נאסף, ואיש לא יכול היה להשתמש בו. אנחנו עושים היום שימוש באחוז אחד בלבד מהידע האנושי. בהקשר של הקורונה כבר רואים כי שיתוף המידע עכשיו הרבה יותר גדול וניתוח המידע הרבה יותר מהיר לעומת מחלות שהתפרצו בסך הכל לפני כמה שנים. אם זה יביא לפתרון? ימים יגידו".
לפי הדוח שלכם שיעור ההצלחה בייצור תרופות חדשות הוא אפסי. אז מה ההצדקה להשקעות בתחום?
"זו נקודה מרתקת. כיום עלות פיתוח תרופות מכפילה את עצמה כל תשע שנים. פה נכנסת המהפכה הגדולה: כשאתה מתחיל להשתמש בכל הדאטה האנושית, הביג דאטה, ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, וגנומיקה שמלמדת אותך הכל על עצמך, אתה יכול לפתח פתרונות בצורה יותר אפקטיבית. עד כה זה נעשה בניסוי וטעייה. תחשוב באיזו מהירות אפשר לפתח היום תרופות חדשות ותהליכים חדשים. היום, 40% מהתרופות שאנחנו לוקחים לא מתאימות לנו. אבל כשקיים ידע מספיק עלינו, אפשר לפתח תרופות מותאמות אישית, בעלות פיתוח זולה משמעותית, וזו המהפכה הגדולה".
