שתף קטע נבחר

 

שחררו מיונתן כהן / טור

כוכב מכבי ת"א מעצבן לפעמים חלק מהאוהדים, גם חלק מהפרשנים, אבל אין לצהובים כישרון על כזה ולכן יש לחבק אותו ולא להרחיק. וגם: למה אין שום בעיה עם התנועה שעשה כהן אחרי הגול ועל האירוניה שהיכתה בבית"ר ירושלים

Just because you are a character doesn’t mean that you have character., מסביר הפיקסר, דה וולף, ב'ספרות זולה' את אחד מיסודות החיים. מעטים מאוד שחקני הכדורגל שיש להם אישיות. ליונתן כהן יש.

 

כן, אני יודע, אני שומע את הקריאות האלה בבלומפילד, יונתן כהן מעצבן חלק מאוהדי מכבי ת"א. הוא נראה לפעמים אדיש מדי, לא מתאמץ, ספק לא רודף אחרי החלוץ שלו כמו שוולאדן איביץ' מבקש. הוא כנראה לעולם לא יהיה יקיר שער 11 כמו דן גלזר, שראוי לתואר בזכות חריכה של הדשא 90 דקות, וגם לא אהוב הקהל העונה כמו איתן טיבי אחרי קאמבק מסחרר ממש שלו, בדיוק כמו ג'ון טרוולטה באותו 'ספרות זולה'.

 

כהן חוגג (צילום: עוז מועלם)
מעצבן חלק מאוהדי מכבי ת"א. יונתן כהן(צילום: עוז מועלם)

 

אבל יונתן כהן מחזיק בתמהיל נדיר של כישרונות, הוא כבר כוכב כדורגל, הוא יכול להתפתח לשחקן שגדל פה פעם בדור אם ימשיכו לעצב אותו בצורה נכונה. מרבים להזכיר אותו בנשימה אחת עם ערן זהבי, אבל לי הוא מזכיר דווקא את אבי נמני הצעיר בהיבט המנטלי, בזכות הקרח בעורקים.

 

אתם מכירים את הרחשים מבלומפילד כשמתקרבת הדקה ה-70 והלוח מראה עדיין על תיקו במשחקים של מכבי. אלה איוושות שמשדרות עצבנות, לחץ, אפילו פחד מסוים שהתוצאה כבר לא יכולה להשתנות. האווירה הזו לגמרי מגיעה למגרש - גם אם אלפי פרשנים ינתחו רק טקטית ויסבירו על סגירות אלכסוניות - וסוחטת תגובות שונות מהשחקנים, בדרך כלל לא טובות. המשחק האחרון נגד קריית שמונה היה בדרכו הבטוחה והמתישה לתיקו מתסכל, אבל על הכדור החופשי שלקח כהן היה מסומן שער כי הוא דמות. כי בדיוק כמו נמני של פעם, כהן ייקח על עצמו את האחריות, כשהאחרים מפחדים. הוא גם יחטיא פנדלים, זה ברור, אבל בחיים לא יברח.

 

אחרי השער, כהן לא שכח לסמן בתנועה לכל המבקרים שהוא עדיין פה. לא ברור אם כיוון לתקשורת או לחלק מהאוהדים שלפעמים מתוסכלים מפעולות לא מדויקות שלו על המגרש, אבל זה הספיק כדי לעמוד במרכז הדיונים שאחרי המשחק. בעיני אין שום בעיה עם התנועה הזו, ולא משנה בכלל למי כוונה. הנה סקופ של ממש: לשחקנים יש רגשות. כששורקים להם, ייפגעו, כשמבקרים אותם במלים חדות, הם ייקחו ללב. אם לקהל מותר לשרוק בוז לשחקנים שהוא אוהד כדי להביע את דעתו, אז למה חלקנו מבקשים לדומם אמוציות לדמויות המשחקות על המגרש? אז יונתן כהן עשה תנועה של שקט, ביג דיל. עולם הכדורגל אמור להעדיף שחקנים לא צפויים, שמבינים שהמגרש הוא גם סוג של במה לפרישת רגשות, מאשר אוספים מהלכים של קלישאות. שחררו.

אוהדי מכבי ת
אוהדי מכבי ת"א(צילום: עוז מועלם)

  

על התרומה המקצועית של כהן כמובן אי אפשר להתווכח. נזכיר: 10 שערים, 9 בישולים, חלק לא קטן כשהמשחק עדיין בתיקו, או כאלה שמגיעים בישורת האחרונה של 90 הדקות. וכל זה אחרי שתי סדרות חינוך שעבר וגרמו לו להחמיץ משחקים. כהן הוא בדיוק השחקן שמהווה מבחינת מכבי ת"א את ההבדל הקשיח בין חוסר אונים מול מערכים סגורים לבין היכולת להבקיע אותם. לפי הדיווחים עד כה, אין שום בעיה איתו באימונים והוא מאוד אהוב בחדר ההלבשה. אוהדי מכבי ת"א, וכמובן המועדון עצמו שמטפח אותו יפה, צריכים לחבק אותו ולא להרחיק. יונתן כהן אמור להיות אחד מסמלי השושלת הנוכחית, יחד עם עומר אצילי וגלזר, בדיוק כמו שזהבי, ייני, אלירן עטר ודור מיכה היו הפרונט של שושלת ג'ורדי.

 

זה לא הבונקר

האירוניה זעקה ביום שני בלילה, כשבית"ר ירושלים התבכיינה ארוכות על הבונקר שהציבו מולה הפועל ת"א והמאמן המצוין שלה, ניר קלינגר. זו בית"ר ירושלים כן? אותה קבוצה שרק לא מזמן הבאישה את הדשא באצטדיון סמי עופר, במשחק הרדיוס נגד מכבי ת"א, במשחק סגור במיוחד כדי להשיג תיקו שלא יעזור לה בשום דבר במרוץ האליפות. וזו בית"ר ירושלים, האימפריה לשעבר שנבנתה על אתוס של כדורגל הכי אטרקטיבי שיש, מלמיליאן, אוחנה, חרזי. בסיום אותו משחק מול מכבי אף קיבל רוני לוי מחמאות מהפרשן בוני גינצבורג על התפקוד של קבוצתו מול הצהובים.

 

פתאום זה לא נוח לה, לבית"ר, כשמגיעה קבוצה שרק רוצה לעקוץ ופחות לשחק. אז הפועל יצאה עם הנקודות, אבל הפעם איש מהפרשנים לא אמר לקלינגר שהוא אחד המאמנים הטובים בארץ. קצת מוזר לא?

 

הבעיה היא כמובן לא בבניית בונקר. הפועל ת"א לא אמורה לשחק פתוח בכלים שלה נגד קבוצות איכותיות ממנה, בוודאי לא אחרי שספגה חמישייה ממכבי חיפה. אחת הבעיות הגדולות בליגת העל שלנו היא בזבוזי הזמן שנלווים לבונקר. השוערים שמשהים את המשחק, השחקנים שכורעים פתאום אל הדשא, רק כדי לקבל חיבוק. שופטי הליגה לא יודעים, או לא רוצים, או לא מסוגלים להתמודד עם זה. במשחק בבלומפילד, כבר מהדקה הראשונה, בזבז שוער קריית שמונה, גד עמוס, זמן ברחבה שלו ללא תגובת השופט. אז הנה כמה טיפים טקטנים לשיפור איכות הסביבה: צהוב ראשון מהיר לשוער כזה יפתור את הבעיה לכל המשחק. צהוב שני יפתור את הבעיה לשאר העונה. לא מפסיקים משחק כששחקן נופל אל הדשא אלא בפגיעות חמורות בלבד. כן לבונקר, מספיק עם השטויות האחרות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
יונתן כהן
צילום: אורן אהרוני
מומלצים