מהי רמת הפשיעה בעיר שלכם? הנתונים נחשפים
סך תיקי המשטרה שנפתחים בכל שנה נמצא במגמת ירידה, אך כאשר בוחנים את שיעור הפשיעה בכל יישוב, המגמות מתבררות: הפשיעה ביישובים במגזר הערבי בעלייה, אילת ות"א הן הערים עם שיעור הפשיעה הגבוה ביותר. המשטרה לא מפרסמת את הנתונים, אבל בעקבות בקשת התנועה לחופש המידע, ynet חושף לראשונה את נתוני הפשיעה בשש השנים האחרונות
לאחר שש שנים שלא פורסמו, היום (חמישי) נחשפים לראשונה ב-ynet נתוני רמת הפשיעה ביישובים, הערים והמועצות האזוריות בישראל בין השנים 2019-2014. אלה נתונים רשמיים של המשטרה שהועברו כמענה לבקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע.
יש לציין כי הנתונים שהבאנו מתייחסים לתקופה שקדמה למגפת הקורונה, שכן נתונים עדכניים ומלאים לפי עיר ב-2020 המשטרה טרם פרסמה, למרות פניות התנועה לחופש המידע. כפי שכבר פורסם במהלך תקופת סגרי הקורונה חלה עלייה בתלונות למשטרה ובפתיחת תיקים בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, וירידה כללית בפשיעה.
לפי הנתונים הארציים שמפרסמת המשטרה, בעשור האחרון חלה ירידה עקבית בכמות תיקי החקירה שנפתחו בישראל, וירידה של כ-15% בהשוואה בין 2019 ל-2014. גם אם מתייחסים לשינויים בכמות האוכלוסייה ובודקים את סך הפשיעה לאלף תושבים - שיעור הפשיעה המדווחת נמצא במגמת ירידה רציפה בעשור האחרון ועומד על כ-34 תיקים לאלף תושבים ב-2019.
עם זאת, מנתוני השנים האחרונות שנחשפים כאן כאמור לראשונה, ברור ששיעור הפשיעה אינו יורד בכל מקום בישראל, ולצד יישובים בהם נרשמה ירידה גדולה, ישנם יישובים בהם הוא נמצא במגמת עלייה משמעותית. לצד זאת חשוב לציין כי מדובר בתיקי חקירה הנפתחים בעקבות תלונות ודיווחי תושבים, וכי ישנם יישובים שבהם רמת הדיווח נמוכה יותר, או השתנתה עקב פתיחת תחנות משטרה חדשות ליישובים למשל, דבר המקל כביכול על הגשת התלונה. עלינו לזכור גם ששינויים באוכלוסיית היישוב יכולים להשפיע על כמות התיקים לנפש.
אם בוחנים את היישובים שבהם מתגוררים יותר מ-10 אלף נפשות (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנכונים לסוף 2017) מגלים שבין היישובים שבהם חלה העלייה הגדולה בין 2014 ל-2019 נמצאים יישובים ערביים רבים כמו ערערה שבנגב, טורעאן, כפר כנא, כפר מנדא, ירכא, טמרה, רהט ועוד.
לצדם ניצבת גם עיר חרדית אחת, ביתר עילית, שגם בה חלה עלייה משמעותית של יותר מ-60% בכמות התיקים שנפתחו. עם זאת, אותה ביתר עילית היא עדיין בין הערים שבהן נפתחו מספר התיקים הקטן ביותר לנפש. חלק מיישובים אלה שבהם חלה עלייה הגדולה, נמצאים גם בין היישובים המובילים במספר תיקים שנפתחו לאלף נפש, נתון שלמעשה מצביע על "שיעור הפשיעה" באותו יישוב. כך בערערה שבנגב ובטורעאן נפתחו 48 תיקים לאלף נפש ב-2019.
לצורך החישוב, השתמשנו באופן גורף בנתוני אוכלוסיות היישובים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנכונים לסוף 2017. ביישובים שבהם חלו שינויים משמעותיים בכמות התושבים התייחסנו לכך. קצב הגידול של אוכלוסיית ישראל עומד במוצע על כ-2% בשנה. בחמשת המקומות הראשונים ברשימה זו מוצאים את העיר אילת עם 92 תיקים לאלף נפש, ג'סר א-זרקא עם 80 תיקים לאלף נפש, תל אביב יפו (67) באר שבע (62), ונוף הגליל (55).
יש לזכור כי בערים דוגמת אילת ותל אביב, ישנה כמות גדולה מאוד של תיירים ותושבים שנמצאים בעיר לעבודה או בילויים אך אינם תושבי המקום, כך שהדבר משפיע על הנתונים.
חמשת היישובים עם אוכלוסייה של יותר מ-10 אלפים תושבים שבהם נפתחו הכי מעט תיקים לנפש ב-2019 היו מודיעין עילית, שוהם, רכסים, ביתר עילית ובית ג'ן – שלושה מתוכם יישובים חרדיים. הירידה הגדולה יותר נרשמה בשוהם, המועצה האזורית חוף השרון, המועצה האזורית גולן, יקנעם עילית ומבשרת ציון, וביישובים אלה כמות התיקים נחתכה בחצי.
אם בוחנים את המצב בערים הגדולות שבהן מתגוררים יותר ממאה אלף תושבים, ניתן לראות כי בירושלים ובתל אביב, הערים הגדולות ביותר, נרשמה ירידה זהה של כ-19% בין השנים 2014 ל-2019, גדולה יותר מהממוצע הארצי, אך בירושלים כמות התיקים לאלף נפש ב-2019 עומדת על 30 בלבד, נמוך מהממוצע הארצי, ובתל אביב כמות התיקים היא כאמור בין הגבוהות בישראל ועומדת על 67 לאלף נפש.
מבין הערים הגדולות, בבאר שבע חלה הירידה הקטנה ביותר בכמות התיקים שנפתחו יחסית ל-2014, כאשר ב-2019 נפתחו בה כ-62 תיקי חקירה לאלף נפש, כמעט כפול מהממוצע הארצי. יחסית ל-2018, נרשמה אף עלייה במספר התיקים שנפתחו בעיר. גם באשדוד ואשקלון חלה ירידה קטנה יחסית לממוצע.
המשטרה: "ירידה בפשיעה שניכרת כמעט בכל התחומים"
עו"ד רחלי אדרי חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש מידע, הדגישה כי למרות חשיבות הנגשת הנתונים לציבור, שאף הוכרה בהחלטת ממשלה ב-2016, המשטרה נמנעת באופן מפרסום יזום של הנתונים. במכתב שהועבר למנכ"ל המשרד לביטחון פנים כתבו בתנועה כי "מדיניות מצערת זו של הימנעות עקבית מפרסום מידע, גוררת בקשות תכופות למידע ומטילה עומסים ניכרים על המשטרה. אלה יכלו להיחסך אם במקום להפנות את מבקשי המידע לאפיק של חוק חופש המידע, הייתה משטרת ישראל מפרסמת את המידע בצורה עתית ויזומה, ובכך מאפשרת לכל אחד לעיין במידע ולהשתמש בו באופן פתוח וחופשי, מבלי לכלות משאבים יקרים על תכתובות ממושכות והליכים משפטיים".
במשטרה התייחסו לנתונים ואמרו כי "בזכות פעילות המשטרה ומאבקה המתמשך נגד הפשיעה על כל גווניה, שיעור הפשיעה בישראל בשנה החולפת הוא הנמוך ביותר מזה עשרות שנים - עובדה שמוכיחה יותר מכל את הישגי המשטרה במאמציה למניעת פשיעה וחיזוק נורמות הציות לחוק, לצד פעולות אכיפה אפקטיביות הכוללות עשרות אלפי מעצרים וכתבי אישום שהוגשו. הירידה בפשיעה בשנים האחרונות בכלל ובשנה החולפת בפרט, הינה רוחבית וניכרת כמעט בכל אחד מתחומי הפשיעה השונים, בראש ובראשונה בזכות פעילות המשטרה על מגוון יחידותיה במישור הגלוי והסמוי, תוך אכיפה נחושה ובלתי מתפשרת נגד מחוללי הפשיעה. לצד האמור, תהליכים רבים ומשמעותיים שבוצעו בשנים האחרונות ע"י המשטרה לחיזוק, הנגשה ושיפור שירותי המשטרה בקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית, הובילו לכך שאזרחים רבים יותר מיישובים אלו מדווחים למשטרה על אירועי פשיעה בידיעה שאלו ייבדקו ויטופלו במקצועיות".
על העובדה שהנתונים לפי עיר ושכונה אינם מפורסמים באופן יזום ורציף אמרו במשטרה כי "משטרת ישראל משקפת את נתוני הפשיעה השונים במגוון תצורות: באמצעות השנתון הסטטיסטי של המשטרה המונגש לציבור ברחב, וכן באמצעות מערכת השקיפות, פרסומים יזומים בכלי התקשורת ומענה לבקשות חופש המידע, בדיוק כמו זו שהובילה לכתבה הנוכחית. נמשיך לטפל בפשיעה במגוון הכלים והאמצעים העומדים לרשותנו, במטרה להבטיח את שלום הציבור וביטחונו האישי, בכל זמן ובכל מקום".
לפנייה לכתב/ת 
