בעקבות חשיפת ynet | אותם מקצועות, יותר השפעה: מה שווה תעודת הבגרות?

מה שווה תעודת הבגרות

פרסום מפת הבגרויות הבוקר (ג') ב-ynet מספק הזדמנות לבחון את מעמדה של בחינת הבגרות בישראל. בעוד שהרכב התעודה לא השתנה משמעותית – מעמדה של תעודת הבגרות בישראל נותר כשהיה, ואף התחזק. מה התעודה מכילה? מה הרציונל שעומד מאחוריה ועד כמה היא רלוונטית היום? כל מה שצריך לדעת על תעודת הבגרות.

רוצים לראות את ציוני הבגרות של בית הספר שלכם בשנת 2018? לחצו כאן לפתיחת קובץ Excel

מהם מקצועות החובה בבגרות?

הרכב תעודת הבגרות ומקצועות החובה בו מושפע מזרם החינוך שאליו משתייך התלמיד. בחינוך הממלכתי מקצועות החובה הם תנ"ך, ספרות, היסטוריה, הבעה עברית, אזרחות ובחינה ברמה של לפחות שלוש יחידות באנגלית ובמתמטיקה. בחינוך הממלכתי-דתי יש דרישות נוספות מעבר לאלה של החינוך הממלכתי. כך למשל יש חובה להיבחן ברמה של לפחות שלוש יחידות בתנ"ך (בחינוך הממלכתי הדרישה היא שתי יחידות בלבד), במקום ספרות נבחנים במקצוע "ספרות ומורשת ישראל" וישנה חובה להיבחן ברמה של לפחות שלוש יחידות בתורה שבעל פה או תלמוד.

בחינוך הערבי יש חובת היבחנות ב-3 יחידות לימוד לפחות בעברית ובתרבות ומורשת האסלאם (1 יח"ל) ובחינוך הדרוזי יש חובת היבחנות בתרבות ומורשת דרוזית. כך יוצא שבעוד שבחינוך הממלכתי ובחינוך הערבי והדרוזי יש דרישה לעשות לפחות 17-16יחידות לימוד במקצועות החובה, בחינוך הדתי מספר יחידות הלימוד המינימלי עומד על 20. כדי לקבל זכאות לתעודת בגרות יש צורך להרחיב לפחות מקצוע אחד ברמת חמש יחידות לימוד וניתן להרחיב עד שלוש מקצועות לרמה של חמש יחידות – לא כולל אנגלית ומתמטיקה.

לאורך השנים לא חל שינוי משמעותי ברשימת מקצועות החובה. שר החינוך לשעבר הרב שי פירון ניסה לקדם צמצום דרסטי של המקצועות בבגרות, אבל המהלך הוקפא בעקבות ביקורת קשה שספג.

מה עדיף – בגרות טובה או ציון פסיכומטרי גבוה?

בניגוד לבחינה הפסיכומטרית, שספגה ירידה משמעותית במעמדה בעקבות פתיחת מסלולי קבלה עוקפים באקדמיה, תעודת הבגרות הייתה ונותרה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על קבלה למוסדות להשכלה גבוהה. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שבאוניברסיטאות הגדולות בישראל ניתן להתקבל למסלולים רבים ללא פסיכומטרי ועם ציוני בגרות גבוהים.

הטכניון. אפשר ללמוד הנדסת חלל בלי פסיכומטרי ועם תעודת בגרות טובה(צילום: אלעד גרשגורן)

בטכניון למשל ניתן להתקבל בין היתר ללימודי פיזיקה, מתמטיקה, כימיה, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל וביולוגיה ללא פסיכומטרי ועם תעודת בגרות טוב. באוניברסיטה העברית ניתן להתקבל לחוגי מדעי הרוח ומדעי החברה ללא פסיכומטרי, כולל ללימודי פסיכולוגיה. גם באוניברסיטאות תל אביב, בר אילן, בן גוריון, חיפה ואריאל ניתן להתקבל למגוון חוגים ללא פסיכומטרי ועם תעודת בגרות טובה.

מה ההיגיון מאחורי בחינות הבגרות?

התשובה לשאלות הללו תלויה כמובן במי שעונה עליהן. "יש לתעודת הבגרות תפקיד חברתי מכיוון שהיא מייצרת שוויון הזדמנויות לכל התלמידים", אמר ד"ר ניר מיכאלי, רקטור מכללת אורנים ובעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "כולם עומדים בסוף בסטנדרט אחיד. בנוסף היא מייצרת תשתית של ידע בסיסי משותף לכלל התלמידים וכמובן מהווה כלי מיון להשכלה גבוהה".

"הרציונל הוא שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית ולכן צריך תנ"ך ואזרחות בבחינת הבגרות", הסבירה פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים. "מתמטיקה, הבעה ואנגלית הם הכישורים הבסיסיים של כל תלמיד ולכן אי אפשר לוותר עליהם".

האם בחינות הבגרות משיגות את המטרה?

הדעות בנושא חלוקות. "מבחינת שוויון הזדמנויות יש עדיין נתח גדול של תלמידים שכלל לא מגיעים לתעודת בגרות ובוודאי לא כזו איכותית", טען ד"ר מיכאלי. "בתחום הידע אני חושב שיש הרבה בעיות בכך שהלמידה היא מוכוונת בחינות סטנדרטיות שמולידה במקרים רבים למידה יבשה. גם מבחינת המיון של האוניברסיטאות, זה ככל הנראה לא הכלי התקף והמהימן ביותר. יש צורך בחשיבה מחודשת על מערך הבחינות הזה".

גם פרופסור ליבמן מצביעה על כך שבתי הספר מתמקדים בבחינות בלבד, אך היא לא חושבת שצריך לשנות את המתכונת הנוכחית. "מקצועות שנבחנים בהם בבגרות מקבלים את שיא תשומת הלב ומה שמכתיב את ההוויה של התיכון זה בסופו של דבר בחינות הבגרות".

היא הוסיפה: "עד היום בחינת הבגרות מכתיבה את אופן הלמידה בבית הספר. מצד שני, ה'רומנטיקה' הזו שלא יבחנו את התלמידים היא בלתי אפשרית במערכת גדולה. בסופו של דבר, זה מה שמעודד אותם ללמוד".

תמיד הבחינה הייתה חובה?

בשנת 2018 (שנת הלימודים התשע"ח) עמד שיעור הזכאות הארצי לבגרות על כמעט 70% - האחוז הגבוה ביותר שנרשם עד כה. זה לא תמיד היה כך. בשנת 1980 רק 20% מבוגרי השנתון סיימו עם תעודת בגרות.

משנת 1949, שבה עבר חוק לימוד חובה, ועד לשנות השבעים נחשבה תעודת הבגרות לסמל סטטוס אליטיסטי, שכן החוק חייב את ההורים לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך עד לכיתה ח' בלבד. לאחר כיתה ח' נאלצו התלמידים לעבור מבחני קבלה לתיכונים ומי שלא עמד בתנאי הקבלה הוסלל לחינוך המקצועי או שסיים את לימודיו.

בשנות השבעים המצב החל להשתנות ובאופן הדרגתי הונגשה בחינת הבגרות לקבוצות נוספות בחברה הישראלית. לדברי פרופסור ליבמן, הדבר גרר ביקורת על "ירידה באיכות הבחינה". בנוסף, גם שכבת הנבחנים ידעה שינויים. עד לפני כשלושה עשורים כל הבחינות היו בכיתות י"ב בלבד. בהמשך, גם תלמידים בכיתות י"א ו-י' נבחנו, אך משנת 2014, בעקבות רפורמת "למידה משמעותית", חזרו הבחינות לכיתות י"א ו-י"ב בלבד.