המימד החמישי והשאלות למשטרה: המיליון הנוסף שלא נכלל ב"פטור המבצעי"
במרכז החקירה שמסעירה את המערכת הפוליטית והמשפטית יעמדו בכירים במשטרה: מה"דחיפה" החריגה של המפכ"ל אלשיך ועד ל-1.5 מיליון ש' שלא נכללו בהוצאה הפטורה ממכרז. "לא היה באמת צורך מבצעי דחוף", טוען גורם שמעורה בפרשה
"כשידברו על שמות של אנשים יהיו חייבים להוציא את החקירה מהמשטרה" - כך אומר ל-ynet גורם בכיר המעורה בפרטי ההתקשרות בין המשטרה לבין חברת "המימד החמישי" שהוביל לחקירה פלילית. בין השאלות הקשות שיופנו לקצינים בכירים: למה הפרויקט "נדחף" מהמפכ"ל אלשיך למטה ולא להיפך? מדוע הועמד סכום הפיילוט דווקא על 4 מיליון שקלים? ומדוע לא נכללו בסכום הראשוני עוד 1.5 מיליון שקלים שהוצאו על רכש?
מהי פרשת "המימד החמישי"? שאלות ותשובות
כבר עתה ברור כי העבירה שתיחקר בתיק תהיה לכל הפחות קבלת דבר במרמה, בהתייחס למצג השווא שנמסר לכאורה בשנת 2016 מצד חברת המימד החמישי לאנשי המשטרה, כפי שעלה מדו"ח מבקר המדינה. בשלב השני יצטרכו לבדוק אם היו קצינים במשטרה שידעו על הבעייתיות, ועדיין דחפו למסירת העבודה למימד החמישי, שבראשה עמד בני גנץ. יו"ר כחול לבן עצמו אינו חשוד בפרשה, אך תפקידו הבכיר בחברה עורר שלל תגובות במערכת הפוליטית, ימים ספורים לפני הבחירות, וההחלטה על פתיחה בחקירה הולידה עימות חריף בתוך הפרקליטות.
משיחות עם גורמים המעורים בנבכי הפרשה, עולה כי המימד החמישי הציעה בהתחלה פיילוט להפעלת המערכת שפיתחה במשטרה, שעלותו הייתה 4 מיליון דולר. לא ברור באיזה פורום במשטרה נדון העניין, ואולם בסופו של דבר עלות הפיילוט הועמדה על סכום נמוך משמעותית, 4 מיליון שקלים - בדיוק סכום המקסימום שמאפשר את הפטור ה"מבצעי" ממכרז, ואת אי-התערבות משרד האוצר.
"היה כנראה מישהו שהסביר להם שמעל 4 מיליון שקלים, יש צורך באישור הפטור על ידי אנשי משרד האוצר, ואולי זה לא היה נוח", אמר גורם בכיר הבקיא בפרטים. עם זאת, למרות קבלת הפטור ממכרז, מתברר שהייתה הוצאה נוספת של 1.5 מיליון שקלים לטובת רכישת ציוד כחלק מהפיילוט. סכום זה נותק כביכול מהפיילוט, והוצאתו בנפרד אפשרה למשטרה להישאר בתחום הפטור ממכרז.
על פי גורמים במשטרה, המערכת שהציגה המימד החמישי בתחום הבינה המלאכותית אינה מיוחדת, ואינה עונה להגדרה שבה השתמש המפכ"ל דאז רוני אלשיך, "שובר שוויון". הגורמים מוסיפים כי עשרות חברות בעולם עוסקות בתחום זה, וגם למשטרה עצמה יש מערכת שנקראת "מלאכת מחשבת" – שבהכנסת שאילתות מסוימות יכולה לרכז נתונים עבור חוקרים.
עורך הדין פיני פישלר היה הראשון שפנה בתלונה מפורטת למח"ש ולפרקליטות בנוגע לפרשה. פנייתו הובילה, בין היתר, לפרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא, שראה אור ב-27 במרץ 2019.
"חוקרי המשטרה לא יוכלו לבד"
לחוקרי המשטרה אין בשלב זה מנדט לחקור את הקצינים המעורבים מתוך המשטרה עצמה, וגם לא את בני גנץ ונבחרי ציבור אחרים, עד לקבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. היועץ אביחי מנדלבליט מסר בשבוע שעבר שלעת עתה הוא אינו רואה צורך להתערב, ומשאיר את הטיפול לממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד. לנוכח זאת, החוקרים יתמקדו בינתיים בעיקר באנשי המקצוע של המימד החמישי.
מנכ"ל המימד החמישי ל-ynet: גנץ לא התערב בקשר העסקי עם המשטרה
אחת השאלות החשובות במסגרת החקירה תהיה מדוע הפיילוט הוגדר כעומד בקריטריון של "פטור מבצעי". מושג זה מתייחס לפי הנהוג לטכנולוגיה שלמשטרה יש צורך דחוף לאשר ולרכוש על מנת לפצח חקירה, או להשיג יתרון יחסי בחלון הזדמנויות קצר. כך היה למשל כאשר במשטרה רכשו טכנולוגיה שאפשרה להם לפרוץ לטלפונים ולראות הודעות, בחקירת רצח של קצין משטרה.
המערכת שבמימד החמישי הציעו - שפועלת באמצעות בינה מלאכותית - אמורה לנסח בעצמה את השאלות הנדרשות, וגם לספק תשובות. היא לא זקוקה למגע של המתכנת עבור שאילתות. יחד עם זאת, אומר גורם שנחשף לפיילוט, "פה לא היה שום צורך מבצעי דחוף. זאת טכנולוגיה שהמשטרה יכולה לבדוק את הצורך בה בנוהל מסודר. לא כל שכן מחברה שאין לה שום נסיון בתחום ואין לה לקוחות".
לפיכך, ייבדוק במסגרת החקירה מי במשטרה בדק את החברה ואת המוניטין שלה. מבקר המדינה קבע כי נראה שאנשי המימד החמישי הציגו מצג שווא בכל הקשור לרזומה וליכולות.
שאלה אחרת נוגעת לאופן ה"דחיפה" של המימד החמישי. מדוע היה זה מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשייך שרצה לקדם את ההליך? לרוב, רכישת טכנולוגיות מגיעה כצורך של אנשי השטח. "זה עולה למעלה, ואז נערך דיון ואז מחליטים בישיבות מקצועיות אם לרכוש או לא", אמר מי שהשתתף בישיבות מעין אלה בעבר. "כאן היה תהליך בדיוק הפוך. המפכ"ל הוא שדחף לדרגי החקירות לקחת את הטכנולוגיה".
גם במשטרה מודים שהם כנראה לא הכתובת הנכונה לחקור את הפרשה, שכן קצינים בכירים יצטרכו למסור עדות (לכל הפחות, אם לא ייחקרו באזהרה) ועמיתיהם לא יוכלו להיות אמונים על כך. "צריך היה לחשוב על צוות חקירה שכולל גם אנשי מח"ש, ואולי גורמי חקירה אחרים. חוקרי המשטרה לא יוכלו לעשות את העבודה לבד", אמר קצין בכיר. גם גביית עדויות מקצינים שעזבו את השירות נחשבת בעייתית.
סוגיה אחרת שמעוררת סימני שאלה היא הטלת החקירה על היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), שבראשה עומד תת-ניצב יואב תלם. מי שמינה את תלם לתפקיד היה אלשיך. "גם למראית העין יש משקל", אומרים גורמים במשטרה. פניות לאלשיך לתגובה לכתבה לא נענו.
גנץ: לא יימצא שום דבר פלילי
גנץ עצמו כאמור אינו חשוד בפרשה. כשנשאל לגביה בריאיון באולפן ynet השבוע (בנגן הווידאו שבתחילת הכתבה) ענה: "אני פתוח לכל חקירה בעניין הזה ומשוכנע בניקיון כפיי". עם זאת, הוא הזכיר את ה"ארומה הפוליטית", לדבריו, והוסיף: "אני לא אדם תמים, אנחנו עשרה ימים לפני בחירות, מה שיכול לחכות שנתיים יכול היה לחכות עוד שבועיים, אבל בחרו לפתוח בחקירה".
גנץ טען כי "המימד החמישי פיתחה בזמנו מערכת מצוינת שפרצה למשטרה יכולות מבצעיות פנטסטיות. הייתי בקיא בהתנהלות ואני חושב שבסך הכול הדברים היו בסדר, בטח יש ליקוי ימינה או ליקוי שמאלה, זה לא בגדר הפלילי. אני בטוח שהחקירה הזאת תיסגר, לא יהיה ממנה שום דבר, בוודאי שלא שום דבר אישי כלפיי".
- איך לא ידעת מזה?
"אני לא מקבל את טענת הבסיס כביכול שהמימד החמישי הונתה במשהו את המשטרה. המשטרה עסקה איתנו בהתאמת המערכת לצרכיה, עברה הכשרה על המערכת שהלכה ונבנתה, ישבה במשך שבועות וחודשים בתוך החברה, הכירה את הנפשות הפועלות מהראשון ועד האחרון. לכן אני בטוח שכל הסיפור הזה ייגמר בלא שום ממצא שמחייב התערבות פלילית מכל סוג שהוא".
לפנייה לכתב/ת 
