פשיטת הרגל בוטלה – החייבת תמתין שנה

ההליך בוטל בשל חוסר שיתוף פעולה של החייבת ואי הגשת דוחות. בקשה שהגישה לפתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון - נדחתה בביהמ"ש

עו"ד שרון אורן | פסקדיןפורסם: 27.02.20 , 14:55

מה התקופה שיש להמתין בין ביטול הליך של פשיטת רגל בשל ניצולו לרעה לבין פתיחת הליך חדלות פירעון חדש? זו השאלה שאליה נדרשה לאחרונה הרשמת נעמה טלמן-בולטין מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. היא החליטה ליישם את הוראות הפסיקה וקבעה שהחייבת תוכל לחדש את ההליך רק לאחר שתחלוף שנה מביטול ההליך הקודם.

החייבת הגישה בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש כארבעה חודשים וחצי בלבד מאז בוטל הליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינה בבית המשפט המחוזי בשל "ניצול לרעה". חובותיה עומדים על 58,332 שקל בגין שני תיקים שנפתחו ב-2017. האישה רווקה ואם לשלושה ילדים בגירים, שניים מהם גדלו במשפחות אומנות. כיום היא עובדת כשכירה בקייטרינג ומשכורתה עומדת על כ-3,200 שקל.

משפט כללי

"ניתן לעכב יציאה מהארץ של חייב תושב חוץ"

עו"ד שמואל מיכאל | פסקדין

מאז שחרורו ממאסר ב-2011 נמנע מישראלי לשעבר לצאת מהארץ משום שאינו משלם את חובותיו. העליון גיבה את יתר הערכאות

"ניתן לעכב יציאה מהארץ של חייב תושב חוץ"

החייבת סיפרה שעסקה בעבר בזנות וכיום עוברת שיקום וטיפול פסיכיאטרי. בעברה כמה ניסיונות התאבדות והיא סובלת מהפרעת אישיות גבולית שבגינה נקבעו לה 20% נכות רפואית בביטוח לאומי. לדבריה, נאלצה ליטול הלוואות שלא היה ביכולתה להחזירן. בעבר פנתה להליכי פשיטת רגל אך צו הכינוס בוטל בספטמבר 2019 בגלל "ניצול לרעה" מאחר שלא עמדה בצו התשלומים ולא הגישה דוחות.

הרשמת נעמה טלמן-בולטין ציינה כי בפסיקה נקבע שיש להעמיד את התקופה שבין ביטול הליכי פשיטת רגל להגשת בקשה חדשה על בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים עד שנתיים וחצי. לדבריה, על אף השינויים הרבים שחלו עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש לא חל שינוי בהלכה זו ובתי המשפט אינם מאפשרים הגשת בקשות חדשות בטרם חלפה התקופה האמורה.

היא הדגישה כי חייב הבוחר ללכת בדרך של חדלות פירעון חייב להפנים שהוא מצוי בתקופה מוגבלת וקצובה בזמן בה הוא חייב לגייס את כל כולו להליך, להתמסר, להשקיע ולמלא אחר ההחלטות הניתנות במסגרת ההליך לרבות הגשת דוחות וביצוע תשלומים.

"המחוקק הלך כברת דרך ארוכה לקראת החייבים במסגרתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובחר להגדיר כמטרה ראשונה במעלה את השיקום הכלכלי של החייב אשר קריסתו הכלכלית אינה עוד "אות קלון" אלא "תאונה כלכלית".

הרשמת ציינה כי עקרון שיקום החייב הוא חשוב ומהותי אך אינו עומד בפני עצמו ואל לנו לשכוח אף את האינטרסים של הנושים וזכויותיהם כמו גם אינטרס החברה בכללותה והרצון להרתיע חייבים ולמנוע התנהגויות מעין אלו.

בנסיבות אלה יש להקפיד על תקופת צינון/המתנה בין סיום הליך אחד בשל "ניצול לרעה" לבין הליך חדש. הדבר חיוני והכרחי על מנת שחייבים ילמדו ויפנימו לתקן את דרכיהם ולא לשוב על טעויות העבר.

הרשמת התחשבה בנסיבותיה המיוחדות של החייבת ובצורך לסייע לה להשתקם, וקבעה כי עליה להמתין את פרק הזמן המינימלי שנקבע בפסיקה. בחלוף שנה מאז בוטלו הליכי פשיטת הרגל, בספטמבר 2020, החייבת תוכל לחדש את בקשתה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון.