מחסור של 18.5 אלף עובדים בהייטק ואין תקציב ממשלתי
דו"ח ההון האנושי של הרשות לחדשנות מציג תמונה עגומה: גידול של 8% במשרות שנותנו פנויות בתעשיית ההייטק בהשוואה ליולי 2018, אך עם זאת אין מספיק עובדים שיאיישו אותן. מנכ"ל הרשות: "ההייטק יחטוף מכה אנושה"
הבעיה הגדולה ביותר של תעשיית ההייטק בישראל ובעולם אינה מחסור בכסף, אלא מחסור בכוח עבודה מיומן, לצד הומוגניות בפרופיל המועסקים. כך עולה מדו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות ומרכז המחקר הישראלי SNC ‑ Start Up Nation Central, שהתפרסם היום (ד').
משרד האוצר: ההייטק הישראלי תלוי יותר מדי בכלכלה האמריקנית
סיכום עשור: אקזיטים של 70 מיליארד דולר בהייטק הישראלי
שכר עובדי חברות הסטארטאפ בישראל פי 2 מהממוצע במשק
הדו"ח מצייר תמונה מעניינת של מצב התעסוקה בתעשייה: מספר המועסקים בהייטק עלה ב-8% בין 2018 ל-2019, אז הועסקו בהייטק כ-321 אלף עובדים, המהווים 9.2% מכלל השכירים במשק. אולם לצד העלייה במספר העובדים, מגמת הביקוש לעובדים רק הולכת ועולה. נכון ליולי 2019 מספר המשרות הטכנולוגיות הפתוחות בתעשייה עמד על כ-18,500 ‑ עלייה של 8% במספרן בהשוואה ליולי 2018.
עם זאת, כשלוקחים בחשבון את היקף העובדים הטכנולוגיים שחברות ההייטק היו מוכנות לקלוט במהלך השנה - סכום הגיוסים והמשרות הפתוחות - שיעורם מכלל העובדים בהייטק נותר דומה בין 2018 ל-2019 ועמד על כ-12%.
מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר ל"כלכליסט" כי "עברנו את ה-9% כנתח מהאוכלוסייה. העובדה שיש 325 אלף עובדים בהייטק היא מאוד חשובה לפיריון במשק".
רשות החדשנות מקיימת פעילות רבה בנושא של כח האדם בהייטק, אך כמו בתחומים אחרים במשק, אין לה תקציב לקידום תוכניות חדשות החל מהשנה הקרובה. לדברי אהרון, "זכיינים שזכו לתוכנית במשך שלוש שנים ימשיכו לקבל תקציב, אבל אין פעילות חדשה. המחסור בתקציב כאן הוא בעייתי. להערכתי, המכה שההייטק יחטוף תהיה אנושה, אנחנו עובדים עם 65% מהחברות במשק".
אחת הנקודות השליליות בדו"ח, לדברי אהרון, היא תזוזת העובדים בין חברות הייטק. "אני רואה חוסר יציבות בעיקר בחברות הישראליות. בחברות הרב-לאומיות יש הרבה יותר יציבות. בחברות הסטראט-אפ הקטנות מפחדים להעסיק ג'וניורים שיקפצו אחרי שנה למקום אחר. לעומת זאת, החברות הרב-לאומיות דווקא מעסיקות ג'וניורים, ומשום שיש להם שם יותר אופק, הם נוטים להישאר לעבוד שם".
האתגר: שילוב עם שכר גבוה
אחד הנושאים הבוערים בנוגע לתעשיית ההייטק הוא שיפור שיעורי ההעסקה של נשים, חרדים וערבים. המצב בכל אחת מהגזרות שונה, אך בכולן עדיין טעון שיפור רב. מנכ"ל SNC יוג'ין קנדל אמר ל"כלכליסט" כי "כאשר יש תעשייה גדולה והכניסה אליה איטית, השינויים משנה לשנה הם קטנים. הבסיס של 300 אלף עובדים הוא גדול מאוד, ולכן גם כניסה של אלפים אינה משפיעה על שיעורי השינוי".
על פי הדו"ח, אוכלוסיית העובדים בהייטק היא הומוגנית. כשני שליש מהעובדים הם גברים, רובם המוחלט יהודים לא חרדים. שיעור החרדים והערבים יחדיו, כולל נשים, עומד על כ-5% בלבד. עם זאת, מגמה חיובית ניכרת בשילוב ערבים: שיעור השכירים מהמגזר הערבי עלה ב-23% בין 2017 ל-2018 וב-116% מ-2012 ל-2018.
לעומת זאת, בקרב החרדים השיפור עדיין רחוק. לדברי אהרון, "שיעור החרדים בהייטק התקרב ל-3% ב-2018, אבל רבים מהם לא מועסקים בתפקידי פיתוח. האתגר יהיה להעלות את אחוז השכירים החרדים בתפקידים טכנולוגיים ובשכר גבוה, משימה לאומית שרשות החדשנות וגופים אחרים מסמנים כמטרה לשנים הבאות".
בחינת השתלבות החרדים לאורך השנים מלמדת על עלייה מזערית וזוחלת בשיעורם מעובדי ההייטק מ-2014 ועד היום. ב-2014 שיעורם מהעובדים עמד על 2.1% וב-2019 ‑ על 2.8%. מעט מהם עובדים בתפקידי פיתוח עם הכנסה משמעותית.
לדברי קנדל, "בשנה האחרונה נכנסו לתעשייה 1,700 ערבים ו-900 חרדים. מהסמינרים של החרדים יוצאים כ-800‑1,000 איש בשנה. אך חלק ניכר מהחרדיות ומהערבים נכנס לעבוד בשכר נמוך, במשרות ברמת תמיכה ושיווק, ולא פיתוח. יש הרבה מה לעשות באוכלוסייה החרדית והערבית, שם טמון כל הפוטנציאל של התעשייה".
מתוך כלל המנהלים בתעשייה רק 18% הן נשים. בתפקידים טכנולוגיים 22% מהעובדים הן נשים. הטענה שנשים מהוות שליש מעובדי ההייטק נשענת על שילובן במשרות שיווק ואדמיניסטרציה.
תחומי הביקוש: סייבר ופיתוח
שבעה מכל עשרה עובדים בהייטק, לפי הדו"ח, הם עובדים טכנולוגיים. העלייה במשקלם בשנים האחרונות ניכרת בעיקר בחברות רב-לאומיות. 40% מהמשרות הטכנולוגיות הפתוחות בחברות אלה ביולי 2019 בהייטק היו במקצועות התוכנה. מקצועות סייבר ופיתוח הובילו באחוז המשרות הפתוחות ביחס לעובדים הקיימים במקצוע (33% ו-15% בהתאם), אינדיקציה לביקוש גבוה למקצועות אלה.
השכר בהייטק עמד ב-2018 על כ-22,479 שקל לחודש בממוצע. השכר הממוצע בשאר המשק, מבלי לכלול בו את השכר בהייטק, עמד על 9,345 שקל. הוצאות השכר לעובד במרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות, שמספרן גדל בעשור האחרון ב-143%, גבוהות בכ-40% מהחברות המקומיות.
לפנייה לכתב/ת 
