שתף קטע נבחר

פונדקאית מחו"ל ילדה בארץ – היועמ"ש התערב

זוג עבר הליך בגיאורגיה אך הפונדקאית ילדה בארץ בגלל מום בעובר. היועמ"ש טען שאין בסיס למתן צו הורות פסיקתי, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

בני זוג התקשרו בהסכם עם פונדקאית מגיאורגיה ולפני כשנה ושלושה חודשים היא ילדה בארץ תאומות. האם המיועדת ביקשה צו הורות פסיקתי שיכריז כי היא האמא אבל היועץ המשפטי לממשלה התנגד וטען כי הפונדקאית היא כיום האמא ועל המבקשת לאמץ אותן. בפסק דין חלקי דחה השופט שמואל בר יוסף מבית המשפט למשפחה בתל אביב את היועמ"ש וקבע שאין מניעה עקרונית לתת צו הורות.

 

בני הזוג, הנשואים זה לזה, סיפרו כי עקב קושי של האישה להביא ילדים לעולם פנו לביצוע פונדקאות בגיאורגיה. בתחילת 2018 הם חתמו שם על הסכם עם פונדקאית ובהמשך הושתלו ברחמה ביציות שנוצרו מהפריה של ביציות שנתרמו בזרעו של האיש. בהיריון התברר שאחד העוברים סובל ממום בלב המחייב לנתחו מיד עם הלידה ולפיכך הוטסה הפונדקאית לארץ. בנובמבר 2018 ילדה הפונדקאית תאומות ונרשמה במרשם האוכלוסין כאמן של הילדות. בהמשך היא חתמה על כתב הסכמת הורה לאימוץ ושבה לארצה.

 

כחודש לאחר מכן ניתן פסק דין בתביעת אבהות שהגיש הבעל ונקבע על סמך בדיקת רקמות שהוא האב. כמה ימים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לצו הורות פסיקתי המכיר בכך שהיא אמן של הילדות.

 

היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן הצו. לשיטתו, הדין הישראלי רואה במי שילדה את הילד הורה ולכן נרשמה הפונדקאית כאם במרשם האוכלוסין. לדבריו, על מנת לנתק את הקשר ההורי בין הקטינות לבין הפונדקאית על המבקשת לאמץ את הקטינות.

 

השופט שמואל בר יוסף קבע כי אמנם ניתוק קשרי הורות לא יכול להיעשות בצו הורות פסיקתי. ואולם, במקרה זה אין קשר הורי שצריך לנתק שכן הפונדקאית אינה הורה של הקטינות. הוא הסביר שלצורך בירור השאלה האם יש קשר הורי בין הפונדקאית לבין הילדות יש לברר איזה דין חל על המקרה.

 

בני הזוג לא התכוונו לבצע הליך פונדקאות בישראל אלא התקשרו עם פונדקאית בחו"ל בהסכם לפי דיני גיאורגיה. הכוונה הייתה שגם הלידה תהיה בחו"ל אך נסיבות קיצון רפואיות חייבו לידה בישראל. בנסיבות אלה קבע השופט שרוב הזיקות המהותיות מבססות את המסקנה שמדובר בפונדקאות שצריך לחול עליה הדין הגיאורגי.

 

לפי חוות דעת של מומחית לדין הגיאורגי שהוגשה קבע השופט כי לאם פונדקאית אין זכות הורית על היילוד והוא ילדם החוקי של ההורים המיועדים בלבד. בנסיבות אלה לדבריו נשמט הבסיס לטענת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה לפי הדין הישראלי הפונדקאית היא ההורה.

 

זאת ועוד, כתב השופט, אין לקבל את הקביעה כי בכל מקרה פונדקאית שיולדת בארץ תיחשב כהורה. כשמדובר בהליך פונדקאות מסודר, בו הצהירה הפונדקאית שאין לה ולא יהיו לה זכויות הוריות, לא ניתן לומר שהדין הישראלי רואה בה הורה.

 

הוא הוסיף כי אין זה סביר שפונדקאית הנאלצת ללדת בארץ בנסיבות חירום רפואיות תמצא עצמה לכודה ברשת הדין הישראלי שכופה עליה להיות הורה. בנסיבות אלה קבע השופט שאין מניעה שהמבקשת תעתור לצו הורות פסיקתי.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד מאיה רוטנברג , חברת וועדת פונדקאות בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים