איך מעבירים את המושכות לדור הבא? מדריך
מינוי יורש לעסק, הוא אחד השלבים הרגישים במהלך העברת המושכות לדור הבא. מתי כדאי לעדכן את הבנקים, ומתי את הספקים, באיזה שלב כדאי למכור מוניטין וממה להיזהר בעסק משפחתי? אתר "המקצוענים" עם המדריך לבעלי מקצוע ובעלי עסקים, שנמצאים לקראת פרישה
כיצד מעבירים את המושכות לדור הבא, תוך שמירה על מפעל החיים שנבנה במשך עשרות שנים? מה יעשה בעל מקצוע שצבר מוניטין רב, אך ילדיו לא מעוניינים להמשיך את העסק? האם כדאי לעשות זאת עוד כשהוא פעיל בחברה, כיצד זה משפיע על הורשת יתרת נכסיו? אם ילד אחד בלבד, מעוניין להמשיך, מה ההשלכות על יתרת נכסיו, והאם חשוב לעגן זאת בצוואה עוד בחייו?
שאלות רבות עולות בייחוד בשנים אלו, בהן מקצועות ישנים הולכים ונעלמים מהעולם, בעוד שחדשים נכנסים תחתיהם, או לכל הפחות, משנים משמעותית את צורת העבודה וניהול העסק.
עבודות פיזיות כמו נגרות, עבודה עם זכוכית, אלומיניום - שבעבר היו מעין מפעל של איש אחד, הופכות להיות חלק מפס ייצור. נכסים דיגיטליים, נכנסים לתמונה ונחשבים לבעלי ערך כספי. מדריך זה, מציג כמה היבטים שכדאי לתת עליהם את הדעת, כדי שהילדים אכן ייהנו מפירות עמלו של המייסד.
(צילום: shutterstock)
"חברות משפחתיות נוטות להיות אחראיות יותר"
"במשק הישראלי יש מספר לא מועט, יחסית, של חברות בשליטה משפחתיות - הן חברות ציבוריות והן חברות פרטיות", אומר עו"ד עמי בן-יעקב, העוסק בתחום העסקי-מסחרי לרבות משפט בינלאומי. "החל מחברות ענק, דרך חברות בינוניות ועד לעסקים קטנים וזעירים, ודי אם נזכיר את שטראוס, שפיר, אשטרום, אלקטרה, רמי לוי, ישקר, סנו, נטו וקסטרו".
לדבריו, "מחקרים מוכיחים כי חברות משפחתיות נוטות להיות אחראיות יותר, להתנהל בצורה שקולה יותר בפעילות העסקית השוטפת ולא פחות חשוב - בהיבטי משכורות ודיבידנדים.
"יש חשיבות רבה ל-DNA של המייסד המשפחתי ולהיסטוריה של החברה מאז הקמתה או רכישתה. כלומר, האם מדובר בעסק שהוקם ונבנה כעסק משפחתי וצמח ביחד עם המשפחה ודורותיה, או בעסק שנרכש בהיותו פעיל ובני המשפחה 'הוצנחו' אליו".
ואולם, הדעות באשר ליתרונות ולחסרונות של חברה מבוססת משפחה הינן חלוקות. בן-יעקב: "יש הטוענים שלחברה משפחתית יתרון מובנה בראייה ארוכת טווח ואינטרס בשמירה על העסק גם עבור הדורות הבאים. מאידך, יש כמובן את אלו אשר מוצאים פגם בחברה המשפחתית אשר עשויה לראות עצמה מחויבת לאייש תפקידי מפתח על-ידי בני-המשפחה, גם אם הם אינם המתאימים ביותר לתפקיד".
לדבריו, "אחת הראיות הבולטות לכך שיש להתייחס לחברות משפחתיות באופן שונה מחברות עסקיות אחרות, קיבלנו בשנה שעברה, כאשר הבורסה השיקה את מדד ת"א-פמילי, העוקב אחר 25 מניות החברות המשפחתיות המובילות בבורסה.
"זהו המדד היחיד בבורסה המתבסס על אפיון שאינו עסקי או נושאי. ואולם, חברות או עסקים משפחתיים, אינם רק חברות ציבוריות. למעשה, רוב העסקים המשפחתיים מוגדרים כעסקים קטנים, כך שההתייחסות המשפטית אליהם שונה".
מינוי יורש להנהלת העסק
לאחר שהבנו כי יש הבדלים בין חברה רגילה לבין רגילה שהיא 'משפחתית' במהותה, עולה עניין העברת המושכות הניהוליות לדור ההמשך.
"מינוי ואיתור יורש הוא אחת הנקודות הרגישות במהלך העברת המושכות לדור הבא", מציין בן-יעקב. "חברות רבות כושלות בשלב זה ונגררות למאבקים משפטיים ממושכים, אשר פוגעים בהתנהלות החברה ובמוניטין שלה. לכן, ישנה חשיבות רבה לעיתוי של מינוי היורש ולאופן שבו נעשתה ההחלפה".
"לא מעט עסקים נפלו בשל מאבקי כוח פנים משפחתיים, אשר לרוב היו מבוססי אגו", אומר בן-יעקב. "בעבר, הפתרון היה לכאורה פשוט: הבן הבכור היה הראשון בשרשרת לרשת את האב. כיום, ברור כי פתרון זה הינו 'טכני', אשר לא מביא לידי ביטוי יכולות ותכונות נדרשות, אשר לעיתים מצויות דווקא אצל בני משפחה צעירים יותר. כמו כן, לא תמיד הבן האהוב הוא המתאים ביותר, ויש לקבל את ההחלטה תוך התעלמות ממשקעי עבר או אירועים משפחתיים קודמים. לשם כך, לרוב יש צורך בהתייעצות עם גורמים מקצועיים חיצוניים ואובייקטיביים יותר".
לעיתים, הפתרון יכול להיות פתרון ביניים: מינוי מנהל חיצוני אשר ינטרל השפעות משפחתיות ויסייע בקבלת החלטות מקצועיות נטולות רגש כמנגנון העברת החברה לדור הבא.
בן-יעקב: "ניתן אף לשלב אותו עם הפיכת העסק לחברה ציבורית, דבר המחייב עמידה בדרישות חוקיות המחייבות התנהלות מסודרת מובנית ומוקפדת מבחינה עסקית. חברת יוחננוף היא דוגמה לחברה שרשמה את החברה לבורסה, כחלק ממנגנון ההעברה לדור הבא. הדבר מנע את האפשרות של בני משפחה לפעול לפי אינטרסים אישיים, כשהם מחויבים לפעול בהתאם לקריטריונים ולאינטרסים עסקיים, תוך שמירה על הממשל התאגיד המקובל, מנגנוני ביקורת ושקיפות".
שילוב בני משפחה נוספים בעסק
במקרים רבים, כדי לנסות לרצות את יתר בני המשפחה, מפזרים את הסמכויות לתחומים שונים. למשל, בעסקים המצריכים מיומנות מסוימת (כמו ידיים טובות, לעבודות נגרות), ממנים את יתר בני המשפחה לתפקיד של פעילות משרדית, שיווק, השקעות וכו'. חשוב רק לוודא ששילוב בני המשפחה לא יוצר מצב של ניגוד עניינים או רגישויות אישיות.
"עסק של אדם אחד, שכעת מנהלים אותו מספר אחים, מורכב יותר לניהול. רק נהג אחד שיכול לשבת ליד ההגה, ולא מעט פעמים יש חיכוכים משפחתיים אשר יכולים להשפיע על ניהול העסק. צריך לזכור שאחים הם לא שותפים עסקיים אובייקטיביים. למשל, לגבי החלטה האם לצאת להנפקה בבורסה או לא, יכולות להתעורר מחלוקות: אחד ירצה שיהיה עליו פיקוח והשני לא. בסוגיות של מימון, יכולות גם להיות חילוקי דעות – האם להביא כסף מהבית או לקחת הלוואה מהבנק".
(צילום: shutterstock)
העברת סמכויות: מול ספקים, בנקים, עובדים
במקרים רבים, מערכת היחסים בין ספק לבעל עסק מבוססת גם על אמון והיכרות אישית. "כך, יכול בהחלט להיווצר מצב בו ספק יחליט שלא להמשיך התקשרות עם חברה, בגלל שמנהליה התחלפו", מציין בן-יעקב. "מסיבה זו, כדאי לעדכן גם את המעגל הרחב יותר על שינויי הבעלות".
ישנם מקרים שבהם שם העסק נושא גם את שם הבעלים – דבר הנפוץ בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים. "במקרה זה, כשהעסק עובר לידי בן-משפחה ממשיך, אמנם קל יותר 'לשווק' זאת ללקוחות, אך עדיין נדרשת הכנה ושילוב שלו בניהול העסק בצורה מדורגת", מסביר בן-יעקב. "זאת, על מנת ליצור היכרות עם הלקוחות והספקים, כשהבעלים המקורי עוד נמצא בתמונה".
באיזה שלב נכון לעדכן את הבנקים ובאיזה שלב מומלץ לעדכן את הספקים?
בן-יעקב: "לקראת ביצוע העברת הסמכויות כדאי לעדכן את הבנקים תחילה. לרוב, בעסקים משפחתיים, האשראי מהבנק מבוסס על הערבות האישית של הבעלים. לכן, כדאי מאוד לתאם את המעבר מול הבנקים, ולא להפתיע אותם. כך, לא נקלעים למצב של דרישה לפירעון מידי של ההלוואות. בהיעדר הון זמין לצורך פירעון ההלוואה, הבנק יכול 'לשים לכם ברקס', ולעצור את האשראי, דבר שעלול למוטט את העסק".
לדבריו, "כדי למנוע דרישות פירעון, כדאי להודיע לבנק מראש על הכוונות, ולקבל הסכמה עקרונית לפחות של הבנק למהלך, ולוודא מהן הדרישות שיש לו לצורך אישור המהלך".
"לעומת זאת, לגבי הספקים, ניתן להמתין עם העדכון לגבי העברת הבעלות, לשלב מתקדם יותר", מוסיף בן-יעקב. "זאת, משום שלעסק יש לפחות 20 ספקים שהוא עובד מולם, ואם שלושה מתוכם לא ירצו להמשיך לעבוד מול הבעלים החדש, עדיין יהיו מספיק ספקים שניתן יהיה להמשיך לעבוד מולם.
"תהליכים כאלה אורכים זמן, ופעמים רבות ספקים לא אוהבים שינויים. לכן, אם נותנים להם התראה מוקדמת מדי, זה עלול לאפשר להם לפנות לכל מיני מתחרים בשוק. עד למועד סיום העברת הבעלות, יש להתייחס למהלך כאל תקופה מאוד רגישה לתנודות בשוק, בקרב הספקים. בשלב מתקדם יותר, לספקים קל יותר להשלים עם המהלך. כשמגיעים אליהם לאחר שמהלך הושלם, ולאחר שיש לבעלים החדש קווי אשראי, לספקים הרבה יותר קל לקבל את השינוי".
שווי העסק כחלק מהירושה
במקרים בהם העסק עובר לדור ההמשך, כשהבעלים המקורי עדיין בחיים, אז העסק נחשב לחלק נפרד מצוואתו. זאת, משום שהצוואה נפתחת רק לאחר המוות.
"כאן אנחנו כבר יוצאים מהמתחם המשפטי, ועוברים למישור הפסיכולוגי-משפחתי", אומר בן-יעקב. "אנשים רבים מגלמים את העסק בשווי הנכסים שבבעלותם ומתייחסים לכך גם בצוואה. וכך, אם ילד אחד קיבל בירושה את העסק, הדירה, למשל, תוקנה ליורש אחר. מבחינה משפטית טהורה, אדם יכול לעשות ברכושו כרצונו, ואף להוריש הכול לאדם אחד, אך, כאמור, מדובר בשיקול דעת ובהיכרות עם המשפחה והקשרים בין הילדים להורים".
לדבריו, "המהלך של ההפרדה בין שווי העסק לשווי של יתר הרכוש, אולי פחות נעים במקרים מסוימים, אך נועד למנוע מצב של חוסר יכולת של האחים לנהל את העסק יחד. הדבר תלוי גם בנסיבות: אם אחד הילדים מעורב לאורך השנים בעסק, והשני עוסק בתחום אחר לחלוטין, זה טבעי להפריד את העניין בצוואה. אחרת, אם מורישים לו חלק מהעסק, והוא ממילא לא מתכוון להמשיך בניהולו, למי הוא ימכור אותו – לאחיו? לצד שלישי? לכן, פעמים רבות כדאי להפריד מראש את העסק מיתר הרכוש. ליתר האחים, נתין להוריש דברים אחרים בעלי שווי כספי דומה".
"בעלי המקצוע הרלוונטיים לעניין הערכת שווי הנכס הם מתחומים שונים", מסביר ישראל אביטל, שמאי רכוש באתר "המקצוענים". "רואה חשבון, מעריך את מצב המוניטין של הכסק (האם הוא בולט ביחס לאחרים, מה מצבו הכספי מול הבנקים, רשימת הלקוחות וכו'). כמו כן, הוא אחראי גם להערכת שווי הנכסים הדיגיטליים שיש לנכס. שמאי מקרקעין, מעריך את הנכסים הפיזיים של העסק, לרבות אדמה עליה ממוקמים מבנים שונים. שמאי רכש, מעריך את שווי המכונות, הציוד והסחורות (מיטלטלין)".
"ההמלצה שלי היא לטפל בעניין כשבעל העסק עדיין בחיים, על מנת למנוע חיכוכים עתידיים", מוסיף אביטל. "פעמים רבות, חלק מבני-המשפחה כבר משולבים בתוך העסק, והסדרה של החלוקה מראש, מונעת חשדנות בין כלל היורשים, בייחוד של אלה שלא היו מספיק מקורבים ומעורבים במתרחש בעסק".
"כל דבר שלא מוחלט עוד בחייו של בעל העסק, הוא עילה ובסיס למריבה של מחר", מסכים קובי אייזנמן, שמאי מקרקעין באתר "המקצוענים". "במקרה שיש מספר נכסים, המחולקים בין הילדים, צריך לקחת בחשבון שלא תמיד הערך שלהם שווה. במקרה כזה, קיימת אפשרות לעשות הערכת שווי מחדשת לאחר מותו של המוריש, כדי לראות שהחלוקה אכן מאוזנת. זאת, בהנחה שהכוונה הייתה לחלוקה שווה בין הילדים".
יש לשים לב, שיש גם הבדל בין הורשת עסק לבין הורשת נכס. אייזנמן: "לעתים, נהוג להשאיר סכום כסף מסוים בצד, אשר משמש לצורך 'השוואת שווי', במקרה שנוצרים פערים בין הנכסים. למשל, עליית ערך קרקע במקום מסוים. יש לשים לב, שעסק בשווי מיליון שקל, לא בהכרח שווה ערך לדירה בשווי מיליון שקל. זאת, משום שאת העסק צריך להמשיך להחזיק, בעוד שהכנס עצמו יכול להניב מהיום הראשון, ולשמש כמקור הכנסה משלים, המאפשר להמשיך להתפרנס במקביל מעבודה, במקביל ובנוסף לו".
עוד כתבות בנושא:
כך תתמודדו עם ליקויים לאחר שיפוץ
הכל על התקנת והחלפת דוד שמש
הצפה בבית: המדריך לעזרה ראשונה
לפעמים מדובר בנעליים גדולות מדי להיכנס אליהן, ולעתים הדור הצעיר עולה על קודמו ביכולות ניהול העסק(צילום: shutterstock)
לעתים כדאי למכור את מוניטין העסק עוד כשהבעלים בחייו
אם אין דור המשך לעסק, ייתכן שכלכלי יותר למכור את העסק עוד כשהבעלים בחייו.
"כדאי למכור את המוניטין בנקודת השיא של העסק", אומר בן-יעקב. "עד כמה שזה נשמע מנוגד לתחושה הטבעית שמלווה בחיבור עמוק לעסק – 'בניתי לעצמי עסק, זה הבייבי שלי, איך אמכור אותו?' – זה הרבה יותר כלכלי. כך, ניתן להשיג את השווי הגבוה ביותר עבור המוניטין שנצבר לאורך השנים".
"לרוב, שווי המוניטין יהיה גבוה יותר כשהבעלים המקורי עוד בחיים ופעיל בעסק", מסביר בן-יעקב. "לתקופה שבה הוא עדיין פעיל בעסק, גם לאחר שהעסק נמכר לאחרים, יש חשיבות רבה בהמשך התנהלות העסק. לרוב, מי שיקנה את העסק יבקש שאותו האדם שעליו נבנה המוניטין יישאר בעסק משתי סיבות עיקריות: האחת, העברה חלקה של העסק, עד למצב שבו קהל הלקוחות מתרגל לבעלים החדש. השנייה, למנוע מצב שהבעלים הקודם יקום ויפתח עסק מתחרה תחת שם אחר, ובעצם ישאב את לקוחותיו מהעסק הקודם, לעסק החדש".
להיערך להעברת המושכות מספר שנים מראש
בין אם מוכרים את המוניטין או מעבירים את המושכות לדור הבא, חשוב להיערך לכך מספר שנים מראש. "זה לא מהלך של יום-יומיים", מדגיש בן-יעקב. "יש מקרים שבהם שילוב בן המשפחה לוקח זמן. לכן, כדאי להכניס אותו מספיק זמן לפני הפרישה, כדי שהלקוחות כבר יתרגלו לפנות אל הדור הבא".
לדבריו, "לרוב, הלקוחות מאוד מעריכים את העובדה שהבעלים המבוגר עוד נמצא בעסק, גם אם הוא יושב בחדר בצד, ולא שותף לניהול הפעיל. הם רואים באור חיובי את העובדה שהילדים מכבדים את ההורים. מעבר לכך, פעמים רבות הדור השני לא פחות מוצלח מהדור הראשון, בייחוד אם הוא גדל אל תוך העסק, ולקח בו חלק לאורך השנים".
צריכים שמאי? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
לפנייה לכתב/ת 
