הזכייה המבולגנת מכולן / עושה היסטוריה

סיקור הזכייה בידיעות אחרונות

ואז התחיל הטירוף. אלפי אוהדי מכבי ת"א פרצו למשטח, לא ממש חשבו על אופציה של פינוי, ולא היה ניתן לקיים את טקס חלוקת הגביע. רובר בוסנל הצרפתי, אז אחד מראשי פיב"א, ראה את הבלגן, נכנס ללחץ ודחף את הגביע לידיים

של השחקן הראשון שראה – במקרה, זיסמן (כיום עו"ד מצליח ויו"ר בית הדין של מכבי עולמי).

"בתחילה סירבתי והצעתי לו שיעניק את הגביע לג'ים בוטרייט", נזכר זיסמן. "אבל בוסנל חשש לחייו ורצה לברוח מהמקום, כפי שבאמת עשה אחרי שתי דקות. השוטרים הצרפתים היו אובדי עצות. אני הייתי בין אלה שהם חילצו, ולכן בוסנל החליט להעניק לי את הגביע. ברגע שהאוהדים שלנו, שהיו באמוק, ראו שהגביע בידיי, הם הניפו אותי וההמולה גברה".

כל הגמר הזה היה מופת של אירגון לקוי, מצד פיב"א אירופה והמקומיים משטרסבורג. המשחק נערך באולם מאולתר, אוהל גדול שהוקם לכבוד האירוע ופורק בסיומו. זה לא היה מתקן אידיאלי, ועוד לפני שריקת הפתיחה המהומה הייתה גדולה.

יש הטוענים שיותר מאלפיים אוהדי מכבי לא השיגו כרטיס למשחק – אבל הראש היהודי המציא להם פטנטים: לא רק שהם נכנסו לאולם ללא בעיות, אלא שהם עוד עשו את זה עם כרטיס ביד. מסתבר שבסמוך לאולם התקיים אירוע ספורט חורף, וברגע שהקהל הצהוב גילה זאת, האוהדים רכשו כרטיסים במחירי מציאה – ונכנסו איתם לגמר הכדורסל. היה מי שהזהיר את המארגנים מכך, אבל הם התעלמו. התוצאה הייתה שאנשים שהחזיקו בכרטיסים לגמר נשארו בחוץ. אנשי שטרסבורג האשימו את אוהדי מכבי ת"א בבלגן שנוצר, ופיב"א האשימה את שני הצדדים, רק לא את עצמה.