האנשים שמבקשים די עם הבחירות: "נתונים לחסדי הפוליטיקה הישראלית"
החולים עדיין מאושפזים במסדרונות, הנכים עדיין לא קיבלו את התוספות בקצבה שהובטחו להם, ואין מי שיפקח על הרפורמה בחינוך המיוחד. במקרה שהפוליטיקאים יחליטו ללכת לבחירות רביעיות - אנחנו נשלם את המחיר
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2020 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet
העומס במחלקות הפנימיות נמשך
הקיפאון הפוליטי גורם לכך שהדו"ח החשוב ביותר בתחום הבריאות מעלה אבק ולא מיושם. דו"ח ועדת טור כספא לשיפור הרפואה הפנימית הביא המלצות שאם ייושמו – בתוך חמש שנים לא יאושפזו יותר חולים במסדרונות. אבל כבר יותר משנה שאין ממשלה שתיישם את ההמלצות והחולים נשארו במסדרונות.
שלושה מרכיבים עיקריים לשיקום והבראת המחלקות הפנימיות הופיעו בדו"ח הוועדה: השקעה בתשתיות, הוספת כוח אדם והשקעה ברכש הרפואי כך שיתאים למאה ה-21. אבל מסקנות הדו"ח נותרו בינתיים על הנייר, ו-111 המחלקות הפנימיות, שבהן מאושפזים יותר מ-300 אלף איש בשנה, נמצאות כל הזמן בתפוסה של יותר מ-100%. מאות בני אדם מאושפזים מדי יום במסדרונות והצוותים הרפואיים נשחקים.
"אף אחת מהמפלגות לא מבינה באיזה משבר עמוק אנחנו שקועים. כולם אחוזי תזזית מנגיף הקורונה, אבל שוכחים איפה החולים אמורים להתאשפז – אצלנו במחלקות הפנימיות", אמר פרופסור אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית בבית החולים איכילוב. "כבר ישבה ועדה, קיבלה החלטות שמקובלות על משרדי האוצר והבריאות, למה מחכים?".
הוא הוסיף: "יש ממשלה זמנית, אין כנסת שתלחץ על הממשלה ואנחנו חסרי אונים. ממתינים וממתינים עד שהפוליטיקה תתייצב ותתקבל החלטה אסטרטגית לחזק את הרפואה הפנימית אחרי שנים ארוכות של הזנחה והתעלמות".
המצב הקשה במחלקות שובר גם את הרופאים, שמתלוננים על היחס שניתן לטיפול בקורונה אל מול העבודה השוטפת. "בשבוע שעבר היו אצלנו 50 חולים על 40 מיטות. מספרים שבמקרה הטוב מעלים פיהוק בדרג ההנהלה", סיפר ג', רופא במחלקה פנימית. "כמה כוח אדם הושקע בקבלת 15 איש שחזרו משיט תענוגות? מערך כזה, והרבה פחות מתוחכם, צריך להקים בכל בית חולים ב-1 בנובמבר ולקפל בתחילת אפריל כדי להתמודד עם המגפה האמיתית – מגפת החורף שגובה הרבה יותר קורבנות בשנה".
הפנסיות של הגמלאים בסכנת קיצוץ
הפנסיות של כ-270 אלף גמלאים שמבוטחים בקרנות הוותיקות עומדות בפני קיצוץ של 1.3% מתחילת אפריל בשל השיתוק הפוליטי. מדובר בקיצוץ הראשון אי פעם בפנסיות, בסכום ממוצע של כאלף שקלים בשנה, שיפגע בקשישים, שרבים מהם מתקיימים רק מהן ומקצבאות הביטוח הלאומי.
הסיבה לקיצוץ היא הגירעונות הכבדים שהצטברו בקרנות בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים, למרות הסיכום בנושא. כיום נמצאות שמונה הקרנות הוותיקות בגירעון של כחמישה מיליארד שקלים, שגדלים בכ-200 מיליון שקלים בשנה. ביוני 2019 פרסם משרד האוצר תזכיר הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65, שתיפרס באופן הדרגתי על פני 11 שנים. עם זאת, בשל הפלונטר הפוליטי החוק לא קודם.
רות אהרן, בת 79 מתל אביב, מבוטחת בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות וצפויה להיפגע מהקיצוץ. במשך כ-25 שנה עבדה רות בנעמת וצברה זכויות פנסיוניות שכעת היא חוששת שיילקחו ממנה. "הפגיעה תהיה קשה. מכניסים לנו יד לכיס ולוקחים כסף", היא אמרה. "בכל יום עולים מחירי התרופות, הביקורים בקופת חולים, המזון הבסיסי והנסיעות, שלא לדבר על הפירות והירקות. אני אצטרך להסתכל על מה אני מוותרת, אם על מתנה יפה יותר לנכד או על אירוח מוצלח יותר".
היא הוסיפה: "זה כמו סטירת לחי כפולה. גם כך הפנסיות אינן מתעדכנות כבר שנים רבות בשום רמת שכר, בגלל שהן צמודות למדד, בעוד שיוקר המחיה עולה. הסופרמרקט לא מתחשב בזה, הכל מתייקר ואתה נשאר עם אותה הכנסה שנקבעה אי שם כשפרשת - ועכשיו גם היא תקוצץ".
יו"ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, אמר שהקיצוץ הצפוי בפנסיות הוא פשע בלתי נסלח. "אנחנו לא מבינים מדוע צריך להעניש את העמיתים ולקחת אותם בני ערובה בגלל הסוגיה של העלאת גיל הפרישה, שהם לא קשורים אליה בשום צורה. מחצית מהם מקבלים 3,000-2,000 שקלים ולהפחית מזה זו חוצפה בלתי רגילה. גם ככה הסכום נשחק כתוצאה מעליית המחירים".
הקצבאות לנכים לא גדלו
החוק להגדלת קצבאות נכות קבע ששרי הרווחה והאוצר "יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות באופן מדורג ב-2020 ו-2021, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה עד סוף שנת 2019, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לא תפחת מ-3,700 שקלים". עם זאת, ובניגוד לחוק, ההמלצות לא הוגשו, מאחר שלא ברור מה יהיה התקציב שיוקצה לכך, בשל חוסר הוודאות הפוליטי. הנכים שהיו אמורים לקבל תוספת של 379 שקלים בחודש לכל הפחות, ממשיכים לחכות.
פמא שחר (41) מחיפה, הפכה לנכה בתאונת דרכים קשה שעברה לפני כ-20 שנה. פמא מספרת כי העיכוב בהעלאת הקצבה משפיע עליה ביום-יום. "כל 200-100 שקלים הם משמעותיים - עוד קנייה בסופר, עוד כמה ימים שיש אוכל. זה אפשרות לקנות מעיל, דבר שהרבה נכים מוותרים עליו. איזה מסר זה מעביר לי כאדם עם מגבלה, שהמערכות לא מוצאות את הזמן לשים אותי בראש סדר העדיפויות? מה זה אומר על המערכת, שהיא לא מוצאת כלים לדאוג לאנשים המוחלשים?".
פמא מוסיפה כי אדישות השלטון למצוקת הנכים מחלחלת גם לציבור. "זה מגיע מגבוה ומאוד פוגע. אני רואה את ההבדל בתגובות כשאני עולה לאוטובוס וצריך לקום בשבילי - בתקופת מאבק הנכים זה היה פשוט נהדר והיחס היה הרבה יותר טוב. היום זה חזר להיות מלחמה. המודעות לאוכלוסיית הנכים צנחה בחזרה למינימום. אני נלחמת בכל המערכות וזה לא כיף", היא מסכמת.
הרפורמה בחינוך המיוחד תצא לדרך בלי פיקוח
בשנה הבאה צפויה לצאת לדרך רפורמת החינוך המיוחד בבתי הספר, בתום שנת פיילוט במחוז צפון. הרפורמה יצאה לדרך לאחר תיקון לחוק החינוך המיוחד שעבר בכנסת ה-20 בתום דיונים בוועדת החינוך של הכנסת, שאמורה לפקח על היישום של התיקון לחוק שהיא קידמה.
לרפורמה כוונות חיוביות, והראשונה היא לשלב ילדי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל ולהגביר את חופש הבחירה של ההורים באשר למסגרת הלימודים. אלא שלרפורמה מתנגדים רבים, בהם הורים ומורים, שטוענים שסל השירותים והטיפולים ממנו נהנה התלמיד בחינוך המיוחד לא ימשיך לחינוך הרגיל. המורים טוענים שהשילוב נעשה ללא הכשרת המורים, להם אין ידע בנושא.
היעדר כנסת מתפקדת ואפשרות לבחירות רביעיות תוביל לכך שהלכה למעשה, לא יהיה מי שיפקח על יישום אחת הרפורמות הדרמטיות והמשמעותיות שידעה מערכת החינוך מזה שנים.
"ועדת החינוך של הכנסת, שאמורה לטפל ולפקח על היישום של התיקון לחוק החינוך המיוחד, לא תקום בזמן", אומרת עדי רודריגז ברנע מעומר, אמא לשני ילדים על הרצף האוטיסטי: ירדן בת 6 וחצי שלומדת בגן תקשורת, ואייל בן 12 שמשולב בכיתה רגילה עם סייעת. "זה אומר המשך של עיוות הדין שקורה כבר היום כלפי אלפי ילדים שנפגעים מיישום בעייתי של התיקון לחוק".
"התיקון הזה מסליל את הילדים לחינוך המיוחד, ובשטח ילדים שיכולים להיות משולבים אכן מגיעים בסוף לחינוך המיוחד. אבל אין תמיכות מספיקות, ואין מי שיפקח על מה שקורה בפועל". רודריגז ברנע חוששת כי הדבר יכול להשפיע באופן אישי גם עליה. "הבן שלי אמור בשנה הבאה לעלות לכיתה ח' וסל התמיכה שלו בהחלט יכול להיפגע כרגע, בעקבות הרפורמה".
"התמיכות של תלמידים משולבים רבים יכולות להיפגע, ובלעדיהן הם יישלחו לחינוך המיוחד. מדובר על מערכת בקריסה, וכבר עכשיו אין בה מקומות. לכן, מה שקורה היום זו פגיעה בשוויון של הילדים האלה. משרד החינוך מפרסם הנחיות שונות חדשות לבקרים באשר לשילוב הילדים. אם הייתה ועדת חינוך היא הייתה מתכנסת ופועלת לתיקוני חקיקה נחוצים מאוד", מוחה האם.
רודריגז ברנע מבינה שאי אפשר להקפיא את החוק, אך אומרת שאפשר לשנות את הדברים שצריך לתקן. היא מוסיפה: "אין כנסת, אין ועדה ואין מי שיבדוק מה קורה. חייבים להזרים תקציבים עבור מסייעות".
המורים תקועים בהסכם שכר ישן
בשנה האחרונה ממתינות לבשורה הגננות, כמו מורים בבתי הספר היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים. תוקף הסכם השכר "אופק חדש" של הסתדרות המורים פג בשנה שעברה ומאז הוארך. על אף שיחות לא רשמיות בין משרד האוצר להסתדרות המורים בעניין, הכאוס הפוליטי לא מאפשר חתימה על הסכם שכר חדש שעשוי להביא לשיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של עובדי ההוראה. בחירות רביעיות יביאו לכך שבמשך שנה שלמה הגננות והמורים יישארו "תקועים" בהסכם ישן.
"זה אומר שאין הסכם ונישאר ברמת השכר הנוכחית ובתנאים הנוכחיים", אומר שלומי בלאקר, מורה למערכות מידע ומבוא למדעי המחשב מאשדוד. "אנחנו מקווים שתנאי העבודה שלנו ישתנו. זו הזדמנות להפחית שעות פרונטאליות, לתת גם שעות עבור עבודה בבית שלא ניתן לבצע בבית הספר, לתקן קידום בדרגות, שהיום הוא מגביל. עכשיו אנחנו ממתינים עוד שנה לקידום בדרגות".
אחת הדוגמאות היא שכרו של המורה המתחיל, שכיום עומד על כ-6,200 שקלים. הסכם שכר חדש, עשוי להקפיץ אותו לכ-9,000 שקלים בחודש. "המורים די התרגלו לחיות במציאות שבה מחליטים בשבילם ולכן הם לא באים בדרישות", אומר בלאקר. "אנחנו מדברים על זה בקבוצות ווטסאפ, אבל אין כוונה לבצע איזשהו פעילות אקטיבית. אנחנו פשוט ממתינים".
"בחירות רביעיות ידחו אופציה לשבת על הסכם נוסף, ונישאר ככה עד סוף השנה, ללא הסכם. זה מעצבן, כי אנחנו תקועים בהסכמים ישנים, בלי התקדמות משמעותית. אנחנו נאלצים לחכות שתהיה ממשלה שתסכים לשבת עם הגורמים הנכונים. לי אין דרכים להעלות את המשכורת שלי, אז אני ממתין. מדי פעם ניסיתי להשיג תשובות, אבל אין כאלה", אומר בלאקר.
הוא מוסיף: "אנחנו תלויים בחסדים של הפוליטיקה הישראלית ולא במה שמגיע לנו. אני לא מבקש רק תוספות שכר אלא גם שינויים אחרים, בכל המורכבות של ההוראה, ואין עם מי לדבר. אומרים לנו 'אתם יודעים שאין ממשלה, תמתינו'".
לפנייה לכתב/ת 
