הרשימות והפוליטיקאים שמחכים לקול שלכם
ב-07:00 בבוקר ייפתחו רוב הקלפיות ברחבי המדינה ואזרחי ישראל ייצאו לבחור את נציגיהם בכנסת ה-23. אחרי מערכת בחירות מלאה באיחודים ובניסיונות שכנוע לוותר - אלו המפלגות המובילות שמתמודדות על מקום בכנסת ישראל
10,631 הקלפיות ברחבי הארץ ייפתחו ב-07:00 בבוקר (יום ב') ו-6,453,255 אזרחי ישראל יוכלו לממש את זכותם ולהצביע בבחירות לכנסת ה-23.
כל העדכונים על בחירות 2020 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ברוב המקומות יהיו הקלפיות פתוחות עד ל-22:00. ביישובים הקטנים, שבהם מתגוררים פחות מ-350 תושבים, שעות ההצבעה יימשכו מ-8:00 ועד ל-20:00. כך גם בבתי החולים ובבתי הסוהר והמעצר. הקלפיות המיוחדות למבודדי הקורונה ייפתחו בין השעות 17:00-10:00. כל מי שיגיע לקלפי לפני שעת הסגירה יוכל להצביע, גם אם לא הספיק עדיין להיכנס אל מעבר לפרגוד. אלו המפלגות המובילות שלהן תוכלו להצביע:
הליכוד הוקמה כמערך מפלגות בשנת 1973 לקראת הבחירות לכנסת ה-8 שכלל את חירות, המפלגה הליברלית, המרכז החופשי, הרשימה הממלכתית ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה. בשנת 1977 עלתה לשלטון לראשונה המפלגה, בראשות מנחם בגין, במה שכונה לימים "המהפך".
היו"ר: בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נולד בתל אביב ב-1949, גדל בירושלים ואת שנות התיכון העביר בארה"ב בעקבות המחקרים שערך אביו פרופסור בן ציון נתניהו. ב-1967 התגייס לסיירת מטכ"ל והשתחרר מצה"ל ב-1972. לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה השתתף, הועלה לדרגת סגן.
נתניהו כיהן כציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון וכן כשגריר באו"ם. ב-1988 הצטרף לפוליטיקה מטעם הליכוד וב-1993 כבש את ראשות המפלגה. שלוש שנים אחר כך ניצח בבחירות לראשות הממשלה. ב-1999 פרש נתניהו מהפוליטיקה, אך אחרי שלוש שנים חזר כשר החוץ ואחר כך כשר האוצר. בשנת 2009 נבחר נתניהו לראשות הממשלה ועד היום הוא מכהן בתפקיד. נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שכיהן במשך הכי הרבה זמן.
מנהיגים בולטים: מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון.
רשימת כחול לבן הוקמה פחות מיממה לפני סגירת ההרשמה לבחירות לכנסת ה-21. הרשימה כוללת את נציגי מפלגות חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, יש עתיד בראשות ח"כ יאיר לפיד ותל"ם בראשות הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון. "הסנדק" של הרשימה הוא הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
היו"ר: בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, נולד ב-1959 ביישוב כפר אחים, התחנך בישיבת אור עציון ובהמשך בפנימייה בכפר הירוק. ב-1977 התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים, בין תפקידיו הבולטים: מפקד יחידת שלדג, מח"ט הצנחנים, מפקד יחידת הקישור ללבנון.
בשנת 2000 מונה גנץ לפקד על אוגדת יהודה ושומרון ושנה אחר כך הועלה לדרגת אלוף ופיקד על הגיס הצפוני. שנה אחר כך מונה לאלוף פיקוד הצפון ושירת גם כמפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.
בשנת 2011 מונה לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, לאחר שמינויו של יואב גלנט לתפקיד נפסל על ידי ועדת טירקל. במהלך כהונתו פיקד על מבצע עמוד ענן ועל מבצע צוק איתן. ב-2015 השתחרר גנץ מהצבא והיה מעורב בכמה יוזמות חינוכיות. במסגרת זו הוא כיהן כיו"ר עמותת בן גוריון בשדה בוקר. בנוסף הוא מונה ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי" שנסגרה ב-2018 וכן כיהן כדירקטור בחברת אלרון.
מועמדים בולטים ברשימה: בני גנץ, יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי.
הרשימה המשותפת כוללת בתוכה את ארבע המפלגות הערביות המרכזיות בישראל: חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד. ארבע המפלגות רצו במשותף לראשונה בבחירות 2015 וזכו למספר רב של מנדטים. בבחירות אפריל 2019 הן לא הצליחו להגיע להסכמה, רצו בזוגות - חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד, וקיבלו מספר מועט של מנדטים. בעקבות לחץ ציבורי במגזר הערבי ותוצאות הבחירות שלא החמיאו יותר מדי, החליטו המפלגות לרוץ יחד ברשימה המשותפת.
היו"ר: איימן עודה נולד בשנת 1975 בחיפה. הוא למד משפטים באוניברסיטת ניקולאיה טיטולסקו ברומניה, ובשנת 2001 עבר בהצלחה את מבחן לשכת עורכי הדין בישראל.
בשנת 1998 מונה לחבר מועצת העיר חיפה מטעם חד"ש ובשנת 2003 עבד כמנהל פרויקטים בעמותת סיכום וכן כחבר הנהלה בתיאטרון אל-מידאן בחיפה. בשנת 2006 נבחר עודה לתפקיד מזכ"ל מפלגת חד"ש וכיהן בתפקיד תשע שנים.
בבחירות לכנסת ה-20 הוא עמד בראש הרשימה הערבית המשותפת שכללה את ארבע המפלגות המרכזיות וזכתה למספר רב של מנדטים. אחרי שבבחירות הראשונות של 2019 עמד בראש רשימת חד"ש-תע"ל, בבחירות הקודמות התאחדו המפלגות ומאז עודה עומד בראש הרשימה הערבית המשותפת
מועמדים בולטים ברשימה: איימן עודה, אחמד טיבי והיבא יזבק.
רשימת ימינה הוקמה רגע לפני שנסגרה הגשת הרשימות בבחירות לכנסת ה-23, זאת לאחר שמפלגות הציונות הדתית המרכזיות הסכימו לרוץ יחד ברשימה אחת מימין לליכוד. הרשימה כוללת את הבית היהודי, הימין החדש והאיחוד הלאומי. מפלגת עוצמה יהודית נותרה מחוץ לרשימה המאוחדת.
היו"ר: נפתלי בנט, שר הביטחון, נולד ב-1972 להורים ילידי ארצות הברית וגדל בחיפה. במהלך ילדותו עבר עם משפחתו לארה"ב ולקנדה בעקבות עבודת אביו. ב-1990 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר שסיים את קורס הקצינים עבר לפקד על צוות ביחידת מגלן.
ב-1999 הקים עם שותפים חברת סטראט-אפ שנמכרה ב-145 מיליון דולר. ב-2005 גויס בנט על ידי איילת שקד לתפקיד ראש המטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף ניהל את הקמפיין שלו לראשות הליכוד ב-2007. שנה לאחר מכן פרש יחד עם שקד מהלשכה.
בשנת 2010 מונה לתפקיד מנכ"ל מועצת יש"ע ובאפריל של אותה השנה הקים יחד עם שקד את תנועת "ישראל שלי". באפריל 2012 הקימו השניים את מפלגת "הישראלים", אך לבסוף הצטרפו למפלגת הבית היהודי וכבשו את ראשות המפלגה. במהלך השנים הוא כיהן כשר הכלכלה, התפוצות וירושלים, השר לענייני דת ושר החינוך.
בבחירות אפריל 2019 התמודד בנט יחד עם שקד במפלגה עצמאית - "הימין החדש" - אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות הקודמות הוא התמודד ברשימת "ימינה" ולפני כמה חודשים מונה לתפקיד שר הביטחון. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 יזם חיבור בין "האיחוד הלאומי" למפלגת "הימין החדש" וברגע האחרון הצטרפה גם "הבית היהודי" והרשימה נקראה "ימינה".
מועמדים בולטים ברשימה: נפתלי בנט, איילת שקד, הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'.
רשימת העבודה-גשר-מרצ הוקמה בעקבות איחוד בין מפלגת מרצ לרשימת העבודה-גשר במטרה לרוץ יחד משמאל לכחול לבן.
היו"ר: עמיר פרץ נולד ב-1952 במרוקו ובגיל 7 עלה יחד עם משפחתו לישראל. ב-1970 הוא התגייס לצה"ל ושירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים. פרץ נפצע קשה במהלך שירותו ואחרי שנתיים של שיקום השתחרר בדרגת סרן.
ב-1983 נבחר פרץ כראש העיר הראשון של שדרות שהתמודד מטעם השמאל וחמש שנים לאחר מכן נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. בשנת 1995 הוא מונה ליו"ר הסתדרות העובדים וכיהן בתפקיד כעשור.
בבחירות 1999 עזב פרץ את מפלגת העבודה והקים את "עם אחד" – מטעמה נבחר לשתי קדנציות. ב-2005 התמודד פרץ על ראשות העבודה וניצח. הוא מונה לשר הביטחון בממשלת אולמרט, וכיהן בתפקיד בזמן מלחמת לבנון השנייה. בתקופתו קידם את פיתוח "כיפת ברזל". לאחר המלחמה הוא הפסיד לאהוד ברק בבחירות לראשות המפלגה ועזב גם את משרד הביטחון. כמה שנים אחר כך הפסיד בפריימריז מול שלי יחימוביץ' ועבר למפלגת "התנועה", מטעמה כיהן כשר להגנת הסביבה וכחבר כנסת.
אחרי בחירות 2015 חזר פרץ למפלגת העבודה, התמודד ב-2017 על ראשות המפלגה, אך הפסיד בבחירות לאבי גבאי. ביולי 2019 ניצח פרץ בשנית בבחירות לראשות מפלגת העבודה והוביל בבחירות האחרונות רשימה מאוחדת יחד עם אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר מפלגת גשר. בבחירות הנוכחיות הוא מוביל רשימה מאוחדת של העבודה-גשר-מרצ.
מועמדים בולטים ברשימה: עמיר פרץ, אורלי לוי-אבקסיס, ניצן הורוביץ ויאיר גולן.
ישראל ביתנו הוקמה ב-1999 על ידי אביגדור ליברמן והחלה את דרכה כמפלגה שפנתה בעיקר לעולים מברית המועצות לשעבר. במהלך השנים היא רצה עם האיחוד הלאומי והליכוד.
היו"ר: אביגדור ליברמן נולד במולדובה ב-1958. כשהיה כבן 20 עלה עם משפחתו לישראל. הוא שירת בצה"ל כמש"ק הגנה מרחבית בממשל הצבאי בחברון בשירות מקוצר של שנה. לאחר מכן שירת בחיל התותחנים במילואים.
ב-1992, לאחר ניצחון נתניהו בפריימריז של הליכוד, הוא מונה ליו"ר התנועה. ב-1996 למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכהונתו הראשונה של נתניהו. בשנת 1998 פנה לשוק הפרטי. בינואר 1999 הקים ליברמן את "ישראל ביתנו" ומונה לתפקיד שר התשתיות הלאומיות. בקדנציה אחר כך הוא מונה לשר התחבורה, אך פוטר על ידי ראש הממשלה אריאל שרון בגלל שהתנגד לתוכנית ההתנתקות.
ב-2006 מונה לסגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים וב-2009 מונה לשר החוץ, אך התפטר לאחר שהועמד לדין בפרשת השגריר בבלארוס. הוא זוכה מהאישומים וחזר למשרד. תפקידו האחרון בממשלה היה שר הביטחון, תפקיד שממנו התפטר לאחר כשנתיים וחצי בשל מחלוקת בנוגע למצב הביטחוני בדרום הארץ.
מנהיגים בולטים: אביגדור ליברמן וסופה לנדבר.
היו"ר: אריה מכלוף דרעי, שר הפנים, נולד במקנס שבמרוקו ב-1959. בגיל תשע עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בבת ים. בשנת 1984 הוא שימש מזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס ושנה אחר כך הוא היה עוזר שר הפנים יצחק פרץ ובסוף אותה השנה מונה למזכ"ל ש"ס.
בשנת 1986 הוא התגייס לשירות מקוצר של שלושה חודשים בצה"ל ולאחר שחרורו מונה למנכ"ל משרד הפנים. אחרי הבחירות לכנסת ה-12 הוא מונה לתפקיד שר הפנים וליו"ר תנועת ש"ס במשך שלוש קדנציות.
בשנת 1993 הוגש נגד דרעי כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. שש שנים לאחר מכן הוא הורשע במרבית העבירות ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר. בספטמבר 2000 הוא החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו ובשנת 2003 שוחרר מהכלא.
ב-2012 הוא הוחזר למפלגת ש"ס על ידי הרב יוסף ומונה לעמוד בראשות המפלגה. ב-2015 הוא מונה לשר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה. שנה לאחר מכן, עם התפטרותו של סילבן שלום, מונה דרעי לתפקיד שר הפנים והשר לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה.
מנהיגים בולטים: אריה דרעי, אלי ישי, אריאל אטיאס ויצחק פרץ.
יהדות התורה היא רשימה משותפת למפלגות החרדיות האשכנזיות אגודת ישראל ודגל התורה. שתי המפלגות החלו לרוץ יחד מהבחירות לכנסת ה-13 שנערכו ב-1992. הרשימה פועלת לקידום האינטרסים של המגזר החרדי ופועלת לשימור הצביון הדתי במדינה.
היו"ר: יעקב ליצמן, שר הבריאות, נולד ב-1948 במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי שואה שנמנו עם הזרם הליטאי. ב-1950 היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בברוקלין. כשהיה בן 17 עלה לישראל כדי להמשיך בלימודיו התורניים.
ליצמן נבחר לראשונה לכנסת ה-15 בשנת 1999. בכנסת זו ובשתיים שלאחריה הוא כיהן כיו"ר ועדת הכספים. בכנסת ה-18 הוא שובץ בראש רשימת יהדות התורה, אך בשל התנגדות חברי סיעתו לא קיבל לידיו את ראשות ועדת הכספים, ולאחר שרבו הסכים מונה לסגן שר הבריאות.
בעקבות החלטת בג"ץ ב-2015 שלא יוכל להמשיך לכהן כסגן שר, החליטה מועצת גדולי התורה להתיר לליצמן לכהן כשר בממשלה. ב-2017 התפטר ליצמן מתפקידו כשר בעקבות המחלוקת סביב עבודות הרכבת בשבת. לבסוף הוא חזר למשרד בתפקיד סגן שר. לאחר הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה נתניהו, מונה ליצמן לתפקיד שר הבריאות בפועל, באישור מועצת גדולי התורה.
מנהיגים בולטים: יעקב ליצמן, משה גפני ומנחם פֹּרוּשׁ.
שורשיה של מפלגת עוצמה יהודית נמצאים במפלגת "חזית יהודית לאומית" שהוקמה על ידי ברוך מרזל ב-2004. היא התמודדה במערכות בחירות רבות, אך רק פעם אחת הצליחה להכניס נציג לכנסת, כשרצה יחד עם מפלגות נוספות. עד לרגע האחרון האמינו במפלגה שירוצו יחד עם הבית היהודי, אך לבסוף הם רצים בנפרד.
היו"ר: איתמר בן גביר נולד ב-1976 למשפחה מסורתית במבשרת ציון ובכיתה י"א חזר בתשובה. בגיל 16 הצטרף לתנועת כ"ך ומונה לרכז הנוער בתנועה. לאחר התיכון הלך ללמוד בישיבת "הרעיון היהודי" שהוקמה על ידי הרב כהנא ומזוהה עם דרכו.
בן גביר לא שירת בצה"ל, ולטענתו הצבא סירב לגייס אותו בגלל חברותו בתנועת כ"ך. הוא שבת רעב מול לשכת הגיוס במחאה על כך, אך זה לא עזר לו.
הוא נחשב לאחד מפעילי הימין הבולטים והמתוקשרים בישראל, בין היתר תועד מחזיק בסמל רכבו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל ואומר: "נגיע גם לרבין עצמו". בן גביר למד עריכת דין וייצג פעילי ימין רבים שהוגש נגדם כתב אישום, בין היתר בפרשת דומא.עשרות כתבי אישום הוגשו נגדו במהלך השנים, ומרובם הוא זוכה.
בכנסת ה-19 הוא היה יועץ התקשורת של ח"כ מיכאל בן-ארי. בבחירות הראשונות של 2019 הוא הוצב במקום השביעי ברשימת "איחוד מפלגות הימין", אך לא נכנס אל הכנסת ה-21. בבחירות הקודמות הוא הוצב בראש רשימת עוצמה יהודית, לאחר שמועמדותו של היו"ר - מיכאל בן ארי נפסלה בבג"ץ.
מועמדים בולטים: איתמר בן גביר ואדוה ביטון.
לפנייה לכתב/ת 
