נביאי השקר ומכחישי העדתיות
אי אפשר להתעלם מהאמבוש שעשו בוחרי מרצ לעמיר פרץ, ומכך שהשם הראשון שהוזכר כמועמד לעריקה לימין הוא אורלי לוי-אבקסיס
אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ (צילום: דנה קופל)
1. היסטוריונים שיסתכלו בעתיד על מערכות הבחירות של 2019/20 בישראל, לא יתקשו להגיע למסקנה שמדובר במדינה בפסיכוזה קשה. לפני כל בחירות מראים הסקרים ששתי התאוות הגדולות ביותר של הבוחר הן איחוד והימנעות מבחירות נוספות, ואילו הבחירות עצמן מצביעות על דפוסי בחירה שמבטיחות את העמקת הפירוד ועוד סבב בחירות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
2. מסתובבים בישראל לא מעט נביאי שקר שמנסים לשכנע את העולם שאין דבר כזה עדתיות בישראל. שהילדים שלהם יגדלו לתוך מציאות שאינה מכירה באשכנזי ובספרדי, אלא רק בכור ההיתוך הישראלי. אם נמשיך בתמה הזאת, הרי שבעוד 10-15 שנה כבר לא יהיה פה גם כיבוש, כי זו המציאות שהילדים שלנו יגדלו לתוכה. הדרך הכי טובה לתקל בעיה היא להגיד שאין בעיה. לעשות לה בת יענה.
נביאי השקר הללו ברובם נמצאים בשמאל האשכנזי. הם מסרבים להכיר בעובדה שההצבעה הישראלית ב-2020, יותר מכל דבר אחר, היא הצבעה עדתית. הם מסרבים להכיר בכך, מפני שהכרה במציאות תדרוש מהם להכיר בעובדה שאין להם קואליציה בלי הקול המזרחי. הכרה במציאות תזיז אותם מהמקום שבו הם יושבים וחושבים שלקרוא למזרחים בשמות, לרדת על המנהגים שלהם, על הביביסטיות שלהם, תביא להם קולות. הכרה במציאות תבהיר להם ולהן שהם צריכים את הקולות של האנשים שהם בזים להם כל כך. שהם צריכים לפנק אותם, לפתות אותם, לסחור איתם שלום בתוך גבולות הקו הירוק.
אנשים רבים בשמאל האשכנזי מצרים על כך שהבוחר המזרחי ממשיך להצביע לשתי מפלגות שלא פועלות למענו אחרי מערכת הבחירות. הם צודקים. אבל הבוחר המזרחי לא בוחר בנתניהו ובדרעי. הוא בוחר נגדכם. אם ככה אתם מתייחסים אליי ומדברים אליי כשאתם באופוזיציה, אללה ירחמו מה תעשו לי שתהיו בשלטון. עדיף נתניהו.
מי שרוצה להבין כמה עדתיות הבחירות בישראל יכול רק להסתכל על האמבוש שעשו בוחרי מרצ לעמיר פרץ. מי שרוצה להבין יכול היה גם לשמוע את השם הראשון שהוזכר כמועמד לעריקה לגוש הימין: אורלי לוי-אבקסיס, הבת של דוד.
3. שוב מתברר שאנשי השמאל הליברלי, האשכנזי, המבקר במוזיאונים וקורא הצ'כובים (תקראו את אלי עמיר, שווה), אוהב ערבים, כל עוד הערבים הללו אינם יהודים במקרה. קל לאפיין את ההצבעה של המגזר התל-אביבי הזה לרשימה המשותפת כעוד הצבעת טרנד: שלשום הגמלאים, אתמול אסף הראל, היום איימן עודה. אבל זה קל מדי. מבט עמוק יותר להצבעה הזו מראה מדוע גוש השמאל לא יראה פה ממשלה אפילו עם משקפת של נאס"א. ההצבעה הזו אומרת שלבוחרים היהודים של המשותפת אין בעיה עם לאומנות מטורפת, הומופוביה, תמיכה בפוליגמיה ותמיכה ברודנים רצחניים, כל עוד מדובר בדעותיהם של חברי כנסת ערבים. בהם, הסמוטריץ' ורפי פרץ של המגזר, בחרו הבוחרים הישראלים. זוהי הדבשת של עודה.
קל ליפול לתוך הצ'ארם של עודה (אף שכל ילד בן שבע יכול לעשות קופי-פייסט לטוויטר עם ציטוט של לאה גולדברג), אבל אסור להתעלם מהחבילה הפנאטית שהוא סוחב. גם עודה, בסופו של דבר, אף שאני חולק על רבים מעקרונותיו, לא מייצג את סדר היום שלי. לגבי הטענה שהצבעה למשותפת היא הצבעה לחזון של חיי שיתוף בין שני העמים, הרי זו הייתה הצבעה נכונה אם עודה וחבריו המתונים והליברלים היו מצטרפים או מקימים מפלגה עם עמיר פרץ שנושא על דגלו את אותם העקרונות.
4. אין נביא בעירו, וגם יאיר "מזהה התהליכים" גולן לא הצליח לזהות לאיפה הוא הולך.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
זאב אברהמי
מומלצים
