מירית הררי , נשואה לדידי ואם לשלוש בנות, נולדה ב-1967 וגדלה בעכו. למדה בבית הספר דרסקי, במגמת חשבונאות. ניגנה בחליל צד בתזמורת עכו. שירתה בנח"ל. אחרי הצבא נישאה ולמדה בווינגייט חינוך גופני. עסקה בהדרכת כושר עד 2008 ומאז היא מאמנת מנטלית. בימים אלה מובילה פודקאסט ברדיו 103 עם אבי רוזנבלום ומשמשת כיו"ר עמותת סח"י (סיירת חסד ייחודית), שמדריכה בני נוער מהשוליים למנהיגות ונתינה.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"אני ממש קטנה, בערך בגיל שלוש, עוברת עם אמא שלי במעבר חציה בעכו, ואני עיוור עם מקל חוצה את הכביש ומתחילה לבכות. נראה לי דרמטי וקריטי שבן אדם חי באפלה. לא יכולתי לשאת את המחשבה הזו בגיל הזה. זיכרון שני הוא מהמגלשה בגן המשחקים אני מאוהבת בשני בנים שאחד מהם היה חבר שלי בגיל יותר מאוחר, ואני לא יודעת את מי אני אוהבת יותר. סיפור חיי".
איזו עצה היית נותנת למירית בת ה-?16
"מאוד אהבתי את מירית בת ה-16 ואת ההתנהלות שלה. לא דפקתי חשבון לכלום, עשיתי מה שבא לי, לא פחדתי משום דבר. אז הייתי מסתכלת בהנאה ואומרת: תמשיכי כמו שאת, אל תשתני. הייתי ילדה מקובלת, המרכז של כל קבוצה. לא מלכת הכיתה במובן של הכי יפה, וגם הייתי תלמידה גרועה, שובבה, היו משעים אותי מבית ספר ומעדיפים שלא אכנס לשיעור בכלל. אבל היה לי אופי של מובילה, תמיד עם הבנים".
מתי היית הכי מאושרת?
"לפני שלוש שנים לקחנו יאכטה ועשינו שיט באזור ונציה, הנכדים וכל המשפחה. ברגעים האלה אני מבינה כמה טוב הצלחתי לעשות. זה להיות בחדרים פיציים שבוע ואין לאף אחד לאן לברוח. הדינמיקה מדהימה והאושר הוא עצום".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"אני כל הזמן רוצה שכולם מסביבי יהיו מרוצים. יש בי רצון לייצר אידיליה תמידית, שאף אחד לא יכעס על אף אחד ושכולם יהיו שמחים, וזה משהו שגוזל ממני המון אנרגיה. אולי אני צריכה לוותר על ההרגל הזה ולהניח ליקום לעשות את הדברים בדרכו".
מתי היית הכי קרובה למוות?
"עכשיו. אני קרובה אליו יותר מתמיד ואנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים יום-יום. את הבשורה הרעה הראשונית קיבלתי בספטמבר ,2018 אבל כבר שנה לפני כן הרגשתי לא טוב, כאבי בטן, חולשות, ידעתי שמשהו לא תקין איתי אבל חשבתי שזה יעבור. אחרי שנה הגעתי למיון והתברר שכבר הייתי עם צהבת. הכבד לא היה בסדר, אז אמרו שיש חשד לדלקת או לגידול בלבלב. ברגע הראשוני הרגשתי פחד נורא, פחד מוות, למרות שהייתה לי אמונה פנימית שזו דלקת, אבל התבדינו. קיבלתי את הבשורה הוודאית ביום הולדתי ה-.51 הכירורג אמר לי באופן סופי שזה סרטן. דווקא אז הדרמה הייתה פחות חזקה. שמע, כולם מתים בסוף".
איך מתרגלים למחשבה הזו, של להסתכל למוות בעינייים?
"לפעמים אני לא מבינה את עצמי. לא יודעת למה, אבל המוות לא מפחיד אותי. ברור לי שהוא קרוב, אני רק לא יודעת כמה. אני אפילו אומרת, יש איזה יתרון בלמות כשכל האהובים שלך סביבך מאשר למות זקן וערירי. לפחות יש משהו שעושה לי טוב בכך שאני נותנת השראה לאחרים, שיש לזה איזו משמעות".
מה הסיכויים כרגע בכל זאת להחלמה?
"מסרטן לבלב עם גרורות בכבד לא מחלימים. כרגע מה שמנסים לעשות זה להאריך את החיים, ואנחנו מנסים להיכנס למחקר בינלאומי שאולי יצליח להציל אותי, עם ניתוח, משהו שלא מוכר פה בארץ. אנחנו חושבים לנסוע לארצות-הברית לתקופה, לעבור את כל התהליך. בוא נגיד שאם אני אמשיך במתכונת הנוכחית, אני רק מושכת את הימים".
את סובלת מכאבים?
"ברגע הזה למשל מאוד-מאוד כואב לי, כן".
מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?
"אם תיתן לי לבלב וכבד חדשים, אני אשמח".
מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?
"לפני החתונה עם דידי, הייתי בת ,21 פגשתי בחורה יפהפייה שהייתה אקסית שלו והיא אמרה לי, 'את? מה, את הולכת להיות אשתו?' כאילו מכל הבחורות היפהפיות שהיו לו אותך הוא בחר? נורא נעלבתי ולא שכחתי את זה. אמרתי לה, 'כן, תתפלאי', אבל צרב לי. עברו 32 שנה ואני עדיין זוכרת את זה".
איך את ודידי הכרתם?
"הייתי אחרי צבא, עבדתי בפאב המערכת בתל-אביב, והבעלים היה חבר של דידי. הוא בא איזה ערב, ראה אותי, הייתי בסוף משמרת, שתינו, צחקנו, ולמחרת הוא בא לחפש אותי שוב. אמרו לו שאני עובדת הפעם בקפה לונדון אז הוא בא גם לשם, והשאר היסטוריה. בתוך שלושה חודשים החלטנו להתחתן, הוא היה בן ,33 אני בת .21 אני מתה על פער גילים כזה. היום יש לנו שלוש בנות ושני נכדים".
מתי בכית לאחרונה?
"יוצא לי לבכות לא מעט לאחרונה. הכי-הכי בכיתי לפני חודשיים, באשפוז, כשהרופאה אמרה לי, 'מירית, תני לנו לעזור לך'. שמתי את השמיכה על הראש, לא רציתי שהיא תראה, ואמרתי לה, 'תעזרו לי ללכת פשוט, שחררו אותי'. סבלתי מכאבים נוראים וזה הבכי הכי חזק שיצא לי. אבל גם אחרי זה פעם ביומיים בורחת לי דמעה או שתיים".
מה הריח האהוב עלייך?
"של ים, הבושם הכי מדהים שיש, אני חולת ים. ובכלל ריח של טבע, דשא גרוס זה וואו".
מה הנשיקה הכי טובה שהייתה לך?
"דידי, ברור, אבל גם הנכדים, רום ואדם, בנשיקות מלאות רוק. שלושת הגברים בחיי".
מי היה משחק בתפקיד מירית הררי בסרט על חייך?
"אני אוהבת מאוד את ביאטריס דאל, הכי מתאימה לי. שחקנית צרפתייה משוגעת, רגע הכי מקסימה ומתוקה, ורגע מטורללת לגמרי. וגם סקסית".
מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?
"בגיל 40 החלטתי שאני רוצה להיפרד מהעבודה שלי כמאמנת כושר וללמוד ייעוץ מס. כשסיימתי את הלימודים, הלכתי לעבוד במשרד רואה חשבון והייתי שם בדיוק יום אחד. בסוף היום אמרתי שלא אבוא מחר. שאלו למה ואמרתי שהבנתי שזה לא בשבילי להיות כל היום בחדר סגור עם מספרים ומחשב. ואז התחלתי ללמוד אימון מנטלי במקום פיזי, וזה מה שאני עושה בעשור האחרון. זה ייעוד חיי, לשנות לאנשים את הראש".
ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
"מהמשפחה שלי, נורא עצוב לי שהם עוברים תקופה כל כך קשה בגללי. סליחה גם מהרבה אנשים שפונים אליי ונורא רוצים לעזור בכל מיני תרופות סבתא ושולחים לי דברים ואני בן אדם עקשן ולא פתוח מספיק לשמוע את כל ההצעות. אז מתנצלת ומבינה את הכוונה הטובה של כולם".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"ניצלה את חייה עד תום והייתה מאושרת ושמחה עד הרגע האחרון"