צפו: העסקים הקטנים נפגעים מהקורונה
(צילום: חגי דקל)
משבר הקורונה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע היום (א') בישיבת הממשלה כי היקף הקרן עליה הכריז בסוף השבוע שעבר, שמטרתה סיוע לחברות שנפגעו בשל משבר הקורונה, יעמוד על ארבעה מיליארד שקל.
אולם למרות ההצהרות, במשרד האוצר עדיין לא דנו בנושא ועדיין לא יודעים להשיב על השאלות בנוגע למקור כספי הסיוע, הקריטריונים לסיוע והדרך בה יינתן. בשלב זה, דנו באוצר רק עם חברת אל על וגם לגביה טרם קיבלו הכרעה האם וכמה סיוע תקבל.
נתניהו אמר: "אנחנו נפעל היום כדי לקדם את הצעדים שקבעתי: נחטא מתקנים ציבוריים; נגייס את חיל האוויר וחברות התעופה כדי להבטיח בכל מצב את המשכיות שרשרת האספקה החיונית למשק הישראלי; נגייס את מיטב המוחות בישראל כדי להפריד ביעילות בין בריאים לחולים - מחר נקיים ישיבה של גורמי המדע והבריאות במטרה, להרחיב את מספר הנבדקים ולצמצם את משך הזמן הדרוש לקבלת תוצאות הבדיקה; ונקים קרן לסיוע תזרימי".
שר האוצר משה כחלון הציג בישיבת הממשלה את הקרן: "משרד האוצר יעמיד קרן של ארבעה מיליארד שקל בשני טקטים - שני מיליארד באופן מיידי, במסגרת הקרן לעסקים קטנים; שני המיליארד הנוספים דורשים פרוצדורה נוספת, אבל אנחנו נקיים אותה. אנחנו מטפלים במשבר הזה באופן סגמנטלי. יש עסקים שנפגעו באופן מיידי, כמו תעופה ותיירות, שיקבלו טיפול ממש מיידי. יש נזקים עקיפים לעסקים, גם שם אנחנו נטפל בזה, כמובן במתכונת אחרת". לדברי כחלון הקרנות לסיוע קיימות אולם צריך להוסיף להן סעיף המאפשר סיוע בעקבות פגיעה שהתקיימה מהתפרצות הקורונה. לדבריו, "תוך 48 שעות נסיים את זה, ואפשר יהיה להגיש בקשה ולקבל את הכסף".
היכן עובר הגבול?
פרופ' עומר מואב ממכון אהרן למדיניות כלכלית אמר בתגובה כי "כדאי שממשלת ישראל תגלה אחריות וזהירות בשימוש בכספי ציבור. אסור שהממשלה תתחיל להציל או לסייע לחברות עסקיות בזמן משבר כלכלי. מדובר בנטל על הציבור הרחב שגם כך רבים בו יסבלו מהמשבר, אם אכן יהיה משבר. חברות עסקיות שסובלות ממשבר זמני צריכות לגייס הון במגזר הפרטי בהלוואות מהבנקים, הנפקת אגרות חוב או הנפקת מניות, לבצע צעדי ייעול, וקיצוץ זמני בשכר. לדוגמה, אין סיבה שמשלם המיסים הישראלי ישלם את השכר של טייסי אלעל, הגבוה בהרבה מזה של משלם המיסים הממוצע. חברה שאינה בת קיימה צריכה להגיע לפשיטת רגל, בוודאי שאין סיבה להחזיק במשק הישראלי, על חשבון הציבור, חברות שאינן תחרותיות.
"בפרט, לא ברור היכן עובר הגבול: סיוע לחברה אחת יפתח פתח למדיניות לא ברורה ולא סדורה, למי יסייעו ולמי לא. המחשבה כאילו הממשלה מסייעת לאותם עסקים הוא ספין, כי בסופו של דבר מדובר על גזרה נוספת שתיפול על כתפי משלם המיסים הישראלי. במשבר 2008-2009 ממשלת ישראל נהגה אחרת (שר האוצר בראון בממשלת אולמרט ושר האוצר שטייניץ בממשלת נתניהו), ולא נכנעה לרוב הלחצים מצד התעשיינים וההסתדרות לשפוך כסף ציבורי רב לסיוע לחברות, והכלכלה הישראלית עברה את המשבר בהצלחה אדירה.
"אין סיבה לנהוג אחרת הפעם. יש לציין שהעובדה שנכנסים למשבר עם גרעון מבני גבוה היא בעייתית מאוד, כפי שכלכלנים רבים הזהירו מבעוד מועד. בשנים האחרונות נהגה ממשלת ישראל בחוסר אחריות תקציבית, והגרעון הגבוה בכניסה למשבר יגדל עוד יותר (אם אכן תהיה האטה משמעותית בצמיחה), ובמצב כזה הרעיון של הזרמת סיוע במיליארדי שקלים, הוא פשוט מופרך".
"איום על כלל הענפים"
בתוך כך, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, התייחס גם הוא לנגיף הקורונה ולטלטלה במשק, ואמר כי "יש כרגע איום גדול שקם על כלל הענפים במדינה, הקשור להתפשטות מגיפת הקורונה. אנחנו מוטרדים מכך מאוד, ובפרט מעתיד התעשייה". הוא התייחס לאפשרות שיוטל סגר על הרשות הפלסטינית כדי למנוע את התפשטות המחלה: "סגר על עשרות אלפי עובדים פלסטינים שבאים כל בוקר לעבודה יוביל לקריסת הענף כולו. קריסת הענף כולו, זה אומר קריסת הכלכלה במדינת ישראל".
עוד הוסיף: "הקורונה זה מגה אירוע. ניסו להמעיט בערכו, אבל הוא ייצר לנו בעיה קשה בתיירות ובתעופה - ואם לא יימצא פתרון, אנחנו נראה את חברות התעופה הישראליות - אל על, ארקיע וישראייר - קורסות. זה דבר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אני פונה למנכ"ל האוצר, לשר האוצר ולראש הממשלה: זו העת לא לדבר ולא להקים ועדות, זו העת לשים רשתות ביטחון מתחת לתעשיות הקורסות של מדינת ישראל. על המדינה לתמוך בתעשיות הקורסות האלה, אחרת כל המדינה תקרוס ויחד איתה עשרות אלפי מפוטרים ומובטלים".
