אין מדיניות, אין תקציב, אין פיקוח: מחדל הטיפול בתאונות הדרכים נחשף
לפני ארבע שנים אימצה הממשלה תוכנית לצמצום הקטל בדרכים, שעלותה ארבעה מיליארד שקלים. דו"ח של מכון המחקר של הכנסת מגלה שהממשלה לא עמדה בהתחייבויות. הטיפול לקוי במגזר הערבי, בתיקון תשתיות ובהגברת האכיפה, וכמות ההרוגים רק עולה – לתשומת לב השרה מירי רגב
כבר לפני ארבע שנים ערכה ועדת הכלכלה של הכנסת שימוע ציבורי בנושא תאונות הדרכים והעלייה במספר ההרוגים. הוועדה קבעה שהממשלה לא עמדה ביעדים שנקבעו בנושא צמצום מספר ההרוגים, וכן כי מדיניות הממשלה בנושא לוקה בחסר בכל הנוגע לראייה מערכתית ושיטתית. לנוכח המסקנות, אימצו בממשלה תוכנית לצמצום הקטל בדרכים שעלותה ארבעה מיליארד שקלים.
לבקשת ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), הוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח מעקב מקיף בן 80 עמודים לבחינת מימוש המסקנות, וממנו עולה כי הממשלה לא עמדה בהתחייבויותיה. הדו"ח, שנכתב על ידי אסנת אלגום מזרחי, מפורסם עתה ברקע העלייה במספר ההרוגים מתאונות הדרכים בשנים האחרונות. ב-2019 נהרגו 355 בני אדם בתאונות דרכים בישראל, עלייה של 12% לעומת שנת 2018 שבה נהרגו 316 בני אדם.
אמנם מספר ההרוגים בתאונות דרכים נמוך השנה ביחס לשנה שעברה, אך מאז שחזרו הישראלים לשגרה מספר ההרוגים הולך ועולה. בחודש אפריל השנה, שבמרבית ימיו רוב אזרחי ישראל היו בסגר, נהרגו 21 בני אדם, זאת לעומת 25 הרוגים באפריל אשתקד ו-20 הרוגים באפריל 2018. אתגר הקטל בדרכים הוא אחד המרכזיים שיעמדו בפני השרה מירי רגב, שתצטרך למצוא דרך לקדם את הטיפול בבעיה, למרות המשבר הכלכלי הצפוי. אלה עיקרי הדו"ח.
אין טיפול במוקדי סיכון. לפי נתוני משרד התחבורה, ניתן להפחית את מספר תאונות הדרכים בשיעור של 40%, באמצעות טיפול במוקדי סיכון. מדובר בקטעי דרך ששכיחות תאונות הדרכים בהם גבוהה מזו הקיימת בקטעי דרך אחרים. במסגרת תוכנית החומש של "נתיבי ישראל", נקבע כי הטיפול במוקדי סיכון בכבישים בין עירוניים מתוקצב רק ב-230 שקלים בשנה, תקציב שלא מאפשר טיפול בכל מוקדי הסיכון. לשם השוואה, בשנת 2005 נקבע כי התקציב הראוי לכך עומד על 400 מיליון שקלים בשנה.
לפי הדו"ח, ב-2019 בוצעו תיקונים רק ב-11 קטעי דרך מסוכנים, ו-37 פרויקטים יסתיימו עד סוף 2020. מכון המחקר והמידע של הכנסת ציין כי "מספר המוקדים שבהם מתוכננת להתבצע עבודה ב-2020 (כ-56 מוקדים) גבוה ביחס להספק בשנים קודמות", זאת על רקע נתוני הביצוע בשנים הקודמות. בשנת 2018 הסתיים הטיפול ב-29 מוקדי סיכון, ב-2017 ב-18 מוקדי סיכון וב-2016 ב-17 מוקדים בלבד.
למרות הטיפול במספר מצומצם של מוקדים, בשנים האחרונות ניצלה חברת נתיבי ישראל 111-95% מהתקציב שאושר לטיפול בסכנות בין-עירוניות, כך שהבעיה אינה ביכולות הביצוע של החברה אלא בתקציב שניתן לה. בכל הקשור לתשתיות בערים – המצב גרוע. משרד התחבורה מפנה 200 מיליון שקל בשנה לכך, בעיקר סמוך לבתי ספר ומוסדות לקשישים, אך ביצוע הפרויקטים הוא באחריות הרשויות המקומיות, שלא מנצלות את התקציב.
יותר דו"חות - בלי תועלת. ועדת הכלכלה קבעה כי יש למפות מוקדי סיכון וכבישים אדומים ולהגביר את האכיפה במוקדים אלו, אך אף על פי שמשטרת התנועה נתנה יותר דו"חות בשנת 2019 לעומת שנת 2018 - מספר ההרוגים בתאונות דרכים דווקא גדל. נכון לשנת 2019 סומנו במשטרה 50 כבישים אדומים בין-עירוניים ו-165 כבישים עירוניים.
בחצי הראשון של 2019 נרשמו 23% יותר דו"חות בצירים אדומים בין-עירוניים מבאותו חציון ב-2018, אך מספר ההרוגים טיפס. ב-2018 נהרגו בכבישים בין-עירוניים 185 איש, ב-2019 – 214. בחציון הראשון ב-2019 הפחיתה משטרת ישראל את דו"חות התנועה ב-2% בכבישים האדומים העירוניים וגם שם חלה עלייה במספר ההרוגים. 131 ב-2018 לעומת 135 בשנת 2019 - עלייה של 3%.
ההבטחה שלא מומשה: להכפיל את מספר הניידות
לא מספיק ניידות. ב-2005 נקבע בהחלטת ממשלה כי מספר ניידות משטרת התנועה במשמרת יעמוד על 450, במטרה להביא לשינוי התנהגותי בכבישים, אבל משטרת התנועה רחוקה מהיעד הזה. ב-2010 מספר הניידות בכבישים היה 308, ב-2015 עמד על 112 ניידות בלבד. במהלך דיוני הוועדה הודיע השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, כי יכפיל את מספר הניידות עד לחודש מרס 2017, כך שיעמדו על 450 ניידות. ההבטחה לא קוימה. ב-2017 מספר הניידות עמד על 181, וב-2019 על 240 ניידות בלבד.
במשרד לביטחון הפנים התקשו להסביר את המחדל בתפעול הניידות, וניפקו הסבר שלפיו "הוכפלה יכולת האכיפה של משטרת התנועה בצירים הבין-עירוניים והיא כוללת תקני כוח אדם ועומדת בממוצע על 300 ניידות (שכוללות רכבים משטרתיים נוספים המשמשים לאכיפת עבירות תנועה)". אף לאחר הסבר זה, ככל שהוא נכון, המשטרה הגיעה לשני שליש ממצבת הניידות שנקבעה עוד בשנת 2005.
טיפול לא מספק בכלי רכב כבדים. בשנים 2019-2016, כ-27% מההרוגים בתאונות הדרכים בישראל נהרגו בתאונות המעורבות בכלי רכב כבדים (משאיות ואוטובוסים). עוד עולה כי הסיכון לתאונה קטלנית במעורבות אוטובוס או משאית כבדה הוא פי חמישה בהשוואה לתאונה קטלנית במעורבות רכב פרטי. מבקר המדינה הפציר להקים יחידת אכיפה לטיפול בעבירות כלי רכב כבדים, וועדת הכלכלה חזרה על ההמלצה. ב-2017 הוקמה היחידה עם 22 תקנים. היום יש בה 29 תקנים ו-11 כלי רכב.
לצד זאת קבעה ועדת הכלכלה, כי על משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל להעביר תוכניות עבודה להקמת חניוני מנוחה לנהגי כלי רכב כבדים על בסיס מיפוי הכבישים הבין-עירוניים. בינואר אשתקד, משרד התחבורה פרסם תוכנית אב לשם כך, שכוללת הקמת חניוני לילה למשאיות וחניוני עצירה ומנוחה, שמירת צירים להובלת מטענים חורגים ותכנון דרכים למשאיות בלבד. משרד התחבורה לא התייחס לתוכניות שמומשו בשנתיים האחרונות, ולא לתוכניות העתידיות.
בכלי רכב כבד מותקן מכשיר הטכוגרף, שמנטר את היסטוריית הפעילות של הרכב והנהג - ובישראל החובה היא להתקין טכוגרף אנלוגי, שנוטה לזייף בכל הנוגע למהירויות הנסיעה ולמשך זמן עבודת הנהג - גורמי סיכון בוהקים לתאונות דרכים במעורבותם. באירופה לעומת זאת חלה חובת התקנת טכוגרף דיגיטלי שהחלטות ממשלה קודמות וגם ועדת הכלכלה דרשו לאמצו גם בישראל.
במענה לפניית מרכז המידע והמחקר, נמסר ממשרד התחבורה כי טיוטת התקנות נמצאת בשלב התייחסות הציבור, וכי אישור התקנות והשלמת חקיקה תלויים במועד התכנסות הכנסת.
אין פתרון לחברה הערבית. מספר ההרוגים בתאונות דרכים מקרב החברה הערבית עומד על כשליש מההרוגים בעשור האחרון (לעומת חלקה היחסי של החברה הערבית מהאוכלוסייה – 20%) ולכן הוועדה המליצה על גיבוש תוכנית המשלבת אכיפה ייחודית בחברה הערבית, וגובשה תוכנית חומש בסך 2 מיליארד שקלים למתן שירות משטרתי ותגבור האכיפה. מאז שנת 2016 הוקמו שבע תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביי מתוך 15 מתוכננות, אך התוכנית הוקפאה בשנת 2018 בשל קיצוץ תקציבי. המשרד לביטחון פנים סירב להעביר לכותבי הדו"ח את פרטי התוכנית ופילוח העבירות במגזר.
גם בתחום התשתיות ההשקעה בחברה הערבית במגמת בלימה. ב-2016-2015 הוקצבו 200 מיליון שקלים בכל שנה לטיפול במוקדים מסוכנים בכבישים חוצי ערים אך נוצלו רק 47% מהם. בתוכנית חומש שהתחילה ב-2017 הוקצבו 400 מיליון שקלים לטיפול בתשתיות, מהם נוצלו רק 36%.
אין בדיקות בטיחות בכלי רכב. בין השנים 2019-2017 אותרו שלושה מיליון ליקויים בכלי הרכב שנוסעים על כבישי הארץ. במשרד התחבורה סימנו שלושה ליקויים שלהם השפעה ניכרת על בטיחות הרכב: ליקויים הקשורים במערכות הבלמים, מערכת ההגה וצמיגים וגלגלים.
משרד התחבורה מפעיל רק שבע ניידות שבודקות את בטיחות כלי הרכב, ורק שתי ניידות שיכולות לבדוק חריגות משקל בכלי רכב כבדים. כל ניידת אמורה להכיל שלושה אנשים: ראש צוות, בוחן ופקיד, אך חלק מהניידות מאוישות על ידי שניים בלבד כי לדברי המשרד קיים מחסור בכוח אדם.
שבעה מפקחים - על כל מכוני הרישוי בארץ
גם הפיקוח על מכוני הרישוי לוקה בתת-השקעה. שבעה מפקחים אמורים לפקח על כל מכוני הרישוי. בישראל קיימים רק 65 מכונים, לעומת 64 מכונים שהיו ב-2010, חרף עליית יותר ממיליון כלי רכב בשנים אלו על הכבישים. "העלייה במספר כלי הרכב הנדרשים לבצע מבחן שנתי יוצרת עומס על המכונים, באופן שעלול להביא לפגיעה באיכות עבודתם?", נשאל בדו"ח.
קיצוץ בסמכויות הרלב"ד. על פי כותבי הדו"ח, הגוף שאמור היה לתכלל את כל פעילות משרדי הממשלה הרבים שעוסקים בתחום הבטיחות בדרכים הוא הרשות לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), אלא שהוא לא מצליח לעמוד במשימה זאת. על פי הרלב"ד, הסיבות לכך הן קיצוץ בסמכויות כפי שנקבעו בחקיקה ובתקציבים. כך למשל תקציב הרשות עמד בשנת 2008 על 550 מיליון שקלים בשנה ובשנת 2019 על 79 מיליון שקלים.
כותבי הדו"ח מסבירים שחלק מהקיצוץ נובע מכך שבעבר הרשות העבירה מתקציבה לגופים כמו מד"א ורשויות עירוניות. כך למשל תקציב 2008 (550 מיליון שקלים) כלל גם 220 מיליון שקלים שהועברו לתשתיות ברשויות המקומיות והיום אין תקציב פיתוח דוגמת זה. ב-2017 הפסיקה הרלב"ד גם לממן את שכר שופטי התעבורה, וב-2018 הפסיקה את תקציבי אגף התנועה.
"אין בידינו מידע אם התקציבים המיועדים לגופי הממשלה, וקוצצו מתקציב הרשות הלאומית, נגרעו לחלוטין מתקציב המדינה, או הועברו לשימושם הישיר של משרדי הממשלה הרלוונטיים", נכתב. גם הסמכויות של הרלב"ד נותרו רק על הנייר - כך למשל לאחר העברת תקציבי הפיתוח לרשויות לשיפור תשתיות כלל לא ניתנו לרשות סמכויות לוודא את ביצוע מיזמי הפיתוח.
לפי המלצות הוועדה, והחלטת הממשלה שבאה בעקבותיה, נקבע כי הרלב"ד ומשטרת התנועה יפעלו במיזם "שומרי הדרך" שבמסגרתו מצלמים מתנדבים אירועי תנועה מסכני חיים שמועברים למשטרה. בפברואר 2018 הוקמה יחידה משטרתית המונה 10 תקנים לקליטת האירועים והנפקת דו"חות. עד כה המדינה השקיעה במיזם 6 מיליון שקלים, אך הרלב"ד לא עומדת ביעדים שהוצבו לה.
בהחלטת ממשלה נקבע שיועברו מדי חודש לפחות 1,500 אירועים מהרלב"ד למשטרת התנועה, כשבפועל מועברים הרבה פחות. ב-2019 הגיע הרלב"ד ל-1,100 אירועים בחודש (ב-2018 הועברו 891 דיווחים בממוצע חודשי). ברלב"ד מסבירים גם את אי העמידה ביעדים במחסור תקציבי.
"על אף שבשנים האחרונות הופנו תקציבים רבים לתחום הבטיחות בדרכים... סוגיית המחסור התקציבי בתחום עלתה וחזרה", נכתב בדו"ח. "טענות בדבר קיצוץ בתקציב עלו הן מצד הרלב"ד, והן מצד גורמים שעוסקים בפעילויות נקודתיות, כמו למשל קיצוץ בתקצוב משמרות הזה"ב, הקיצוץ בתקצוב מד"א וכתוצאה מכך ביטולן של נקודות הזנקה סמוך למוקדי תאונות, וטענות מצד רשויות בדבר קיצוצים בתקצוב לביצוע תוכניות עבודה".
"מהטענות עולות שאלות בדבר אופן תיעדוף הפרויקטים ואופן חלוקת התקציב. יש לבחון את הסיבות לאי הניצול התקציבי על ידי חלק מהגופים, ובפרט על ידי הרשויות המקומיות", נכתב.
איפה הכבישים האדומים? המשטרה לא מעדכנת
אין שקיפות. אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת הכלכלה שהופנתה כלפי גופים שונים העוסקים בתחום הבטיחות בדרכים, הייתה לפרסם באופן גלוי באתרים שלהם את התקציבים ותוכניות העבודה שנעשות בתחומי אחריותן, אך גופים רבים אינם מיישמים המלצה זו, וכיום אין שקיפות מלאה בנוגע לנתונים תקציביים ופרטי תכנון וביצוע של תוכניות העבודה של הגופים השונים.
הדו"ח מציין כי לא ניתן למצוא כיום מידע גיאוגרפי פתוח לציבור בנוגע לפריסת "כבישים אדומים" על ידי המשטרה. כותבי הדו"ח ציינו לשבח את פעילות הרלב"ד בעניין זה.
ח"כ טופורובסקי אמר ל-ynet כי "כשקוראים את הדוח ואת מסקנות ועדת הכלכלה אנחנו עצובים, אנחנו כועסים, אנחנו בוכים אבל אף אחד לא מופתע". לדבריו, "באפריל, כשכל המדינה הייתה בסגר, עדיין מתו בדרכים אותה כמות אנשים בערך כמו בשנים שעברו. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, לא שמה על ההרוגים בתאונות הדרכים ועל המשפחות שלהם. הממשלה צריכה להתייחס למלחמה בתאונות כמלחמה, צריכה להציל אנשים וזה אפשרי".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "תשתיות לכלי רכב כבדים - המשרד פועל לקידום חניוני מנוחה למשאיות ורכב כבד, במסגרת תוכנית המתאר הארצית לדרכים ומסילות שאושרה בשבוע שעבר. התוכנית כוללת הקמת חניוני מנוחה לכלי רכב כבדים, בכבישים בין-עירוניים בכל 30 קילומטרים. בנוסף לכך, חברת חוצה ישראל מקדמת בימים אלה הליכים סטטוטוריים להקמת שני חניוני מנוחה נוספים בכביש 6, במקומות שבהם קיים מרחב רב בין החניונים הקיימים כיום.
"משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בהכנסת הטכוגרף הדיגיטלי לשימוש ונערך לשילובו. יישום הטכוגרף הדיגיטלי, שעתיד להחליף את הטכוגרף האנלוגי, דורש לאשר את ישראל כחברה בגוף האירופי האמון על הטכוגרף הדיגיטלי, כולל חתימה על הסכם בין ישראל לאיחוד האירופי. מדובר בתהליך מורכב משפטית, הדורש הערכות מבחינת תיקוני תקנות וחקיקה, הסדרת תהליכי אכיפה, שימוש ואחזקה והקמת מערך ניפוק כרטיסים מוצפנים.
"פרויקטים של תשתיות בחברה הלא-יהודית מבוצעים במלואם תוך ניצול מקסימלי של התקציב. יש כמה פרויקטים שביצועם מעוכב כתוצאה מהתנגדות של תושבים. יצוין כי יש פרויקטים שביצועם מתחיל בשנה אחת וממשיך בשנה שלאחריה כך שאין הדבר מעיד על אי ניצול תקציב.
"מספר המפקחים על המוסכים ומכוני הרישוי דינמי ומושפע מקליטת עובדים ופרישת עובדים וותיקים. החשיבות היא במספר פעולות הפיקוח המבוצעות בפועל ויעילותן. במהלך שנת 2019 בוצעו 650 פעולות פיקוח במכוני רישוי וכ-300 ביקורות פתע של בוחני ניידות הבטיחות מאגף הרכב. ננקטו הליכים משפטיים כנגד מכוני רישוי ובוחנים שפעלו בניגוד לתקנות.
"פריסת המכונים מתבצעת בהתאם לשיקולים כלכליים ומקצועיים, בהתאם לגידול מספר הנהגים והנסועה. כיום פועלים 65 מכוני רישוי ועד סוף השנה צפויים להתווסף שני מכונים.
"בחמש השנים האחרונות נפתחו מכוני רישוי באזורים רבים בארץ ששיפרו את השירות לאין ערוך. בימים אלה נמצאים בשלבי הקמה מכוני רישוי בדימונה, קריית גת, קריית עקרון, תל אביב וריינה. במהלך השנתיים הבאות מתוכננים להתפרסם מכרזים להקמת מכוני רישוי נוספים".
ממשטרת התנועה נמסר: "המשטרה האמונה על האכיפה, ממקדת את פעילותה בעבירות מסכנות חיים ובריונות, ופועלת במאבק בקטל בכבישים עם כלל גורמי החינוך, ההסברה והתשתיות. בשנתיים האחרונות הוכפלו ניידות התנועה והן עומדות על ממוצע של כ-150 ניידות במשמרת. אשר לצירי המיקוד, המשטרה מבצעת אכיפה, וכדי לא לפגוע בה, הם אינם מפורסמים לכל.
"בשנים האחרונות האכיפה הוגברה, וב-2019 חלה עלייה חדה באכיפה ביחס לאשתקד, ו-85% מהדו"חות נרשמו במקומות מרובי תאונות ונפגעים, בתוך כך חלה עלייה של 23% באכיפה נגד עבירות מסכנות חיים ו-9% בבריונות כביש. האכיפה נגד השימוש בנייד זינקה ביותר מ-35%.
"נמשיך לפעול לצמצום תאונות ויצירת שינוי בתרבות הנהיגה, תוך שימוש באמצעים ובשיתוף גורמי האכיפה, התשתיות והחינוך, למען שלומם וביטחונם של כלל אזרחי מדינת ישראל".
ביחס להקמת תחנות משטרה בחברה הערבית נמסר ממשטרת ישראל כי "בשלוש שנים האחרונות הוקמו שש תחנות משטרה, והוקמו ארבע נקודות משטרה (ג'דידה מכר, טובה זנגריה, ג'סר א-זרקא ומרר) וכן חוזקו תחנות משטרה קיימות (אום אל-פחם, רמלה, קדמה, רהט ועוד). בשל קיצוץ בתקציב ל-2020, הקמת התחנות הנוספות הוקפאה וזו תופשר עם הקצאת המשאבים. למרות הקיצוץ, ייפתחו בחודשים הקרובים שתי תחנות משטרה נוספות בכפר יאסיף וטירה".
מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר באשר לאי העמידה ביעדי תוכנית "שומרי הדרך": "הרלב"ד מובילה זה שלוש שנים את המיזם מציל החיים, בשיתוף אגף התנועה של משטרת ישראל ועמותת 'נתיב בטוח'. כחלק מהובלת המיזם, הוא אף עוגן, לבקשת הרלב"ד, בהחלטת הממשלה שבעקבותיה הוקמה לראשונה יחידה משטרתית באגף התנועה שאמונה על המיזם.
"הרלב"ד מעבירה מדי חודש כ-1,200 דיווחים בממוצע, כשלפי ההחלטה מחויבת להעביר 1,500. בשל הקיצוץ התקציבי המתמשך, ובמיוחד השנה - אין יכולת להגדיל את מספר המתנדבים, ולפתח חידושים להגדלת המיזם, מה שמקשה על העברת 1,500 דיווחים ברמה הראייתית הנדרשת. את הדיווחים שלא מועברים, כ-2,000 במספר מדי חודש, אנו שולחים ישירות לנהגים ב'מכתבי יידוע'. קבלת התקציב, כולל התוספת שהתבקשה זה מכבר, תאפשר קידום המיזם".
ארז קיטה מנכ"ל עמותת "אור ירוק", אמר: "תאונות הדרכים הן לא גורל משמים אלא מחדל מתמשך של ממשלות ישראל והגופים האחראים על החיים של כולנו בכביש. ממשלת ישראל אישרה לפני 15 שנים את התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים אבל יישמה רק חלק קטן מההמלצות שלה ובעיקר קיצצה במרוצת השנים את הכסף שאמור להגיע להצלת חיי אדם.
"במקום ליישם את המלצות ועדת שיינין, המדינה הקימה עוד וועדות שהגיעו לאותן מסקנות אבל שוב ושוב משרדי הממשלה מצפצפים על ההחלטות. מדובר בזלזול במאבק בקטל בדרכים ובעיקר בחיי אדם. התוצאות ברורות וחדות ומראות עד כמה הכישלון במאבק בתאונות הדרכים הוא גדול ונרחב כאשר בשנת 2019 נרשמה עליה בשיעור של כ-13% במספר ההרוגים.
"התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים היא מפת הדרכים שיש ללכת בדרכה וליישם את המלצותיה. התסכול הגדול הוא שאם לא היו מתעלמים מהמלצות התכנית הלאומית היינו יכולים לחסוך את חייהם של מאות בני אדם ולמנוע כאב וסבל ממשפחות רבות. המחדל הזה חייב להיפסק כי הוא גובה חיים של חפים מפשע. אני דורש מכל הגופים שאחראיים על החיים של כולנו בכביש – הפסיקו להטיל את האחריות רק על הציבור, קחו אחריות ויישמו את החלטות הוועדה. הגיע הזמן להציב את הצלת החיים בראש סדר העדיפויות".
לפנייה לכתב/ת 
