חוק פרסונלי? כך הכריע הרוב

דוברים הטוענים שחקיקה שתחסום נאשם בפלילים מלהרכיב את הממשלה ולכהן בראשה חותרת תחת הכרעת הבוחר - טועים ומטעים

משה לדורפורסם: 09.03.20 , 12:07

משה לדור(צילום: מוטי קמחי)

אזרחי ישראל בחרו בדעת רוב בהדחתו מהנהגת המדינה של נאשם בפלילים בגין עבירות שחיתות שלטונית חמורות. חוק שיחוקק לשם כך יקבע נורמה כללית שתבטיח את ניקיונה הערכי של הכהונה הרמה. האם חוק זה הוא חוק "פרסונלי"? האם חיקוקו עתה מהווה "פגיעה בבוחר"?

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

שאלות אלה, בשינויים קלים, חוזרות ויוצרות תחושת חוסר נוחות מדומה, כאילו חקיקה תוך כדי תנועה בעניינים הערכיים הללו הינה בבחינת הפרת הכללים, ואולי יוזמה בלתי ראויה. ולא היא; בשום טרוניה המושמעת כיום נגד היוזמה להגיש מיד לאחר כינוסה הראשון של הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק יסוד (הממשלה) לשם עיגון והבהרה של פסלות נאשם בעבירות קלון להרכיב ממשלה ולכהן בראשה - אין ממש.

רוב אזרחי ישראל – השקולים לכדי 62 מנדטים בכנסת – בחרו בנציגיהם על מנת שיפעלו על פי הסמכות החוקית המצויה בידיהם כדי להעביר מכהונתו את ראש הממשלה הנוכחי. זו הייתה הבטחת הבחירות של המפלגות הללו. דוברים הטוענים שחקיקה שתחסום נאשם בפלילים מלהרכיב את הממשלה ולכהן בראשה חותרת תחת הכרעת הבוחר - טועים ומטעים.

יתרה מזו נשאל: כמה מבין מצביעי הימין ששיגרו 58 נציגים לכנסת אמנם תמכו בחידוש כהונת הנאשם בנימין נתניהו דווקא לראשות הממשלה? האמנם כולם, או שמא גם תיאור זה איננו אלא סחריר נוסף, המבקש למסגר את המציאות ולציירה כהחלטית, בניגוד לעובדות?

מפלגות "הגוש" הימני כוללות מפלגות אידיאולוגיות או סקטוריאליות, שמצביעיהן בחרו בהן כמייצגות את השקפת עולמם. אפשר שרבים מהם נצמדו למפלגה שבה בחרו למרות, ולא בזכות, עמידת נתניהו בראש מחנה הימין. מכאן ש"רצון העם" בהפסקת כהונתו של הנאשם כראש ממשלה משכנע עוד יותר.

האמנם מדובר בחקיקה פרסונלית? גם כאן ממש לא כך הם פני הדברים. התיקון המוצע אינו עוסק בזכויות הנאשם כפרט אלא בזכויות הציבור. יוזמת החקיקה נועדה להבטיח את ניקיון וטוהר הכהונה של העומד בראש הרשות המבצעת, כך שבמשרה הרמה לא יכהן באופן חסר תקדים נאשם בפלילים בגין עבירות שחיתות חמורות.

יוזמה זו ממוקדת במאפייני הכהונה הציבורית (גם אם הצורך בה נולד בעקבות מועמדות קונקרטית המציפה את הקושי). היא נועדה להבטיח שמנהיג העומד בראש המדינה לא ייתבע על ידה במקביל - כנאשם. אין מדובר בשינוי "כללי המשחק" בדרך המפקיעה בדיעבד את תוצאות הבחירות כפי שנטען. נהפוך הוא, כל מטרת קיומן של הבחירות הייתה לרענן ולעדכן את רצון אזרחי המדינה ביחס לכיווני הדרך שיינקטו על ידי נציגי העם בכנסת.

והנה, משבסוגייה המרכזית שהועמדה להכרעה ‑ המשך כהונת ראש הממשלה ‑ אמרו אזרחי המדינה את דברם, הרי שהפכה זו למשימתם הראשונית והחיונית ביותר של הח''כים התומכים בכך לפעול למימוש הכרעת רוב זו בכל דרך חוקית.

בדיוק כך פועלת השיטה הדמוקרטית. היא פועלת ומגשימה את משאלות הרוב, המשתלבות היטב עם ערכיה היסודיים של החברה ואינה מתמסרת בכניעה תבוסתנית לספין דוגמת ''על רוב העם להיכנע למיעוט שבחר במפלגה כלשהי'' – גם אם זו צברה יותר מנדטים ממפלגה אחרת. חקיקה מזורזת הנחוצה כדי להשלים חסר אפשרי בהוראת חוק אף אינה יוצאת דופן במשטרנו כשצורך בכך הופך לחיוני. וכי מי יכול היה להעלות בדעתו כי נאשם בסדרת אישומים חמורים, לרבות שוחד, יעז להתמודד ולהציע עצמו לכהונת ראש ממשלה כל עוד לא נוקה כדין בבית משפט מוסמך לעניין זה? מתברר, אפוא, כמו בפעמים רבות בעבר, כי כל הזועק בשמו של העם "שאמר את דברו" איננו אלא זועק בשמו שלו.

ולבסוף, על כולנו לקוות שתיחסך מאיתנו המבוכה הצפויה כשבחג העצמאות הקרוב תישמע הכריזה: "הקהל מתבקש לכבד בקימה את כבוד ראש הממשלה - הנאשם בשחיתות - עם כניסתו לאולם".