הטבה במצב נהג האוטובוס שנדבק מקבוצת צליינים יוונים, שרוולים בנתב"ג צפויים להיסגר
מצבו של הנהג ממזרח ירושלים שהסיע תיירים עדיין קשה, אך בביה"ח מדווחים על שיפור מסוים. מסתמן: הבידוד שאליו נשלחים כל השבים מחו"ל יוביל לסגירת מחצית מהשרוולים בטרמינל 3 בנתב"ג. קצין רפואה ראשי לשעבר באולפן ynet: "אני נגד ההיסטריה בציבור". מניין החולים - 50
בבית החולים פוריה בטבריה עדכנו הבוקר (יום ג') כי קיימים סימנים להטבה במצבו של נהג האוטובוס ממזרח ירושלים שאושפז בעקבות הידבקות בנגיף קורונה מקבוצת צליינים יוונים שהסיע. עם זאת, הנהג עדיין מורדם ומונשם ומצבו מוגדר קשה. "ישנם סימנים מעבדתיים אשר מעידים על הטבה", נמסר. מניין הישראלים שנדבקו בנגיף עומד על 50. ארבעה מהם החלימו, רובם במצב קל.
במקביל, ההנחיות החדשות שעליהן הכריז אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו ולפיהן כל ישראלי ששב מחו"ל ייאלץ לשהות בבידוד ביתי ותיאסר מיום חמישי כניסת תיירים שלא יצליחו להוכיח אפשרות של שהייה בבידוד, צפויות להוביל לכך שהפעילות התעופתית של ישראל תצטמצם עוד יותר. לוח הטיסות בנמל התעופה בן גוריון נצבע גם הבוקר באדום, בדומה לימים האחרונים, עם ביטול של עשרות טיסות נכנסות ויוצאות.
כל התיירים יחויבו בבידוד
הבוקר פרסמה רשות התעופה הודעת עדכון לחברות התעופה, ובה נכתב כי "רשות האוכלוסין וההגירה של ישראל תסרב כניסה לישראל של כל נוסע שאינו אזרח ישראלי, מלבד צוותי אוויר שקיבלו אישור מיוחד מראש ונוסעים שיש להם אישור מיוחד מרשות האוכלוסין או ממשרד הבריאות".
בהתאם לפרסום, נוסעים זרים שישהו בישראל יותר מ-14 יום, יוכלו להיכנס ארצה אם יוכלו להוכיח שישהו בבידוד ביתי בישראל. הם ידרשו למסור עם כניסתם לארץ כתובת ומספר טלפון של אדם בישראל שיוכל לאפשר להם לבצע את הבידוד הביתי בהתאם להנחיות משרד הבריאות. עוד נכתב כי חברות התעופה יהיו אחראיות להחזרת נוסעים שכניסתם לישראל סורבה בחזרה לנמל התעופה שממנו הגיעו.
במקביל, בהנהלת רשות שדות התעופה מקיימים הבוקר ישיבה נוספת במטרה לבחון שורת צעדים על מנת להתגבר על השלכות הצמצום הדרמטי בכמות הנוסעים והפחתת הפעילות בנמלי התעופה בן גוריון ורמון הסמוך לאילת.
לפי המתווה בין הנהלת הרשות לוועד העובדים, שהגיע לידי ynet, בימים הקרובים צפויים להיסגר שני שרוולים (B ו-E) מתוך ארבעה בטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון. בנוסף צפוי נמל התעופה רמון לסגור את שעריו בשעות הלילה כדי לאפשר צמצום פעילות והוצאת עובדים נוספים רבים לחופשה. לפי שעה, עובדי הרשות יעבדו במתכונת של 30% פעילות.
בתחילת השבוע הודיעו ברשות שדות התעופה על סגירת טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות החל מ-14 במרץ כחלק מצמצום בכוח האדם בנמל התעופה בן גוריון. חברות הלואו קוסט שפעלו ממנו יתחילו לפעול מטרמינל 3. הטיסות הפנים ארציות מנתב"ג ימשיכו לפעול בשלב זה מטרמינל 1.
יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה פנחס עידן אמר ל-ynet: "לא היה דבר כזה, זה כמו יום כיפור. שני ראשי המפלגות נתניהו וגנץ נלחמים על קולות והכול תקוע. זאת בושה וחרפה. הכל מתרסק, מפטרים אלפי עובדים, שולחים לחופשה ללא תשלום אלפי עובדים, והם רבים מי יהיה ראשון ומי יהיה שני. אין להם אלוהים. במקום לקרוא לממשלת חירום לפחות לתקופה הקרובה של המשבר הם נלחמים ועשרות אלפי עובדים נשארים בבית והולכים הביתה. זה משבר מהחמורים שהיו לנו".
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בשבועיים האחרונים שבהם התקבלו ההחלטות הנוגעות לשבים ממדינות אירופה, חל שינוי במגמה: יותר ישראלים חזרו לישראל מאשר אלו שיצאו ממנה. מאז 23 בפברואר, נכנסו לישראל 268,765 ישראלים בעוד מספר היוצאים לחו"ל עמד על 213,000 בלבד.
מאז יום שישי 6 במרץ, שבמהלכו התקבלה החלטה על חובת בידוד לשבים מצרפת, גרמניה, ספרד, אוסטריה ושווייץ, חזרו לארץ 44 אלף ישראלים בעוד רק 24 אלף ישראלים המריאו לחו"ל.
במחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה מאושפזים ארבעה חולים. שלושה מהם הגיעו בלילה, אחד מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה. החולה הראשון שהגיע לרמב"ם ביום שישי והושם בבידוד הועבר הבוקר למחלקת הקורונה הייעודית.
בבית החולים בני ציון בחיפה מאושפזות שתי תושבות הקריות שנושאות את הנגיף. השתיים תושבות הקריות שחזרו לארץ באותה טיסה.
בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שבו מאושפזת חולה אחת בקורונה, נפתח הלילה המתחם הייעודי לטיפול בנשאי הנגיף. בית החולים ממשיך לבצע בדיקות מעבדה לזיהוי הנגיף במעבדה לווירולוגיה, שהיא אחת מארבע מעבדות מורשות לבדיקה זו בארץ. הצוותים הרפואיים עוברים סימולציות מיוחדות לטיפול בחולי קורונה בניידת ה"סימולנע" של כללית - מתקן אימון ייחודי נייד.
ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, אמר: "הקמנו מתחם ייעודי לקליטת חולי קורונה הנותן מענה לחולים שנדרשים להתאשפז תוך הגנה על כלל האוכלוסייה ועל הצוות המטפל. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות ומקפידים על הנהלים וההנחיות המתעדכנות מדי יום".
המתחם הייעודי המבודד ממוקם בנפרד מבנייני האשפוז האחרים, באופן שמאפשר המשך פעילות תקינה של בית החולים. המתחם יקלוט במחלקה אחת מטופלים חיוביים לנגיף, ובה שני חדרים אשר יכולים להעניק טיפול בחולים מונשמים, בעת הצורך. במחלקה השניה ייקלטו מטופלים עם חשש למחלה טרם קבלת תשובת מעבדה, תוך הפרדה מלאה בין שתי הקבוצות. כמו כן כולל המתחם אזור בקרה ושליטה ואזור נפרד לצוותים המטפלים לטובת היערכות, התמגנות ושהייה.
ד"ר ליאור נשר, מומחה במחלות זיהומיות ואחראי המתחם בהיבט של ייעוץ מחלות זיהומיות, אמר: "בית החולים נערך הערכות מלאה מרגע קליטת החולה במתחם הייעודי ועד לשחרורו הביתה כולל הגדרת צוותים מטפלים, ומסלולי הכניסה והיציאה של צוותים, אופן המיגון, הטיפול בפסולת, כביסה, העברת מזון, תרופות, בדיקות וכדומה".
פרופ' נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל, התייחס בריאיון באולפן ynet להחלטה בצמרת הצבא שלפיה כל החיילים שחוזרים מחו"ל יימנעו מהגעה ליחידותיהם למשך שבועיים. לדברי פרופ' אש, "הצבא צריך להיערך בצורה נרחבת משני טעמים: ראשית, היכולת של מחלות זיהומיות להתפשט בצבא היא יותר גדולה בגלל הצפיפות של חיילים, והדבר השני שהפגיעה בכוח יכולה להיות חמורה מאוד אם יש הרבה חיילים חולים.
"לכן הצבא צריך להחמיר בהנחיות, והוא באמת עושה את זה, וכל ההנחיות שאנחנו רואים במערכת האזרחית, הצבא צריך להקפיד עליהם הרבה יותר. אז זו הנחיה נכונה שלא ייכנסו חיילים שחוזרים מחו"ל לבסיסים. אני מכיר שיש הנחיות על צמצום התכנסויות, מפגשים, כנסים שהצבא צריך להקפיד על זה יותר, הצבא בהחלט צריך לנקוט אמצעים חמורים מאוד כדי למנוע את התחלואה".
- צה"ל יכול לעשות צעדים כאלה דרסטיים ועדיין להמשיך לתפקד כצבא?
"כן. אני חושב שכל עוד הצעדים האלה מונעים תחלואה צריך לחשוב על המצב היותר גרוע. צריך לחשוב על מה היה קורה אם הייתה תחלואה נרחבת, זה מצב חמור מאוד שבאמת יכול לפגוע ביכולת התפקודית של הצבא. אבל כל עוד זה מניעה וצמצום, אפשר לוותר על חלק מהכוחות, חלק מהחיילים שצריכים להימנע מלהיכנס לבסיסים או להישאר בבידוד ולהמשיך לתפקד. אין לי ספק שאפשר. יש ייחוד במצב של היום, אין לנו עימות שפרץ, אז יש יתרה שאפשר לנהל אותה".
- האם צה"ל ערוך לעזור למדינה בהתמודדות עם מצבים כאלה כמו מגפה בינלאומית?
"כן, ראשית צריך לומר שיש לנו מערכת אזרחית שערוכה להתמודד עם מצבים כאלה אבל גם העזרה של צה"ל במצבים קיצוניים היא חשובה, והוא יכול לעזור במספר דברים, בכוח אדם כללי ששומר על הסדר, שמכווין את האנשים, שמונע למשל כניסה של חולים למרפאות, שמירה על הסדר וגם באמצעים שהם אמצעים רפואיים. למשל, אם חס וחלילה נצטרך בית חולים שדה אז יש לחיל הרפואה בית חולים שדה שאפשר לפרוס אותו. אז בהחלט במצבים קיצוניים הצבא יש לו אמצעים, הוא נערך לזה.
פרופ' אש, כיום ראש חטיבת הבריאות בקופת חולים מכבי, אמר בהתייחסו לצעדים הכללים של ישראל בעקבות התפשטות הנגיף כי "הצעדים הם חשובים. אפשר להתווכח האם הם מוגזמים קצת או לא, אבל אני חושב שצריך שוב גם כאן להסתכל על האלטרנטיבה.כ שאני מסתכל על מה שקורה באיטליה, אנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה. ולכן כל הצעדים שאנחנו נוקטים כדי למנוע התפרצות של התחלואה הם חשובים וצריכים לתת לנו יותר ביטחון.
"אני נגד הפאניקה, נגד ההיסטריה, נגד ההיערכות של אנשים שרוכשים בסופר כל מיני דברים ומכינים את עצמם להסתדרות ממושכת, אני מקווה שזה לא יקרה, אני לא חושב שצריך לעשות צעדים כאלה, צריך להרגיע אבל מצד שני המערכת צריכה להיערך ולמנוע התפשטות של המחלה, ואני חושב שבסופו שלדבר כשאתה מסתכל על הצעדים ואתה רואה שהם אפקטיביים, אז אני בעד לקיים אותם דווקא כדי להרגיע".
לפנייה לכתב/ת 
