מילה שלכם זו לא מילה

נתניהו, ליברמן, בכירי כחול לבן ואורלי לוי-אבקסיס – כולם מצפצפים על המצביעים שלהם. מנגד, הנדל והאוזר היחידים שנאמנים לעקרונותיהם

לימור לבנתפורסם: 12.03.20 , 12:01

פגישה בין מפלגת כחול לבן לאביגדור ליברמן (צילום: אלעד מלכה)

צמרת כחול לבן עם אביגדור ליברמן(צילום: אלעד מלכה)

יש מנהג מגונה במדינה: הפרת הבטחות הניתנות לבוחרים ערב הבחירות – דקה וחצי אחריהן. מנהג זה הפך אצלנו לחלק בלתי נפרד מהחיים הפוליטיים בשנה האחרונה, כשיותר ויותר פוליטיקאים עושים בו שימוש, עד שנראה שהם ממש מתחרים ביניהם מי יצפצף יותר על המצביעים. פלא שאמון הציבור בפוליטיקאים, או מה שנשאר ממנו, הולך ונעלם?

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אין ספק שבנימין נתניהו, שהפר את התחייבותו בשידור חי לקרן מרציאנו ולעמית סגל בערוץ 12 שלא יבקש לעצמו חסינות ("מה? מה פתאום"), ואחר כך בלי למצמץ פנה לבקש חסינות, הוביל בנוק-אאוט על פני כל מפירי ההבטחות. אבל למען האמת, קדם לו אביגדור ליברמן, שהפר את הבטחתו לבוחר כאשר במערכת הבחירות באפריל 2019 הבטיח לתמוך בנתניהו. עם היוודע התוצאות הוכיח ליברמן שמילה שלו היא לא מילה, ביצע פניית פרסה אידיאולוגית ונתן גט כריתות לממשלת ימין – מה שהוביל למערכת הבחירות השנייה, בספטמבר 2019.

ובני גנץ? הוא הותקף ערב הבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר על ידי נתניהו, אשר טען שאין לו ממשלה אלא עם אחמד טיבי והרשימה המשותפת. אין זאת אלא שהמתקפה הייתה אפקטיבית, משום שגנץ נזעק לאולפני הטלוויזיה והתחייב שבשום אופן לא יקים ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת, לא בתמיכת המשותפת וגם לא מבחוץ.

גם מס' 2 שלו, יאיר לפיד, אמר בראיון ל"מצב הרוח" ש"לא נקים ממשלה כשהיבא יזבק היא הקול ה-61". ובכן, לפיד, כפי שנראה עכשיו יזבק מבל"ד – מי שכינתה את המחבל סמיר קונטאר שרצח את בני משפחת הרן "הלוחם השאהיד", ועוד פרסמה אין-ספור פוסטים של תמיכה במחבלים רוצחים – היא בדיוק הקול ה-61 שלכם.

אין ספק שגנץ, כמו לפיד, משה (בוגי) יעלון, שאמר לפני הבחירות שלא יהיה שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת, וגבי אשכנזי – שלפי הדיווחים אינו מרוצה כלל מהשידוך הזה עם תומכי המחבלים ומהללי השאהידים – יפרו את הבטחותיהם לבוחריהם בריש גלי, היה ויתפתו לקואליציה הזרה והמוזרה הזו.

אני שומעת מרבים שאינם רוצים בהמשך שלטונו של נתניהו שהם מוכנים להסכים להשבעת ממשלת מיעוט של גנץ בת 44 מנדטים בתמיכת 15 המנדטים של המשותפת, כולל בל"ד. רק לחצי שנה, הם אומרים. רק לשבועיים-שלושה, אומרים אחרים. רק להצבעה אחת, אומר לפיד. העיקר שניפטר מנתניהו.

לגיטימי לגמרי לרצות להחליף את נתניהו, ויש לכך סיבות טובות. לי עצמי יש ביקורת, אפילו חריפה, על התנהלותו, על הפגיעה בשומרי הסף, על המשך הכהונה תחת שלושה כתבי אישום חמורים. אבל אלה שמוכנים להכשיר כל שרץ ללא כל קווים אדומים, ולשלב ידיים עם מי שרוצים להסגיר אותם, שלושה רמטכ"לים ופקודיהם, לבית הדין הבינלאומי בהאג, רואים לנכון להשתלח ביועז הנדל וצביקה האוזר.

הם זועמים על שני הח"כים חברי סיעתו של יעלון בכחול לבן – משכילים, אנשי ימין ובעלי יושרה יוצאת דופן, שהודחו מלשכת נתניהו משום שהעדיפו לדווח על מעלליו של מקורבו נתן אשל, גם במחיר משרתם. שניהם אינם רוצים בהמשך שלטונו של נתניהו, אבל שניהם אינם מסוגלים בשום אופן להרים ידם בעד ממשלה שתיתמך על ידי תומכי טרור.

האם האוזר והנדל בוגדים במפלגתם? האם הם מפירים את הבטחתם לבוחרים? להפך. הכול ידעו בדיוק מה עמדותיהם הפוליטיות-מדיניות. הם נאמנים ליושרתם, נאמנים לעקרונותיהם. אם יש מי שאינו מוכיח יושרה זה דווקא ראש סיעתם, יעלון, שנראה שמה שמנחה אותו עכשיו זה עלבונו האישי.

וכן, השבוע גם אורלי לוי-אבקסיס הצטרפה למנהג החדש של הפרת הבטחות לבוחרים. אז מה חדש תחת השמש? שום דבר.

אחזור על מה שכתבתי במהלך כל השנה האחרונה כמו קאטו הזקן: העם בישראל רוצה ממשלת אחדות. לא קואליציה עם הרשימה המשותפת. לא בחירות מועד ד'. פשוט: ממשלת אחדות. בראשות מי? לחזור למתווה הנשיא. אני מקווה בכל ליבי שאחרי סבב השיחות שיערוך ביום ראשון הוא יקרא אליו את נתניהו ואת גנץ, יטיח את ראשם זה בזה, יכניס אותם לחדר סגור, עד שייצא עשן לבן. כי זה רצון העם האמיתי.