יש להם בעיה משותפת: כך הפכו האוזר והנדל למחסום בפני ממשלת המיעוט
עוד לפני משבר הקורונה ואורלי לוי-אבקסיס, מי שעמדו בחזית ההתנגדות לאופציית ממשלת המיעוט שנתמכת ע"י הרשימה המשותפת, היו שני חברי הכנסת שחולקים היסטוריה בעייתית עם נתניהו. מקורביהם של שני הסמנים הימנים בכחול לבן מסבירים מהיכן הגיעו, לאן הם הולכים ומי מהם עשוי לשנות את דעתו
אם תורת הכאוס תקפה גם בפוליטיקה בישראל, ייתכן שלנתן אשל יש חלק מרכזי בפלונטר המתהדק בימים אלה סביב הצוואר שלה. הוא זה שבתחילת העשור הטריד מינית עובדת בלשכה של בנימין נתניהו, ובכך התחיל שרשרת אירועים - שעוד לפני הקריאות לאחדות בשל משבר הקורונה - הגיעה השבוע לשיאה הכאוטי במה שמסתמן ככישלון של כחול לבן להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת.
גנץ: ממשלת חירום היא הדבר הנכון, עדיין ממתין לנתניהו
המעשים של אשל באותם ימים גרמו למזכיר הממשלה דאז צבי האוזר ולראש מערך ההסברה יועז הנדל (יחד עם המזכיר הצבאי יוחנן לוקר), למסור את המידע ליועמ"ש – מבלי לעדכן בכך את ראש הממשלה - ובכך לפתוח מולו חזית שטרם נסגרה מאז. אשל אמנם מחובק עד היום על ידי נתניהו, חרף הביקורת הציבורית, אולם האוזר והנדל גם אכלו את הדג וגם גורשו מהעיר: דווקא הם עזבו/הועזבו את הלשכה בעקבות הפרשה.
מאז הפכו שניהם למבקרים חריפים של התנהלותו האישית של נתניהו ולימים הצטרפו למפלגה שלאורך השנה האחרונה מנסה שוב ושוב להביא לסיום הכהונה שלו. אלא שכאמור, היוזמה של הנהגת כחול לבן להישען על מפלגה אנטי-ציונית, מתנגשת בימים אלה באופן חזיתי בעמדות הימין המובהקות – והמוצהרות – של האוזר והנדל, שבשלב זה מסכנים יחד עם משבר הקורונה ואורלי לוי-אבקסיס את 62 האצבעות שאמורות להתרומם כתמיכה במהלך.
ספק אם נתן אשל נותן כיום את דעתו לכך שנטייתו לצילום מתחת לחצאיות של נשים תביא שנים אחר כך לתרחיש הפוליטי חסר המוצא, אבל אין ספק שאלה שנאלצו לעזוב בגללו את הלשכה לא שוכחים.
"פרשת נתן אשל הביאה לתחילת סופו של יועז בתפקיד אצל נתניהו", אומר ל-ynet אחיו איתי הנדל. "הוא ראה אובדן ערך בסיסי של הוגנות, של חוק, של הגנה על החלש. הוא לא הבין איך ראש הממשלה כועס על דווקא השלישייה שחשפה את הפרשה ולא על אשל. התחילו למדר את יועז באופן לא ענייני, פתאום לא הזמינו אותו לפגישות, וזו הייתה כבר התנכלות אישית. בסופו של דבר הוא עזב".
ר', שעבד במשרד הממשלה והכיר היטב את צבי האוזר, מוסיף: "אחרי פרשת נתן אשל יחסיו של צביקה עם נתניהו היו קשים מאוד. נתניהו כעס שהוא לא בא לספר לו ישירות אלא הלך ליועמ"ש. שאלתי אותו בזמנו למה הוא לא עזב מיד, והוא ענה לי שיש לו משימה ושהלקוח שלו זה אזרחי ישראל, אז הוא ממשיך כל עוד הוא יכול".
שמונה שנים חלפו מאז, והנדל והאוזר נמצאים באותה דילמה, רק בממדים גדולים הרבה יותר: הסלידה מהתנהלותו של נתניהו עדיין שם, ואיתה הרצון להחליף אותו, אבל קו אדום אידיאולוגי מונע מהם ללכת את הצעד הנוסף שרוצים מנהיגי מפלגתם, ולהביא לסיום אמיתי של עידן נתניהו.
אני לא משרת את ביבי
ח"כ יועז הנדל גדל ביישוב הדתי אלקנה ואת שירותו הצבאי – שבמסגרתו הגיע לדרגת סגן-אלוף במילואים – עשה ברובו בשייטת 13, ומאז השתתף בין השאר במבצע ענבי זעם, במלחמת לבנון השנייה ובעופרת יצוקה. בצעירותו, אחרי השחרור, מילא תפקידים שונים במערכת הביטחון, כולל בשב"כ בזמן האינתיפאדה השנייה.
"אנחנו באים מבית דתי אבל לא דתי קיצוני אלא מאוד מכיל, בלי נוקשות וכפייה", מספר אחיו איתי. "יועז מקפיד מאוד על שבת, תפילין וכשרות, אבל את הכיפה הוא הוריד כי הוא פחות מאמין בסממנים חיצוניים. בין השאר מפני שיש הרבה עם כיפה שחוטאים לדרך".
א', חבר של הנדל הן מספסל הלימודים והן מהשירות הצבאי, מוסיף: "יועז למד איתי בתיכון באריאל. הוא היה מהבודדים שיצאו מהציונות הדתית ובאו ללמוד בבית ספר חילוני. בשייטת, גם בתור לוחם וגם כקצין, היה ברור שהוא אחד שאומר את מה שיש לו להגיד גם אם הוא ישלם על כך מחיר. היו לו כמה הסתבכויות כאלה עם סגן מפקד השייטת. הוא חטף כמה עונשים על כל מיני אמירות".
לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, שבו שרד כאמור קצת יותר מחצי שנה, התמנה הנדל באוגוסט 2011. הוא הגיע לשם אחרי שנתניהו ראה אותו מתראיין בפגוש את העיתונות והזמין אותו אליו. בתחילה ייעד אותו ראש הממשלה להיות מעין דובר, אבל הנדל הבין שמדובר בעיסוק בעיקר סביב שרה נתניהו, והציע לנתניהו רעיון אחר: לנהל את מערך הסברה הלאומי.
"לא היה חיבור אישי בינו לבין נתניהו", ממשיך האח איתי. "יועז אמר לי פעם: 'ביבי הוא ראש הממשלה, אבל אני לא משרת את ביבי. אני משרת את מדינת ישראל. הייתי נמצא שם גם אם הייתה שם חברת כנסת ממרצ'. בסך הכול האידיאולוגיות של שניהם לא רחוקות, אבל ליועז קשה עם היחס של נתניהו למוסדות המדינה, לשלטון החוק, לפילוג בחברה, ולזה שביבי יעשה הכול כדי לנצח או לשלוט. קשה לו שממנים מפכ"ל ויועמ"ש ואחרי זה הם הופכים לאויבי המדינה. זה חורה לו. בעיניים שלו ככה מפרקים את המדינה".
כשיועז כבר לא בקונצנזוס
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 ניהל הנדל מו"מ להצטרף למפלגות "עם שלם", "התנועה" ו"יש עתיד", אבל זה לא צלח, וכאמור, טבילת האש האמיתית שלו בפוליטיקה החלה לפני כשנה וחצי, עם ההצטרפות למפלגת תלם של בוגי יעלון ומשם לכחול לבן.
החיבור עם יעלון החל בפרשת אלאור עזריה. בניגוד לנתניהו שתמך בחייל היורה, הנדל הרגיש שבוגי משדר איתו על אותו גל של ימין ממלכתי. לימים, כשארגן הפגנה של אנשי ימין בעד שלטון החוק, גם יעלון הגיע ונוצר חיבור אישי.
אלא שבניגוד ליעלון, כיום משרטט הנדל קו אדום בכל הנוגע להישענות כחול לבן על הרשימה המשותפת בדרך לממשלת מיעוט. יותר מזה: מאז הבחירות הראשונות הוא היה מהקולות היחידים שדיברו בתוך המפלגה על כך שצריך ללכת לאחדות.
"יועז מבדיל בין אזרחי ישראל הערבים לבין הנציגים שלהם בכנסת, שמייצרים פלגנות ובדלנות ומתנגדים לעיקרון של מדינת ישראל", אומר האח איתי. "את חלקם הוא רואה כתומכי טרור והוא חושב שהיבא יזבק לא צריכה להיות בכנסת. הוא גם לא מאמין בממשלות מיעוט כי הן לא מייצגות את רוב העם".
- איך הוא מתייחס לתגובת השמאל להתנגדות שלו?
"העליהום שעשו עליו בימים האחרונים לא נעים לו, כי הוא רגיל להיות קונצנזוס, אבל הוא מאמין בדרך שלו. לדעתי אין שום סיכוי שהוא יערוק לליכוד. הוא ישר מדי. הוא רוצה ממשלת אחדות".
חברו א' דווקא אומר: "לי זה לא היה ברור מאליו שיועז לא יתמוך בממשלה עם הרשימה המשותפת. לדעתי הוא היה צריך באופן זמני לקבל את התמיכה של המשותפת ומשם לצאת לממשלת אחדות. אמרתי לו את זה, אבל כבר היה מאוחר מדי כי הוא טיפס על עץ גבוה מדי. עדיין, אני בטוח שזה יושב לו איפשהו בראש. הדעה של אנשים סביבו מאוד חשובה לו והוא מאמץ אותה הרבה פעמים".
- הוא יתמוך בממשלה בראשות נתניהו?
"הוא יתפטר קודם. הוא נאמן למפלגת תלם ולבוגי יעלון".
צביקה לא מתרגש
צביקה האוזר נולד ברמת גן ואת שירותו הצבאי העביר בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל, שבמסגרתו שימש בין היתר מ"מ מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. לאחר השחרור שימש עוזר מקצועי למנכ"ל משרד העבודה והרווחה ודובר התאחדות הסטודנטים, ובשנים 1993–1994 היה יועץ תקשורת לתנועת הליכוד ולראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו.
עם הקמת ממשלת נתניהו הראשונה בשנת 1996 מונה האוזר ליועץ מקצועי בכיר לשרת התקשורת לימור לבנת. הוא היה בין היתר מרכז הוועדה לפתיחת שוק הסלולר לתחרות, ומרכז פעולות משרד התקשורת לפתיחת שוק השידורים לתחרות.
באפריל 2009, עם הקמת הממשלה בכנסת ה-18, מונה האוזר לתפקיד מזכיר הממשלה של נתניהו ובשלב מסוים לממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנוסף, מתוקף תפקידו, היה האוזר דובר הממשלה.
"הוא עבד עם נתניהו עוד כשהיה באופוזיציה", מספר אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שעבד בצמוד אליו. "חוץ מנתניהו הוא נחשב קרוב גם לגדעון סער. בפרשת נתן אשל הוא עשה את מה שמוטל עליו. זה בדיוק צביקה. הוא ישר והגון ומתכוון למה שהוא אומר. זה בן אדם רציני שמחויב למדינת ישראל. בגלל זה היה נראה לי מאוד טבעי החיבור שלו עם יעלון".
כמו הנדל, לקראת הבחירות לכנסת ה-21 חבר האוזר ליעלון ולמפלגת תלם והוצב במקום ה-14 ברשימת כחול לבן. גבאי: "היה לי ברור שמבחינת תפיסת עולם, תהיה לצביקה בעיה עם נתניהו לנוכח האישומים הפליליים שיש לו".
- ולגבי הישענות על הרשימה המשותפת?
"מי שמכיר את צביקה יודע שהוא אמר מראש שהוא לא ישב עם המשותפת. אף אחד לא היה אמור להיות מופתע. הוא מאמין בשוויון מוחלט בין אזרחים, אבל הוא ציוני. חשובה לו על זהותה של מדינת ישראל".
גם חברו ר' ממשרד ראש הממשלה סבור כך: "צביקה הוא איש ישר, וכשהוא מאמין במשהו, הוא הולך איתו עד הסוף. גם כשהיו עליו לחצים פוליטיים כבדים. אני לא מכיר הרבה אנשי ציבור ערכיים כמוהו".
- הלחץ שמופעל עליו משמאל ישפיע?
"לדעתי לא. הוא לא מתרגש מרעשי רקע. הוא גם היה כזה כמזכיר הממשלה. לדעתי הוא לא יזוז מילימטר. הוא לקח על עצמו שליחות אידיאולוגית והוא לא יזוז ממנה. אין לו בעיה עם האזרחים הערבים, אבל הוא סבור שהרשימה המשותפת חותרת תחת ערכי היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית. לא בשביל זה הוא בא לפוליטיקה".
לפנייה לכתב/ת 
