רגע אחרי שנגיף הקורונה הגיע לישראל, גילתה מנהלת המכון למחלות זיהומיות של שיבא, פרופ' גליה רהב, שדלקת ריאות היא לא הסיבוך היחיד שלו. "בימים האחרונים שמעתי מהצוות הרפואי והסיעודי את כל התירוצים", היא מספרת. "'אני בהיריון', 'יש לי אסתמה'. יש כאלה שאומרים: 'יש לי מחלות כרוניות', או 'אני מעל גיל 65'. צוות רפואי הוא לא אחיד. יש אמיצים, יש היפוכונדרים גדולים ויש באמצע. בהחלט יש חשש גדול מהמחלה. אני מסבירה להם שקורונה היא לא אבולה, אין כאן 70 אחוז תמותה. אבל אם לא חייבים, אנחנו לא מכריחים".
ואכן, בשבוע האחרון הוכנסו עשרות אנשי צוותים רפואיים ברחבי הארץ לבידוד, לאחר שנחשפו לחולים מידבקים. שלושה רופאים שנחשפו לנגיף בנסיבות אישיות אובחנו כחולים במחלה. לפחות אחד מהם אושפז. שתי אחיות ממתחם הקורונה המבודד בבית החולים נבדקו לאיתור הנגיף לאחר שחשו ברע, אולם נמצאו בריאות. אתמול התברר גם כי רופא בחדר המיון של שיבא נדבק בנגיף בחו"ל, ועבד בבית החולים במשך מספר ימים, עד שנכנס לבידוד. בעקבותיו נשלחו גם רופאים ואחיות נוספים הביתה.
בהלת הצוותים הרפואיים מתפשטת לא פחות מהר מהנגיף. רופא מאיטליה, שנמצאת בלב מוקד התפרצות הקורונה, שלח השבוע מייל נואש לכל הקולגות שלו. "הוא כתב: 'רק היום מתו ארבעה חולים במחלקה שלי ותשעה אנשי צוות - שישה רופאים ושלוש אחיות - נדבקו'", אומרת רהב. "הרופא הזה מספר שלמרות שהם היו מוכנים, מערכת הבריאות שלהם קורסת. שבעוד כמה ימים הם יצטרכו להתחיל לבחור את מי מהחולים הקשים להנשים ואת מי לא. המחלקות הפנימיות מפוצצות עד אפס מקום, ואין עוד מקום לחולים. יש להם מחסור קשה במנשמים, בחלוקים, במסכות ובציוד לבידוד".
תיאורי הזוועה מארץ המגף מוכת הקורונה טילטלו בימים האחרונים את כל העולם. אחד הרופאים, דניאל מאצ'יני, התריע שהציבור לא מעריך נכון את האסון הממשמש ובא, וסיפר כי הוא "מתחלחל" משום שהמסר על המתרחש בארצו אינו מגיע לאנשים שמוזהרים שוב ושוב "לא להיכנס לפאניקה". "אנחנו מגיעים לקצב של 15־20 אשפוזים ביום, ותוצאות המשטחים חוזרות אחת אחרי השנייה: חיובית, חיובית, חיובית. חדר המיון פשוט קורס", סיפר בפוסט קורע לב בפייסבוק.
בישראל אין עדיין התפרצות בממדים כאלה, אבל אנחנו כבר לא רחוקים. עד אתמול דיווח משרד הבריאות על יותר ממאה נדבקים בנגיף, שהם כחמישית בלבד, כך מעריכים, ממספר החולים האמיתי. שמגיע, אם כך, לכ־500 ויותר מזה. "פאניקה לא עוזרת", אומרת רהב, "אבל אני בהחלט מסכימה שחייבים להתכונן בכל הכוח לקראת הבאות".
מה הדבר שצריך לעשות עכשיו ולא עושים?
"חייבים לתת לנו לבצע בדיקות לקורונה לפי שיקול דעתנו. כרגע כל בדיקה מחייבת אישור של רופא משרד הבריאות, שזה אולי עבד בסדר עד עכשיו, אבל עם הזינוק במספר החולים זה מאוד מסרבל את העבודה. לא ייתכן שכל בדיקה שאנחנו רוצים לעשות אנחנו צריכים אישור מלמעלה. זה בלתי נסבל. זה קריטי למנוע הדבקה של חולים וצוותים רפואיים. אני לא מוכנה להכניס לשיבא חולים שעלולים להדביק. מי שנבדק ומתגלה כחיובי עובר מיד למתחם המיוחד לטיפול בקורונה. בדיקות לקורונה צריכות להתבצע 24/7, ולשלוח תשובות מקסימום כל שלוש שעות. אחרת יתפספסו מקרים".
ויש סיבה לחשוב שהווירוס כבר מועבר בקהילה בישראל, התרחיש אותו ניסו לדחות: בימים האחרונים איתר משרד הבריאות עלייה לא אופיינית לעונה במקרים של דלקת ריאות במיונים הפנימיים, שאינה נובעת משפעת ועשויה להיות מוסברת בהסתובבות הנגיף בקהילה.
גם אצלנו צריך להתכונן לתרחישי זוועה כמו באיטליה?
"שיעור התחלואה בסין הוא 56 מקרים למיליון תושבים. באיטליה הוא גבוה פי שלושה - 151 למיליון. גם אם הסינים לא מדווחים באופן מלא על כל המקרים, אין ספק שהתחלואה באיטליה מטורפת. זה התפרץ שם באופן מאוד דרמטי. בוקר אחד הגיע החולה הראשון ומיד אחריו, תוך כמה שעות, הגיעו מאות ומילאו את כל בתי החולים שם. זה לא המצב בישראל. גם האוכלוסייה שלנו צעירה יותר. כשיש שיא כזה, של מאות חולים קשים בבת אחת, למערכת הרפואית מאוד מסובך להתמודד עם זה והטיפול בהכרח פחות טוב.
"מאוד קשה לצפות איך יתנהג הנגיף בארץ. הווירוס הזה מפתיע אותנו בכל יום מחדש. בכל מדינה הוא מתנהג אחרת. יש ארצות כמו סינגפור וגרמניה, שהמחלה אצלן נמצאת יחסית בשליטה והתמותה כתוצאה ממנה נמוכה. אין ספק שאנחנו מכילים בינתיים את המחלה, בעיקר בזכות הבידודים הגדולים שמשרד הבריאות עושה. אם נצליח לדחות את הקץ, כפי שמנסים לעשות פה, יהיה יותר קל להתמודד עם החולים שיגיעו".
אנחנו מוכנים לקראת גל תחלואה אדיר כזה?
"לפחות בשיבא אני יכולה להגיד שנעשתה עבודה מטורפת. כבר שלושה שבועות אנחנו לומדים את את המחלה ואיך לטפל בה, ויש לנו אמצעים דיגיטליים מדהימים של טיפול מרחוק. בתחום הזה אני שקטה. כמובן שלא נוכל לקלוט 3,000 חולים אם יהיו, אבל נוכל בהחלט להרחיב את האתר במקרה הצורך. יש עוד הרבה עבודה לפנינו. מי שמבקר את הפגיעה בכלכלה כתוצאה מצעדי המניעה שננקטים כעת, צריך להבין שאם חמישה אחוזים מהנדבקים ימותו זה יכאב לא פחות, אם לא יותר. שלא לדבר על העלות העצומה של הטיפול בחולים כאלו".
כבר חודש ימים שפרופ' רהב, מבכירי הזיהומולוגים בישראל, מתבוננת לקורונה בלבן של העיניים. מאז קיבל בית החולים הנחיה להיערך לשובם של מטיילי ספינת הקורונה, והקים את המתחם המבודד, היא חיה את הנגיף יום־יום, ויש לה את הניסיון הישראלי הגדול ביותר בטיפול בחולים שנדבקו בו: עד כה עברו תחת ידיה עשרות מטופלים, שבהם החולה הקשה ביותר, שמאושפז בבית החולים פוריה לו היא מייעצת, ועוד היד נטויה.
בימים האחרונים, עם שחרור נוסעי הספינה שהחלימו לבתיהם, עבר המתחם שינוי מאתר שנועד להשגחה בלבד, למתחם אשפוזי. צוות מחלקה פנימית שלמה, פנימית ט', המכונה עכשיו פנימית ק' - כמחווה לנגיף החדש, הוצמד אליה, והיא תשמש מעתה כמחלקה טיפולית לכל דבר שמיועדת ל־30 חולי קורונה. היום מאושפזים בה 23 מטופלים, כולל סהר כהנא בן התשע ואמו. רובם במצב קל.
"עד היום היו לנו כמה מטופלים די חולים, אם כי לא בצורה קריטית", היא מספרת. "רובם סבלו ממחלה קלה: קצת שיעול, קצת חום. היו חמישה־שישה חולים שהיה להם חום גבוה, ומתוכם שלושה שהיו יותר חולים, עם הפרעה נשימתית וממצאים חמורים של דלקת ריאות אופיינית מאוד ומשמעותית. החולים האלה למעשה הבריאו לגמרי, בלי טיפול ייעודי.
"בהרבה בתי חולים לוחצים לתת להם קלטרה, תרופה ששימשה במקור לטיפול בחולי HIV. אבל יש עבודה שפורסמה עכשיו בסינגפור שזה בכלל לא עוזר, וידוע שהתרופה עושה שלשולים והקאות. לא רצינו שחולה יתחיל להפיץ את הנגיף בצורה כזאת. במקום זה נתנו להם אנטיביוטיקה לדלקת ריאות, שיש לה אפקט אנטי־דלקתי. אנחנו לא יודעים אם זה עזר או שזה המהלך הרגיל של המחלה, אבל רובם השתפרו. חלקם נמצאים עדיין במעקב. הוותיקה ביותר היא אחת מנוסעות ספינת הקורונה, שהיא חיובית כבר המון זמן, למרות שאין לה שום תסמינים".
איך היא מקבלת את האשפוז הארוך שנכפה עליה?
"היא כועסת ובצדק. כואב לי הלב עליה. יש כבר חולים שנמצאים בבידוד בית. גם לה מגיע".
מה קרה לנהג אוטובוס התיירים בן ה־38 שמאושפז במצב קשה, מורדם ומונשם, בפוריה? בהתחלה הייתה הרגשה שהוא בסדר ופתאום חלה הידרדרות.
"מה שמתעתע מאוד בחולי קורונה הוא שבשבוע הראשון הם לא מרגישים מאוד חולים. ואז ב'בום' הדברים מידרדרים. פתאום יש חום גבוה וקוצר נשימה, והסי־טי מראה דלקת ריאות. לכן צריך נורא להיזהר, כי זה שהחולה נראה לגמרי בריא והכל טוב ויפה לא מעיד שהוא בסדר. צריך לחכות ולראות מה יקרה לו בשבוע השני".
משבר הקורונה הכניס לשימוש אמצעים של טלרפואה, שמסייעים לבדוק את החולים ולהעריך את מצבם מרחוק, בלי להתקרב אליהם. במשך שנים מדברים על השימוש בשירותים כאלה ועכשיו הוא נדרש במכה. "זה מדהים", אומרת רהב על השיטות החדשות. "עם כל הסרבלים האלה אי־אפשר לבדוק את הריאות כי הסטטוסקופ עומד על הכובע ואי־אפשר לשמוע כלום. בטיפול מרחוק החולה שם את המכשיר לבד, או שמישהו עוזר לו, ושומעים נהדר גם את הריאות וגם את הלב. אפשר לבדוק ככה את הגרון ואת האוזניים. כמובן שאם הוא נזקק פתאום לנוזלים דרך הווריד חייבים להיכנס כדי לתת לו".
עד היום, עוד לא ידוע בישראל על איש צוות רפואי שנדבק מחולה, אבל גם זה, מעריכה רהב על סמך ניסיון עגום במדינות אחרות, רק עניין של זמן.
הצוות הרפואי דרש להתמגן בסרבלים, אבל בפועל יש הרבה קושי עם המיגון הזה.
"אני אישית לא אוהבת את הסרבלים. עוד בימי האבולה ראו שהצוות הרפואי נדבק בזמן שפושטים אותם. הם מסוכנים בזמן ההתלבשות ועוד יותר מזה בזמן ההתפשטות. לכן יש אצלנו אחות למניעת זיהומים שמשגיחה על כל התהליך כדי לוודא שהכל נעשה כמו שצריך. בעיניי עדיף סינר או חלוק רגיל שעמיד לנוזלים, ומסכת N95, שמונעת מעבר של הנגיפים. גם איתה לא קל לנשום.
"אנחנו כל הזמן שוברים את הראש איך להגן הכי טוב על הצוות הרפואי. גם באיטליה הם היו מוגנים ועדיין נדבקו. אנחנו מקיימים דיונים קריטיים באילו שיטות הנשמה כדאי להשתמש על החולים, כדי להגן כמה שיותר על הצוות המטפל".
השבוע נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי רוב החולים מאושפזים בחדרי לחץ אוויר שלילי הנמצאים על פי רוב במחלקות הפנימיות, שם מאושפזים החולים המבוגרים והפגיעים ביותר של מערכת הבריאות. בחדרים כאלה מוזרם אוויר מבחוץ לתוך החדר באמצעות שסתומים ומשאבות, ואין זרימת אוויר מהחדר כלפי חוץ, דבר שמונע הפצת חיידקים או נגיפים מהחדר לסביבה.
"טעות קטנה אחת והדבר הזה מתפשט כמו אש", הזהיר אחד ממנהלי בתי החולים. ואכן, ביום רביעי התברר שאחד החולים בקורונה בילה לילה שלם במסדרון של מחלקה פנימית באיכילוב, לאחר שלא אובחן בזמן.
"אם אין ברירה אז אין ברירה", אומרת רהב בדיפלומטיות על הנעשה בבתי חולים אחרים, "אבל אם הדבר אפשרי, אתר נפרד לקורונה בהחלט עדיף. צריך לחשוב איך מארגנים את בית החולים כמו שצריך, שאתר כזה יהיה מחוץ לבית החולים ושהצוות שעובד בו לא ייכנס לבית החולים הרגיל".
משהו בסגנון בית חולים שדה?
"בהחלט. יש עבודות מווהאן שמראות שאחוז מרשים של ההדבקות הגיע מתוך בית החולים. אנחנו מכירים את זה גם מהסארס ומהמרס. המרחק הפיזי הוא קריטי".
ביקרו אתכם על זה שיצרתם סטנדרט שרוב מערכת האשפוז הציבורית לא תוכל לעמוד בו.
"בסינגפור, שמתמודדת מדהים עם הקורונה, ובהונג־קונג יש בתי חולים יעודיים למחלות כאלה. זה נכון שלא כל בית חולים יכול לעמוד בסטנדרט כזה, אבל בתקופה כמו זו צריך לחשוב מחוץ לקופסה".
גם חדרי המיון עומדים בחזית החדשה. שלושה בתי חולים נאלצו להתמודד השבוע עם השלכות המפגש הבלתי צפוי עם חולים מידבקים: בבילינסון נשלחו שמונה אנשי צוות, בהם אחיות ורופאים, לבידוד בית לאחר שנחשפו לנהג מד"א שטופל שם, בשיבא נשלחה אחות לבידוד אחרי שבאה במגע עם חולה, וביום רביעי נודע כי עשרה אנשי צוות סיעודי ורפואי באיכילוב נחשפו גם במיון וגם במחלקה פנימית לחולה קורונה. גם הם נשלחו כמובן לבידוד.
"השבוע היה לנו אשפוז של חולה שהגיע עם דלקת ריאות מהארץ, ולא היה לו שום סיפור מחשיד", מספרת רהב. "רק אחרי שסיימנו את הבירור הרפואי התברר לנו שהוא התפלל בבית הכנסת יחד עם נהג האמבולנס שאושפז בבילינסון ואכן התגלה שהוא נושא את הנגיף. המזל היה שעלינו על זה מהר ושמנו אותו בחדר עם לחץ אוויר שלילי. מעכשיו כל מי שמגיע עם תסמינים נשימתיים למיון יטופל באזור נפרד מהשאר, גם אם אין לו סיפור אפידמיולוגי חשוד".
אבל למרות הניסיונות להפריד בין הנגיף לפעילות הרגילה של בית החולים, החולים הפוטנציאליים ממשיכים לזלוג פנימה, אל תוך המחלקות הרגילות. בהלת הקורונה הגיעה גם למחלקת יולדות, שם אושפזו בשבועיים האחרונים שלוש נשים הרות בחשד שנדבקו בנגיף.
"אישה הרה בשבוע 32 שמגיעה עם תמונה של חום, צמרמורות וכאבי שרירים חזקים יכולה להיות חולה בקורונה גם אם לא טסה לחו"ל ולא יודעת שנחשפה לנגיף", מאשרת רהב. "ואז יש לנו שתי אפשרויות: לשים אותה בחדר עם לחץ אוויר שלילי במיון או במחלקת יולדות. אנחנו בהחלט מנסים לרכז את כל הפעילות בתחום הקורונה באתר אחד, אבל אם יקרה משהו דחוף לא מעניין אותי קורונה. חולה שצריך ניתוח דחוף - ינותח מיד".
המחלקה הבאה על הכוונת היא טיפול נמרץ, אליה צפויים להגיע בני המזל הראשונים שתהיה עבורם מיטה. "באתר הקורונה בנינו ארבע מיטות לטיפול נמרץ, אבל באיטליה מדובר על סדר גודל של עשרה אחוזים מהחולים באשפוז שיצטרכו טיפול נמרץ, ולזה צריך להתכונן. רכשנו 150 מכונות הנשמה, למקרה הצורך. יש גם התארגנות עם מכשירי אקמו, שמחליפים את פעילות הלב והריאות. השנה, בגלל עונת השפעת הקשה השתמשנו במכשירים כאלה בלי סוף. איך שסיימנו עם השפעת קיבלנו את הקורונה. וכמובן שצריך להוסיף מיטות, מיטות ועוד מיטות".
אף שאין עדיין טיפול במחלה, השבוע הזמינה פרופ' רהב את התרופה הניסיונית של חברת גיליאד, רמדסיביר, שפותחה במקור נגד אבולה ונמצאת בניסויים לטיפול בקורונה, עבור החולה הקשה בפוריה. מנה נוספת הוזמנה "על כל צרה שלא תבוא", עבור החולה הקשה הבא שיזדקק לה. בוואקום הטיפולי שמטריף את הרופאים שמטפלים בקורונה, מקווים עכשיו בשיבא ליצור חיסון פסיבי שיסייע לחולים הקשים לגבור על המחלה.
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברה שמייצרת נוגדנים", היא מגלה. "חולים שיבריאו אצלנו וילכו הביתה נבקש לקחת מהם דם כדי להפיק ממנו נוגדנים, שיעברו זיקוק וכל מיני טיפולים שיאפשרו לתת אותם לחולים במצב קשה. אני מקווה שבעוד מספר חודשים יהיה זמין גם טיפול נוסף שאנחנו עובדים עליו, פיתוח של לימפוציטים שיהרגו את הווירוס. לקחת לימפוציטים, כלומר תאים לבנים של מערכת החיסון שנלחמים בווירוסים, מאדם בריא ולהנדס אותם במעבדה לפעול נגד הנגיף. אף אחד לא עשה את זה עד היום".
מאז ההתפרצות מתגוררת רהב, הלכה למעשה, בבית החולים. מגיעה אליו השכם בבוקר ויוצאת אחרי חצות. ביום רביעי, עם גילוי חולה נוסף שמקור ההדבקה שלו אינו ידוע, החלה לבדוק בכל מחלקות בית החולים, שמא פיספסו חולה כזה, שמהווה סיכון לסביבתו. "אני עובדת 24/7", היא אומרת. "נפרדתי מהמשפחה שלי ובמובן מסוים המשפחה שלי נפרדה ממני ושמה אותי בבידוד, מחשש להדבקה".
את לא פוחדת לעבוד נון־סטופ במוקד הפיצוץ הגרעיני, בגראונד זירו הישראלי של המגפה?
"כשאני שואלת את הסטודנטים שלי מתי קוראים לזיהומולוג, הם עונים 'כשיש חולה קשה'. אבל האמת היא שמזעיקים אותנו כשיש חולה שכולם פוחדים לגעת בו. בעידן האיידס הייתי מטפלת בחולים בבית. בזמן שכולם ברחו, אנחנו טיפלנו בחולים האלה בלי היסוס.
"על עצמי אני ממש לא פוחדת, למרות שיש מיתוס שאומר, שכל רופא נדבק במחלה שבה הוא מטפל. הייתי שמחה לראות יותר את המשפחה שלי, שקצת מחרימה אותי בתקופה האחרונה. הבת שלי, שגם היא רופאה, אמרה לי: 'אמא, תשלחי את הצעירים. זה כבר לא לגיל שלך'".
