נעמת נגד החרגת המעונות: "חיי המטפלות יקרים לא פחות מחיי המורים"
יו"ר נעמת תקפה את ההחלטה שמותירה את הפעוטות במסגרות למרות הקורונה: "אלפי המטפלות לא יסחבו על גבן את המשק". יו"ר השלטון המקומי: "נשתף פעולה עם הממשלה". וגם: איך מתנהגים עם הילדים בצל המשבר?
יו"ר נעמת חגית פאר התייחסה הערב (יום ה') להחלטת הממשלה לסגור את בתי הספר, למעט החינוך המיוחד, גני הילדים והפנימיות עבור נוער בסיכון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. "על המדינה להורות על סגירת מעונות היום באופן מיידי", טענה פאר. "חייהן של המטפלות יקרים לא פחות מחייהם של המורים או של כל אזרח אחר במדינה".
היא ציינה עוד כי "אלפי המטפלות במעונות המפוקחים לא יכולות לסחוב על גבן את המשק כולו, קל וחומר בתנאי השכר המחפירים שבהם הן מועסקות".
תנועת נעמת היא המפעילה הגדולה ביותר של מעונות היום המפוקחים לגיל הרך. מדובר בכ-170 מעונות של נעמת בלבד, שאליהם מגיעים יותר מ-13 אלף פעוטות בגילאי לידה עד שלוש.
בצל הקורונה: איך מתנהגים עם הילדים?
קרן אור אורן ולירון רוסבי, מדריכות במכון אדלר, מספקות תשובות לכל השאלות שעשויות לעלות בעניין ההתנהגות עם הילדים במהלך משבר הקורונה.מה וכמה מספרים לילדים על הקורונה?
"ההורים הם המודל לחיקוי. חשוב להבין עם הילדים מה הם יודעים ואז לתת הסבר מוחשי על הווירוס, אפשר בעזרת סרטונים לא מבהילים. אסור לספר לילדים קטנים על הפחדים שלנו כהורים, כי יש להם נטייה לחקות את הרגשות של ההורים. לא לדבר על מוות ודברים פסימיים, אלא להדגיש שיש תהליך של מציאת תרופה, שזו תופעה עולמית וכולם רתומים. סודות תמיד צפים, גם בתוך המשפחה, אז חשוב לא לטאטא מתחת לשטיח ולענות בגובה העיניים. ככל שהילדים גדולים יותר אפשר להזמין אותם לבדוק את הדברים באתרים המוסמכים, לתת כלים ולדבר איתם גם על החששות והפחדים שלנו".
"אנחנו רוצים לרתום אותם למשימה, אומרים שיש שפעת שנקראת קורונה שכדי לא להידבק צריך לשמור על הניקיון. משתמשים באלכוג'ל, מייצרים טקס של שטיפת ידיים, אולי מוסיפים שיר באורך של שטיפה רצויה. אפשר להשתמש בסבון קצף שהילדים אוהבים, במשך 20 שניות משפשפים את הידיים. אפשר לשתף אותם בבחירת האלכוג'ל (ירוק או כחול?), לתת להם בחירה בסיטואציה שאין הרבה בחירה. הבחירה האנושית מצטמצמת אל מול התופעה".
מה עושים בבידוד עם הילדים?
"כדאי לחלק תפקידים בבית, גם למטלות הבית, וגם לדברים הכיפיים. ליצור שגרת יום בבית, שבה אנחנו קובעים שיש זמנים לארוחות, ויש אחראי לארוחת בוקר, צהריים וערב. נותנים הרבה מקום לשיתוף מתכננים מה עושים כל יום, לעשות פנקייקים, לעשות צלחות מקושטות, לקבוע עם הילדים את הלו"ז, להכין את האוכל, לעשות ניקיונות בבית וככה אפשר לחסוך על העוזרת גם. לקבוע זמנים של משחקים משותפים, לבנות מסלול מכשולים ביתי, משחקי טריוויה, להסתכל ביחד על התמונות המשפחתיות, אמא ואבא משתפים על הילדות שלהם, לעשות ספורט עם הילדים, מוזיקה, יוגה, אקרובטיקה, לתת לילדים מיוזמתם לבנות פעילות ספורטיבית, דרך כלים שנמצאים בבית, שרפרפים וסירים, לגלגל מגבות לעשות כקורה ללכת עליה, לעשות פעילויות אנרגטיות.
מה לעשות כשהילדים בבידוד ומתגעגעים לחברים?
"זו אכן סיטואציה מאתגרת, ואנחנו בחג פורים ויש הרבה תחושת החמצה, אז במצב הזה לשדר אמפטיה לילדים, והבנה שזה קשה. למזלנו יש לנו את הטכנולוגיה, להשתמש בה, שהחברים ידברו איתם בווטסאפ, מסיבת פורים משותפת בווטסאפ. לייצר קשרים עם החוץ דרך הטכנולוגיה, לתכנן את היציאה לאחר הבידוד, יש את העתיד, יש את האח"כ לא להתמקד רק בכאן ועכשיו, לחשוב על מסיבת פיג'מות, על אירוע שרוצים לעשות ביחד, וזה יתן להם עוד אוויר להמשך.חשוב לא "לשתות" לילדים את הקושי, לתת לזה מקום גם, להיות עם הילדים, להכיל את זה, ואכן הסיטואציה קשה, לא צריך להעמיד פנים שלא. לעודד את הילדים על האחריות החברתית, וזה מעשה שהוא אצילי ובוגר בזה שהם נמנעים מהסכנה להדביק ולפגוע בחברה".
לפנייה לכתב/ת 
